גליוני הש"ס/יבמות/פד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף פ"ד ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף פ"ד ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|לא}} הוזהרו כשירות להנשא לפסולין.''' נ"ב | '''{{עוגן1|לא}} הוזהרו כשירות להנשא לפסולין.''' נ"ב עיין מה שדן מזה בשו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/ב/לה|ח"ב סי' ל"ה]] והדמיון שלו רחוק ועיין שו"ת הר"ן סי' מ"ח דמסופק שם אם תקנת ר"ג ז"ל לתקנתה נעשה או לתקנתו עש"ה ואולם יש לדון בזה להיתירא דכיון דהאשכנזיים קיבלו התקנה ולא הספרדיים ובכל חילוקי תקנות ומנהגות ומחלוקות בדין שיש בין כתות וקהלות האשה בתר בעלה גרירא אם נישאת אשה מכת זו לזו כמבואר בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קע"ט עש"ה וא"כ בהנשא האשכנזית לספרדי הרי מקבלת דין הספרדיי דלא קיימא עליה תקנת ר"ג ז"ל וא"כ הרי נישואי' והיתר נישואי' באין כאחד דוגמת גטה וידה באין כאחד ודו"ק ועיין שאלתות פ' אמור וז"ל ברם צריך כהנת מהו לינשא לגר כו' מי אמרי' כי היכי דכהנים מוזהרין כהנות נמי מיזדהרין א"ד אינהו דזרעיהו הוי כהן כי נסיבין בת ישראל אמר רחמנא לא לינסוב פסולות דלא ליפסול זרעיהו אבל כהנות כיון דכי נמי מינסבן לישראל זרעיהו לא הוו כהנים כי מינסבן לפסולין שפיר דמי ת"ש דאר"י א"ר לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין עכ"ל ואנהר לן הגאון עיינין בטעמא דמילתא דלא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין דעיקר איסור הנשואין מפאת חילול הזרע מקדושת כהונה וכפשטא דקרא ולא יחלל זרעו [וצ"ל דמה שגם העראה ונושא פסולה איילונית וכדומה דליכא משום חילול זרע ואסור הוא משום לא פלוג דמצינו לא פלוג גם בדאוריתא ואכ"מ] וע"כ זה שייך רק בכהן דזרעו תמיד כהן בהכרח ומשא"כ כהנת דבהנשאה לישראל ג"כ אין זרעה כהן ולישראל הרי מותרת להנשא א"כ הרי הותרה מכללה בחילול זרעה בהכרח וע"כ שפיר מותרת להנשא גם לפסולין ולדברי השאלתות הנ"ל אין התחלה לדינו של הלק"ט הנ"ל מכאן ודע דהסברת גוף הדבר מה שכהן הוזהר על חילול הזרע ולא כהנת נ' פשוט דהוא משום למשפחותם בית אבותם ואשה אין לה חייס ואין נחשב זרעה כי היכי דליקרי חילול זרע ע' נזיר מ"ט א' ומ"ש השאלתות דמה שלא הוזהרו כשירות כו' נלמד מדמותרת להנשא לישראל אין להקשות דהא גופא קשיא דתיתסר לינשא לישראל מפאת חילול קדושת כהונה דזרעה וגם דידה שהרי פוסלה מתרומה כ"ז שהיא תחתיו דז"א דיש קרא ע"ז בסנהדרין ע"ו א' ע"ש ועיין שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תש"א דכ' דהא דלא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין הוא מקרא דבני אהרן ולא בנות אהרן ע"ש ועיין [[בבלי/קידושין/לה/ב|קידושין ל"ה ב']] אי בני אהרן אכוליה עניינא כתי' וע"ש ברדב"ז עוד תימה דנ' ממרוצת דבריו דמה שגרושה מוזהרת להנשא לכהן הוא משום דהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין וככל חייבי לאוין שגם האשה מוזהרת ע"ש וצ"ע דעל פסולי כהונה הא יש לימוד בפ"ע מלא יקחו וככולה סוגי' דכאן: | ||
'''{{עוגן1|ומה}} כשרה כשרה לכהונה.''' נ"ב | '''{{עוגן1|ומה}} כשרה כשרה לכהונה.''' נ"ב עיין רש"י ומ"ש מפ' אלו עוברין מ"ט א' צ"ע דשם נאמר רק בת כהן לישראל אבל לא בת ישראל לכהן ועיין ח"א למהרש"א [[מהרש"א – חידושי אגדות/הוריות/יג/א#|הוריות י"ג א']] אהך דמפני מה הכל רצין לישא גיורת דכ' דרצין לישא גיורת יותר מישראלית מטעם נחית דרגא נסיב איתתא ע"ש ולפי"ז יש לכהן ג"כ לכאורה לישא לוי' יותר מכהנת דלוי' לגבי כהן הוי נחית דרגא חדא כמו גיורת לישראל דישראל הם ד' כתות כהנים לוים ישראלים גרים כמבואר במדרש בכ"ד וע"ש בהוריות י"ג א' במשנה: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־01:52, 24 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
יבמות פד ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא רש"ש שיח השדה |
לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין. נ"ב עיין מה שדן מזה בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' ל"ה והדמיון שלו רחוק ועיין שו"ת הר"ן סי' מ"ח דמסופק שם אם תקנת ר"ג ז"ל לתקנתה נעשה או לתקנתו עש"ה ואולם יש לדון בזה להיתירא דכיון דהאשכנזיים קיבלו התקנה ולא הספרדיים ובכל חילוקי תקנות ומנהגות ומחלוקות בדין שיש בין כתות וקהלות האשה בתר בעלה גרירא אם נישאת אשה מכת זו לזו כמבואר בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קע"ט עש"ה וא"כ בהנשא האשכנזית לספרדי הרי מקבלת דין הספרדיי דלא קיימא עליה תקנת ר"ג ז"ל וא"כ הרי נישואי' והיתר נישואי' באין כאחד דוגמת גטה וידה באין כאחד ודו"ק ועיין שאלתות פ' אמור וז"ל ברם צריך כהנת מהו לינשא לגר כו' מי אמרי' כי היכי דכהנים מוזהרין כהנות נמי מיזדהרין א"ד אינהו דזרעיהו הוי כהן כי נסיבין בת ישראל אמר רחמנא לא לינסוב פסולות דלא ליפסול זרעיהו אבל כהנות כיון דכי נמי מינסבן לישראל זרעיהו לא הוו כהנים כי מינסבן לפסולין שפיר דמי ת"ש דאר"י א"ר לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין עכ"ל ואנהר לן הגאון עיינין בטעמא דמילתא דלא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין דעיקר איסור הנשואין מפאת חילול הזרע מקדושת כהונה וכפשטא דקרא ולא יחלל זרעו [וצ"ל דמה שגם העראה ונושא פסולה איילונית וכדומה דליכא משום חילול זרע ואסור הוא משום לא פלוג דמצינו לא פלוג גם בדאוריתא ואכ"מ] וע"כ זה שייך רק בכהן דזרעו תמיד כהן בהכרח ומשא"כ כהנת דבהנשאה לישראל ג"כ אין זרעה כהן ולישראל הרי מותרת להנשא א"כ הרי הותרה מכללה בחילול זרעה בהכרח וע"כ שפיר מותרת להנשא גם לפסולין ולדברי השאלתות הנ"ל אין התחלה לדינו של הלק"ט הנ"ל מכאן ודע דהסברת גוף הדבר מה שכהן הוזהר על חילול הזרע ולא כהנת נ' פשוט דהוא משום למשפחותם בית אבותם ואשה אין לה חייס ואין נחשב זרעה כי היכי דליקרי חילול זרע ע' נזיר מ"ט א' ומ"ש השאלתות דמה שלא הוזהרו כשירות כו' נלמד מדמותרת להנשא לישראל אין להקשות דהא גופא קשיא דתיתסר לינשא לישראל מפאת חילול קדושת כהונה דזרעה וגם דידה שהרי פוסלה מתרומה כ"ז שהיא תחתיו דז"א דיש קרא ע"ז בסנהדרין ע"ו א' ע"ש ועיין שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תש"א דכ' דהא דלא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין הוא מקרא דבני אהרן ולא בנות אהרן ע"ש ועיין קידושין ל"ה ב' אי בני אהרן אכוליה עניינא כתי' וע"ש ברדב"ז עוד תימה דנ' ממרוצת דבריו דמה שגרושה מוזהרת להנשא לכהן הוא משום דהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין וככל חייבי לאוין שגם האשה מוזהרת ע"ש וצ"ע דעל פסולי כהונה הא יש לימוד בפ"ע מלא יקחו וככולה סוגי' דכאן:
ומה כשרה כשרה לכהונה. נ"ב עיין רש"י ומ"ש מפ' אלו עוברין מ"ט א' צ"ע דשם נאמר רק בת כהן לישראל אבל לא בת ישראל לכהן ועיין ח"א למהרש"א הוריות י"ג א' אהך דמפני מה הכל רצין לישא גיורת דכ' דרצין לישא גיורת יותר מישראלית מטעם נחית דרגא נסיב איתתא ע"ש ולפי"ז יש לכהן ג"כ לכאורה לישא לוי' יותר מכהנת דלוי' לגבי כהן הוי נחית דרגא חדא כמו גיורת לישראל דישראל הם ד' כתות כהנים לוים ישראלים גרים כמבואר במדרש בכ"ד וע"ש בהוריות י"ג א' במשנה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |