שו"ת רדב"ז/א'רמז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שאלה ''' מעשה היה ברודיס בראובן שמת והניח אלמנה. ובנים מאשה אחרת ותפסה מקצת מטלטלין וחפצים לפרעון כתובתה ונתפשרה עמה אפטרופוסי היתומים ונתנו לה מקצת מה שתפסה בתחלת פרעון והשאר לקחו עד שיתנו לה משאר מטלטלי הבית לתשלום כתובתה ולא השביעוה ולא עמדה שמנה ימים אחר מות בעלה ומתה גם היא ועתה לקחו יורשיה מה שהיה תחת ידה ותובעים שאר כתובתה מן האפטרופוסים והאפטרופוסים תובעים מה שגבתה לפי שלא נשבעה ושאלו ממני לדעת הדין עם מי: | '''שאלה ''' מעשה היה ברודיס בראובן שמת והניח אלמנה. ובנים מאשה אחרת ותפסה מקצת מטלטלין וחפצים לפרעון כתובתה ונתפשרה עמה אפטרופוסי היתומים ונתנו לה מקצת מה שתפסה בתחלת פרעון והשאר לקחו עד שיתנו לה משאר מטלטלי הבית לתשלום כתובתה ולא השביעוה ולא עמדה שמנה ימים אחר מות בעלה ומתה גם היא ועתה לקחו יורשיה מה שהיה תחת ידה ותובעים שאר כתובתה מן האפטרופוסים והאפטרופוסים תובעים מה שגבתה לפי שלא נשבעה ושאלו ממני לדעת הדין עם מי: |
גרסה אחרונה מ־08:58, 20 ביולי 2020
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ומאתיים וארבעים ושבעה - חלק ד סימן קעו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה היה ברודיס בראובן שמת והניח אלמנה. ובנים מאשה אחרת ותפסה מקצת מטלטלין וחפצים לפרעון כתובתה ונתפשרה עמה אפטרופוסי היתומים ונתנו לה מקצת מה שתפסה בתחלת פרעון והשאר לקחו עד שיתנו לה משאר מטלטלי הבית לתשלום כתובתה ולא השביעוה ולא עמדה שמנה ימים אחר מות בעלה ומתה גם היא ועתה לקחו יורשיה מה שהיה תחת ידה ותובעים שאר כתובתה מן האפטרופוסים והאפטרופוסים תובעים מה שגבתה לפי שלא נשבעה ושאלו ממני לדעת הדין עם מי:
תשובה הדין עם האפטרופוסים ומוציאים מיורשי האשה אפילו מה שכבר גבתה כיון שלא נשבעה דגבייה בטעות היא אפילו הגבוה בית דין וכל שכן שהגבוה האפטרופוסים דאפילו מקצת כתובתה אין להם להגבותה עד שישביענה דסתם תנן והנפרעת מן היתומים לא תפרע אלא בשבועה דדילמא צררי אתפסה לכולא כתובתה או מחלה לבעלה או מכרה כתובתה. וכיון דקי"ל אין אדם מוריש שבועה לבניו ופירוש אין אדם מוריש לבניו ממון שחייב עליו שבועה הילכך הכל ליורשי הבעל. ואע"ג דאיכא מאן דפסק כשמואל דאמר ומודה לי אבא שאם מתה על היורשים להביא ראיה הני מילי בממון שצריך ראיה למי הוא דדילמא ירושה נפלה לה או מתנה נפלה לה או מציאה או מעיסתה קמצה דכתיב וקובץ על יד ירבה. אבל בנדון דידן לא היה זמן לאחד מאלו. גם כי האפטרופוסים הגבוה הנכסים ועליהם באים לדון וקל להבין. ומיהו אם יש נכסים ידועים מנכסי נדוניתה כיון שהיא נוטלתן בלא שבועה גם היורשים שלה זכו בהם אע"ג דאיתנהו ברשות יורשי הבעל וכן כתבו הפוסקים ודברים ברורים הם עיין בהלכות אישות פי"ח ובמה שכתב עלה מגיד משנה:
כללא דמלתא נכסי מלוג שלה או הנכסים הידועים מנדונייתה יורשיה יורשים אותם ושאר הנכסים יורשי הבעל יורשים אותם כל היכא דאיתנהו ואם יש שם נכסים שאינם ידועים לא לבעל ולא לאשה ויש זמן בנתים דאיכא למימר מעיסתה קמצה וכגון שהיתה חלוקתה מעיסתה או מציאה מצאה או מירושה נפלו לה או מתנה תלינן בכל הני ולא מפקינן מיורשי האשה אלא בראיה שיביאו יורשי הבעל וכן אם האשה נשאת והכניסה הנכסים לבעל שני לא מפקינן מיניה כיון שמתה אחר כך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |