רש"י/דברים/יג: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא') |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | == א == | ||
'''את כל הדבר.''' | '''את כל הדבר.''' קלה כחמורה {{ממ|שם}}: | ||
'''תשמרו לעשות.''' | '''תשמרו לעשות.''' לתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה, שכל השמר לשון לא תעשה הוא, אלא שאין לוקין על השמר של עשה {{ממ|מכות י"ג}}: | ||
'''לא תסף עליו.''' | '''לא תסף עליו.''' חמשה טטפות, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות לברכת כהנים {{ממ|ספרי}}: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ונתן אליך אות.''' | '''ונתן אליך אות.''' בשמים, כענין שנאמר בגדעון {{ממ|שופטים ו'}} ועשית לי אות ואומר יהי נא חרב אל הגזה וגו': | ||
'''או מופת.''' | '''או מופת.''' בארץ, אע"פ כן לא תשמע לו, ואם תאמר מפני מה נותן לו הקב"ה ממשלה לעשות אות ''' כי מנסה ה' אלהיכם אתכם''' {{ממ|ספרי. עי' סנהדרין צ'}}: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''ואת מצותיו תשמרו.''' | '''ואת מצותיו תשמרו.''' תורת משה: | ||
'''ובקלו תשמעו.''' | '''ובקלו תשמעו.''' בקול הנביאים: | ||
'''ואתו תעבדו.''' | '''ואתו תעבדו.''' במקדשו {{ממ|ספרי}}: | ||
'''ובו תדבקון.''' | '''ובו תדבקון.''' הדבק בדרכיו, גמל חסדים, קבר מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב"ה {{ממ|סוטה י"ד}}: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''סרה.''' | '''סרה.''' דבר המוסר מן העולם, שלא היה ולא נברא ולא צויתיו לדבר כן, דישטו"רנורא בלעז: | ||
'''והפדך מבית עבדים.''' | '''והפדך מבית עבדים.''' אפלו אין לו עליך אלא שפדאך, דיו {{ממ|ספרי}}: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''כי יסיתך.''' | '''כי יסיתך.''' אין הסתה אלא גרוי, שנאמר {{ממ|ש"מ כ"ו}} אם ה' הסיתך בי, אנסיטר"א בלעז, שמשיאו לעשות כן: | ||
'''אחיך.''' | '''אחיך.''' מאב: | ||
או '''בן אמך.''' מאם: | |||
'''חיקך.''' | '''חיקך.''' השוכבת בחיקך ומחקה בך, אפקיי"דא בלעז, וכן {{ממ|יחזקאל מ"ג}}, ומחיק הארץ, מיסוד התקוע בארץ: | ||
'''אשר כנפשך.''' | '''אשר כנפשך.''' זה אביך, פרש לך הכתוב את החביבין לך, ק"ו לאחרים: | ||
'''בסתר.''' | '''בסתר.''' דבר הכתוב בהווה, שאין דברי מסית אלא בסתר, וכן שלמה הוא אומר {{ממ|משלי ז'}} בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה: | ||
'''אשר לא ידעת אתה ואבתיך.''' | '''אשר לא ידעת אתה ואבתיך.''' דבר זה גנאי גדול הוא לך, שאף האמות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם, וזה אומר לך עזב מה שמסרו לך אבותיך {{ממ|ספרי}}: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''הקרבים אליך או הרחקים.''' | '''הקרבים אליך או הרחקים.''' למה פרט קרובים ורחוקים אלא כך אמר הכתוב: מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים, כשם שאין ממש בקרובים, כך אין ממש ברחוקים {{ממ|סנהדרין ס"א}}: | ||
'''מקצה הארץ.''' | '''מקצה הארץ.''' זו חמה ולבנה וצבא השמים שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו {{ממ|ספרי}}: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''לא תאבה לו.''' | '''לא תאבה לו.''' לא תהא תאב לו, לא תאהבנו, לפי שנאמר {{ממ|ויקרא י"ט}} ואהבת לרעך כמוך, את זה לא תאהב: | ||
'''ולא תשמע אליו.''' | '''ולא תשמע אליו.''' בהתחננו על נפשו למחל לו, לפי שנאמר {{ממ|שמות כ"ג}} עזב תעזב עמו, לזה לא תעזב: | ||
'''ולא תחוס עינך עליו.''' | '''ולא תחוס עינך עליו.''' לפי שנאמר {{ממ|ויקרא י"ט}} לא תעמד על דם רעך, על זה לא תחס: | ||
'''ולא תחמל.''' | '''ולא תחמל.''' לא תהפך בזכותו: | ||
'''ולא תכסה עליו.''' | '''ולא תכסה עליו.''' אם אתה יודע לו חובה אינך רשאי לשתק {{ממ|ספרי}}: | ||
== י == | == י == | ||
'''כי הרג תהרגנו.''' | '''כי הרג תהרגנו.''' אם יצא מב"ד זכאי החזירהו לחובה, יצא מבית דין חיב אל תחזירהו לזכות {{ממ|שם}}: | ||
'''ידך תהיה בו בראשונה.''' | '''ידך תהיה בו בראשונה.''' מצוה ביד הנסת להמיתו. לא מת בידו, ימות ביד אחרים, שנאמר ''' ויד כל העם וגו'''' {{ממ|עי' ספרי}}: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''לשבת שם.''' | '''לשבת שם.''' פרט לירושלים שלא נתנה לדירה {{ממ|שם}}: | ||
'''כי תשמע, לאמר.''' | '''כי תשמע, לאמר.''' אומרים כן יצאו וגו', | ||
== יד == | == יד == | ||
'''אנשים.''' | '''אנשים.''' ולא נשים: | ||
'''בני בליעל.''' | '''בני בליעל.''' בלי על, שפרקו עלו של מקום {{ממ|שם}}: | ||
'''ישבי עירם.''' | '''ישבי עירם.''' ולא יושבי עיר אחרת, מכאן אמרו אין נעשית עיר הנדחת עד שידיחוה אנשים ועד שיהיו מדיחיה מתוכה {{ממ|סנהדרין קי"א}}: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''ודרשת וחקרת ושאלת היטב.''' | '''ודרשת וחקרת ושאלת היטב.''' מכאן למדו שבע חקירות מרבוי המקרא, כאן יש ג', דרישה וחקירה והיטב, ושאלת אינו מן המנין, וממנו למדו בדיקות, ובמקום אחר הוא אומר {{ממ|דברים י"ט}} ודרשו השופטים היטב, ועוד במקום אחר הוא אומר {{ממ|שם י"ז}} ודרשת היטב, למדו 'היטב' 'היטב' לגזרה שוה, לתן האמור של זה בזה {{ממ|סנהדרין מ'}}: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''הכה תכה.''' | '''הכה תכה.''' אם אינך יכול להמיתם במיתה הכתובה בהם, המיתם באחרת {{ממ|ספרי. בבא מציעא ל"א}}: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''לה' אלהיך.''' | '''לה' אלהיך.''' לשמו ובשבילו: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''למען ישוב ה' מחרון אפו.''' | '''למען ישוב ה' מחרון אפו.''' שכל זמן שע"ז בעולם חרון אף בעולם {{ממ|ספרי}}: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־13:59, 14 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
את כל הדבר. קלה כחמורה (שם):
תשמרו לעשות. לתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה, שכל השמר לשון לא תעשה הוא, אלא שאין לוקין על השמר של עשה (מכות י"ג):
לא תסף עליו. חמשה טטפות, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות לברכת כהנים (ספרי):
ב
ונתן אליך אות. בשמים, כענין שנאמר בגדעון (שופטים ו') ועשית לי אות ואומר יהי נא חרב אל הגזה וגו':
או מופת. בארץ, אע"פ כן לא תשמע לו, ואם תאמר מפני מה נותן לו הקב"ה ממשלה לעשות אות כי מנסה ה' אלהיכם אתכם (ספרי. עי' סנהדרין צ'):
ה
ואת מצותיו תשמרו. תורת משה:
ובקלו תשמעו. בקול הנביאים:
ואתו תעבדו. במקדשו (ספרי):
ובו תדבקון. הדבק בדרכיו, גמל חסדים, קבר מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב"ה (סוטה י"ד):
ו
סרה. דבר המוסר מן העולם, שלא היה ולא נברא ולא צויתיו לדבר כן, דישטו"רנורא בלעז:
והפדך מבית עבדים. אפלו אין לו עליך אלא שפדאך, דיו (ספרי):
ז
כי יסיתך. אין הסתה אלא גרוי, שנאמר (ש"מ כ"ו) אם ה' הסיתך בי, אנסיטר"א בלעז, שמשיאו לעשות כן:
אחיך. מאב:
או בן אמך. מאם:
חיקך. השוכבת בחיקך ומחקה בך, אפקיי"דא בלעז, וכן (יחזקאל מ"ג), ומחיק הארץ, מיסוד התקוע בארץ:
אשר כנפשך. זה אביך, פרש לך הכתוב את החביבין לך, ק"ו לאחרים:
בסתר. דבר הכתוב בהווה, שאין דברי מסית אלא בסתר, וכן שלמה הוא אומר (משלי ז') בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה:
אשר לא ידעת אתה ואבתיך. דבר זה גנאי גדול הוא לך, שאף האמות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם, וזה אומר לך עזב מה שמסרו לך אבותיך (ספרי):
ח
הקרבים אליך או הרחקים. למה פרט קרובים ורחוקים אלא כך אמר הכתוב: מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים, כשם שאין ממש בקרובים, כך אין ממש ברחוקים (סנהדרין ס"א):
מקצה הארץ. זו חמה ולבנה וצבא השמים שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו (ספרי):
ט
לא תאבה לו. לא תהא תאב לו, לא תאהבנו, לפי שנאמר (ויקרא י"ט) ואהבת לרעך כמוך, את זה לא תאהב:
ולא תשמע אליו. בהתחננו על נפשו למחל לו, לפי שנאמר (שמות כ"ג) עזב תעזב עמו, לזה לא תעזב:
ולא תחוס עינך עליו. לפי שנאמר (ויקרא י"ט) לא תעמד על דם רעך, על זה לא תחס:
ולא תחמל. לא תהפך בזכותו:
ולא תכסה עליו. אם אתה יודע לו חובה אינך רשאי לשתק (ספרי):
י
כי הרג תהרגנו. אם יצא מב"ד זכאי החזירהו לחובה, יצא מבית דין חיב אל תחזירהו לזכות (שם):
ידך תהיה בו בראשונה. מצוה ביד הנסת להמיתו. לא מת בידו, ימות ביד אחרים, שנאמר ויד כל העם וגו' (עי' ספרי):
יג
לשבת שם. פרט לירושלים שלא נתנה לדירה (שם):
כי תשמע, לאמר. אומרים כן יצאו וגו',
יד
אנשים. ולא נשים:
בני בליעל. בלי על, שפרקו עלו של מקום (שם):
ישבי עירם. ולא יושבי עיר אחרת, מכאן אמרו אין נעשית עיר הנדחת עד שידיחוה אנשים ועד שיהיו מדיחיה מתוכה (סנהדרין קי"א):
טו
ודרשת וחקרת ושאלת היטב. מכאן למדו שבע חקירות מרבוי המקרא, כאן יש ג', דרישה וחקירה והיטב, ושאלת אינו מן המנין, וממנו למדו בדיקות, ובמקום אחר הוא אומר (דברים י"ט) ודרשו השופטים היטב, ועוד במקום אחר הוא אומר (שם י"ז) ודרשת היטב, למדו 'היטב' 'היטב' לגזרה שוה, לתן האמור של זה בזה (סנהדרין מ'):
טז
הכה תכה. אם אינך יכול להמיתם במיתה הכתובה בהם, המיתם באחרת (ספרי. בבא מציעא ל"א):
יז
לה' אלהיך. לשמו ובשבילו:
יח
למען ישוב ה' מחרון אפו. שכל זמן שע"ז בעולם חרון אף בעולם (ספרי):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |