שו"ת רדב"ז/א'תפט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''{{ממ|קטז}} שאלת ''' ממני ידיד נפשי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות איסורי ביאה פרק עשרים וז"ל שנים שבאו למדינה זה אומר אני כהן וחברי כהן וזה אומר אני כהן וחברי כהן אע"פ שנראין כגומלין זה לזה הרי אלו נאמנין ושניהם בחזקת כהנים ע"כ. ובפרק י"ב מהלכות מעשר שני כתב החמרים שנכנסו לעיר ואמר אחד מהם פירות אלו אינם מתוקנים ופירות חברי מתוקנים אינו נאמן שמא קנוניא עשו ביניהם ע"כ והני תרתי סתרן אהדדי ובפרק האשה שנתארמלה רמי להו אהדדי ומתרצינן כדאמר רב חמא בר עוקבא בשכלי אומנותו בידו הכא נמי בשכלי אומנותו בידו. והרב ז"ל לא פירש דבר וכתב תרוייהו סתם: | '''{{ממ|קטז}} שאלת ''' ממני ידיד נפשי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות איסורי ביאה פרק עשרים וז"ל שנים שבאו למדינה זה אומר אני כהן וחברי כהן וזה אומר אני כהן וחברי כהן אע"פ שנראין כגומלין זה לזה הרי אלו נאמנין ושניהם בחזקת כהנים ע"כ. ובפרק י"ב מהלכות מעשר שני כתב החמרים שנכנסו לעיר ואמר אחד מהם פירות אלו אינם מתוקנים ופירות חברי מתוקנים אינו נאמן שמא קנוניא עשו ביניהם ע"כ והני תרתי סתרן אהדדי ובפרק האשה שנתארמלה רמי להו אהדדי ומתרצינן כדאמר רב חמא בר עוקבא בשכלי אומנותו בידו הכא נמי בשכלי אומנותו בידו. והרב ז"ל לא פירש דבר וכתב תרוייהו סתם: | ||
גרסה אחרונה מ־09:08, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושמונים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קטז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קטז) שאלת ממני ידיד נפשי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות איסורי ביאה פרק עשרים וז"ל שנים שבאו למדינה זה אומר אני כהן וחברי כהן וזה אומר אני כהן וחברי כהן אע"פ שנראין כגומלין זה לזה הרי אלו נאמנין ושניהם בחזקת כהנים ע"כ. ובפרק י"ב מהלכות מעשר שני כתב החמרים שנכנסו לעיר ואמר אחד מהם פירות אלו אינם מתוקנים ופירות חברי מתוקנים אינו נאמן שמא קנוניא עשו ביניהם ע"כ והני תרתי סתרן אהדדי ובפרק האשה שנתארמלה רמי להו אהדדי ומתרצינן כדאמר רב חמא בר עוקבא בשכלי אומנותו בידו הכא נמי בשכלי אומנותו בידו. והרב ז"ל לא פירש דבר וכתב תרוייהו סתם:
תשובה מצדה דאותה דמעשר נמי תברא דכתב הנכנס לעיר ואמר מי כאן מוכר מעשר א"ל אני אינו נאמן אמר לו איש פלוני הרי זה נאמן ולוקח מאותו פלוני אעפ"י שאינו מכירו ואוכל על פיו. הלך ולקח ממנו ושאל לו מי כאן מוכר יין ישן א"ל זה ששלחך אצלי אעפ"י שהם כגומלים זה את זה הרי אלו נאמנין הרי זו כאותה של איסורי ביאה. אבל דקדקתי בלשון הרב וראיתי דבתרתי הני כתב נראין כגומלין זה את זה משמע שאינם גומלין ממש ומש"ה נאמנין כת"ק דמתניתין דפרק האשה. ומדקאמר האי לישנא משמע דס"ל דרבנן ור' יהודה בגומלין פליגי כאוקמתא קמייתא דגמרא ואפי' לפום לישנא בתרייתא לתרוצי דר' יהודה אדר' יהודה אייתינן אבל דרבנן אדרבנן לעולם צריכינן לתירוצא קמייתא בשכלי אמונותו בידו וכן כתבו התוספות. ובהך דמעשר כתב הרב שמא קנוניא עשו ביניהם ובלשון הזה רמז ז"ל תירוצא דבכלי אומנתו בידו איירי שאז נכרת הקנוניא דסתם חמרים למכור מביאין התבואה וכלי אומנותם בידם וה"פ שאני חמרים דכלי אומנותם בידם והדבר ידוע דלמכור הם באים והקנוניא נכרתומבוארת ולפיכך אינן נאמנין כנ"ל ליישב לשון הרב ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |