גליוני הש"ס/מגילה/כא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) תגית: שוחזרה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ | {{מרכז|'''דף כ' ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1| | '''{{עוגן1|כל}} הלילה כשר לקצירת העומר כו'.''' נ"ב גי' הרי"ף לקצירת העומר ולספירת העומר וק"ק מדוע לא תני נמי לקריאת המגילה והיינו קריאה דלילה כי היכי דתני כל היום כשר לקריאת המגילה והיינו קריאה דיממא ולפמ"ש הנוב"י חאו"ח סי' מ"א דרק קריאה דיממא הוא מ"ע דדברי קבלה משא"כ דלילה הוא דרבנן גרידא ע"ש י"ל דדאוריתא קתני ודרבנן לא קתני ודיממא כדאוריתא חשיבא דד"ק כד"ת דמיין ותפלת המוספין דדרבנן אגב מוספין שניי' כ"נ פשוט: | ||
'''תוד"ה {{עוגן1|כל}}''' כ' '''אבל לשופר ולולב יש עשי'.''' נ"ב דבריהם צריכים ביאור דשופר הא אינו מצוה דמקדש כלל ומה שייך לומר אחריו יה"ר שיבנה אולי משום דכיון דלזכרון אתי כפנים דמי ע' ר"ה כ"ו א' ע"כ יש להתפלל שיהי' הפנים בפועל או משום דבמקדש הי' התקיעה עם חצוצרות ע' ר"ה כ"ו ב' וכ"ז א' ושייך להתפלל יה"ר שיבנה ביהמ"ק ותקוים המצוה בשלימות יותר עם חצוצרות ובשו"ת ראשית בכורים ח"ב סי' ב' כ' דס"ל לתוס' דכאן כרי"ף דגם בזה"ז תוקעין בב"ד הגדול שבדור בשבת וסבירא להו דהוא רק זכר למקדש שהיו תוקעין בו בשבת וצריך להוסיף דסבירא להו דכל עיקר תקנת ריב"ז משחרב ביהמ"ק שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד הוא משום זכר למקדש ומ"ש התוס' לולב כוונתם פשוטה אלולב כל שבעה דהוא רק זכר למקדש וכ"כ גם בס' ראשית בכורים שם: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־10:53, 25 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
מגילה כא א
כל הלילה כשר לקצירת העומר כו'. נ"ב גי' הרי"ף לקצירת העומר ולספירת העומר וק"ק מדוע לא תני נמי לקריאת המגילה והיינו קריאה דלילה כי היכי דתני כל היום כשר לקריאת המגילה והיינו קריאה דיממא ולפמ"ש הנוב"י חאו"ח סי' מ"א דרק קריאה דיממא הוא מ"ע דדברי קבלה משא"כ דלילה הוא דרבנן גרידא ע"ש י"ל דדאוריתא קתני ודרבנן לא קתני ודיממא כדאוריתא חשיבא דד"ק כד"ת דמיין ותפלת המוספין דדרבנן אגב מוספין שניי' כ"נ פשוט:
תוד"ה כל כ' אבל לשופר ולולב יש עשי'. נ"ב דבריהם צריכים ביאור דשופר הא אינו מצוה דמקדש כלל ומה שייך לומר אחריו יה"ר שיבנה אולי משום דכיון דלזכרון אתי כפנים דמי ע' ר"ה כ"ו א' ע"כ יש להתפלל שיהי' הפנים בפועל או משום דבמקדש הי' התקיעה עם חצוצרות ע' ר"ה כ"ו ב' וכ"ז א' ושייך להתפלל יה"ר שיבנה ביהמ"ק ותקוים המצוה בשלימות יותר עם חצוצרות ובשו"ת ראשית בכורים ח"ב סי' ב' כ' דס"ל לתוס' דכאן כרי"ף דגם בזה"ז תוקעין בב"ד הגדול שבדור בשבת וסבירא להו דהוא רק זכר למקדש שהיו תוקעין בו בשבת וצריך להוסיף דסבירא להו דכל עיקר תקנת ריב"ז משחרב ביהמ"ק שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד הוא משום זכר למקדש ומ"ש התוס' לולב כוונתם פשוטה אלולב כל שבעה דהוא רק זכר למקדש וכ"כ גם בס' ראשית בכורים שם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |