שדי חמד/כללים/ה/קכא: הבדלים בין גרסאות בדף
(השלמה וקישור) |
(הערה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ואיסור ברכה שאינה צריכה אם הוא מדאורייתא רשמתי במע' הבי"ת אות [{{כ}}[[שדי חמד/כללים/ב/קטו|קט"ו]]]: | ואיסור ברכה שאינה צריכה אם הוא מדאורייתא רשמתי במע' הבי"ת אות [{{כ}}[[שדי חמד/כללים/ב/קטו|קט"ו]]]: | ||
ואם יש חשש במה שנוהגים העולם כשמברך איש את רעהו ואומר לו ה' יתן לך כך וכך הנה בס' מעם לועז ס' בראשית כתב דטעות גדול נפל במה שאומרים כן דיש לחוש שמא ימות ונמצא מזכיר ש"ש לבטלה כמו לא לומר לה' קרבן אלא קרבן לה' ובספר ישרי לב דף ו' ע"ב דהחק"ל או"ח דף רכ"ז דחה דבריו, וכ' בשם ספר תושע יהודה דמאי דכתיב ה' עמכם בועז לא אמר כן אלא עמכם ה' והתורה כתבה בהפך משום כבוד השם וכ' ע"ד דאין דבריו נראים ומה יענה להכתוב ה' עמך גבור החיל אלא העיקר הוא דבנדרים דאיכא חשש חזרה וחרטה לא כן בשאלת שלום ע"כ ואין אצלי ספר תושי"ה להבין מאי מקשה ע"ד מה' עמך וכו' דהכי נימא דשינתה תורתנו הקדושה משום כבוד ה' הנכבד: | ואם יש חשש במה שנוהגים העולם כשמברך איש את רעהו ואומר לו ה' יתן לך כך וכך הנה בס' מעם לועז ס' בראשית כתב דטעות גדול נפל במה שאומרים כן דיש לחוש שמא ימות ונמצא מזכיר ש"ש לבטלה כמו לא לומר לה' קרבן אלא קרבן לה' ובספר ישרי לב דף ו' ע"ב דהחק"ל או"ח דף רכ"ז דחה דבריו, וכ' בשם ספר תושע יהודה{{הערה|דרוש ה לשבת תשובה דף חי ע"ג בשם זרע אברהם על מד"ר.}} דמאי דכתיב ה' עמכם בועז לא אמר כן אלא עמכם ה' והתורה כתבה בהפך משום כבוד השם וכ' ע"ד דאין דבריו נראים ומה יענה להכתוב ה' עמך גבור החיל אלא העיקר הוא דבנדרים דאיכא חשש חזרה וחרטה לא כן בשאלת שלום ע"כ ואין אצלי ספר תושי"ה להבין מאי מקשה ע"ד מה' עמך וכו' דהכי נימא דשינתה תורתנו הקדושה משום כבוד ה' הנכבד: | ||
ואם יש חילוק בהזכרת ש"ש לבטלה בין כשמזכיר בלה"ק לכשמזכיר בשאר לשונות עיין פה"ד ח"א דף צ"ד ע"ג בשם כמה פוס' דאין חילוק בין מזכיר בלה"ק לכשהוא בלע"ז וכן הוא בתשובת הגאונים שבסו"ס נהרות דמשק סי' קמ"ב ובתשו' רבינו האיי גאון הנקרא שו"ת איי הים בסי' קמ"ב וז"ל השומע אזכרה מחברו בכל לשון צריך לנדותו או אין מנדין אלא לה"ק בלבד, תשו' מי שמנדה בכל לשון מנדה וחסידים הראשונים עושים כן עכ"ל ועיין חיים ושלום ח"א דף ע"ד ע"ד ומה וכו' והלאה וכ' שבס' תוכחת חיים האריך ובס' כל החיים דף א"ך ע"ד אות ב' כ' דאפילו בלשון לע"ז אסור ועיין מה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים מערכת ברכות [[שדי חמד/ברכות/א/יט|סי' א' אות י"ט]] מק"ו ועיין פרי תבואה סי' ס"ו ק"ד בפ"ת יו"ד סי' שכ"ח סק"ב דמדברי הפנ"י לברכות דף י"ב מתבאר דבלשון תרגום ליכא משום הזכרת ש"ש לבטלה, אלא שאין דבריו מוכרחים די"ל דגם בלשון חול שייך הזכרת ש"ש לבטלה ואילו היו רואים דברי שו"ת הגאונים הנ"ל לא היו מהנדסים בזה: | ואם יש חילוק בהזכרת ש"ש לבטלה בין כשמזכיר בלה"ק לכשמזכיר בשאר לשונות עיין פה"ד ח"א דף צ"ד ע"ג בשם כמה פוס' דאין חילוק בין מזכיר בלה"ק לכשהוא בלע"ז וכן הוא בתשובת הגאונים שבסו"ס נהרות דמשק סי' קמ"ב ובתשו' רבינו האיי גאון הנקרא שו"ת איי הים בסי' קמ"ב וז"ל השומע אזכרה מחברו בכל לשון צריך לנדותו או אין מנדין אלא לה"ק בלבד, תשו' מי שמנדה בכל לשון מנדה וחסידים הראשונים עושים כן עכ"ל ועיין חיים ושלום ח"א דף ע"ד ע"ד ומה וכו' והלאה וכ' שבס' תוכחת חיים האריך ובס' כל החיים דף א"ך ע"ד אות ב' כ' דאפילו בלשון לע"ז אסור ועיין מה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים מערכת ברכות [[שדי חמד/ברכות/א/יט|סי' א' אות י"ט]] מק"ו ועיין פרי תבואה סי' ס"ו ק"ד בפ"ת יו"ד סי' שכ"ח סק"ב דמדברי הפנ"י לברכות דף י"ב מתבאר דבלשון תרגום ליכא משום הזכרת ש"ש לבטלה, אלא שאין דבריו מוכרחים די"ל דגם בלשון חול שייך הזכרת ש"ש לבטלה ואילו היו רואים דברי שו"ת הגאונים הנ"ל לא היו מהנדסים בזה: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{שולי הגליון}}{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ה]] | [[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:39, 17 במאי 2023
|
< הקודם · הבא > |
קכא הזכרת שם שמים לבטלה אם יש חילוק בין שם הוי"ה ב"ה לשאר שמות הקדושים עיין מה שרשמתי במערכת האל"ף אות שי"ג ועי"ש לענין מלך העולם והשם אי הוו הזכרה:
ואי שרי להזכיר שם ה' בנוסח בקשה בלא ברכה עיין בא"ח סי' קפ"ח ס"ז ובמג"א שם ובפה"ד ח"א דף ק"י ע"ג ובח"ב סי' קצ"ט דף כ"ב ע"ד ועיין בשו"ת מוהר"ם מרוטנבורג האחרונים בסי' ט"ז ד"ה ולענין. ובקונטרס אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' אות מ"ג כתבתי אם מותר לומר האזכרות שבמטבע ברכות שהובאו בש"ס וכן שבפסוקים ובמערכת ראש השנה אות ט"ו ואות כ"ח:
ואיסור ברכה שאינה צריכה אם הוא מדאורייתא רשמתי במע' הבי"ת אות [קט"ו]:
ואם יש חשש במה שנוהגים העולם כשמברך איש את רעהו ואומר לו ה' יתן לך כך וכך הנה בס' מעם לועז ס' בראשית כתב דטעות גדול נפל במה שאומרים כן דיש לחוש שמא ימות ונמצא מזכיר ש"ש לבטלה כמו לא לומר לה' קרבן אלא קרבן לה' ובספר ישרי לב דף ו' ע"ב דהחק"ל או"ח דף רכ"ז דחה דבריו, וכ' בשם ספר תושע יהודה[1] דמאי דכתיב ה' עמכם בועז לא אמר כן אלא עמכם ה' והתורה כתבה בהפך משום כבוד השם וכ' ע"ד דאין דבריו נראים ומה יענה להכתוב ה' עמך גבור החיל אלא העיקר הוא דבנדרים דאיכא חשש חזרה וחרטה לא כן בשאלת שלום ע"כ ואין אצלי ספר תושי"ה להבין מאי מקשה ע"ד מה' עמך וכו' דהכי נימא דשינתה תורתנו הקדושה משום כבוד ה' הנכבד:
ואם יש חילוק בהזכרת ש"ש לבטלה בין כשמזכיר בלה"ק לכשמזכיר בשאר לשונות עיין פה"ד ח"א דף צ"ד ע"ג בשם כמה פוס' דאין חילוק בין מזכיר בלה"ק לכשהוא בלע"ז וכן הוא בתשובת הגאונים שבסו"ס נהרות דמשק סי' קמ"ב ובתשו' רבינו האיי גאון הנקרא שו"ת איי הים בסי' קמ"ב וז"ל השומע אזכרה מחברו בכל לשון צריך לנדותו או אין מנדין אלא לה"ק בלבד, תשו' מי שמנדה בכל לשון מנדה וחסידים הראשונים עושים כן עכ"ל ועיין חיים ושלום ח"א דף ע"ד ע"ד ומה וכו' והלאה וכ' שבס' תוכחת חיים האריך ובס' כל החיים דף א"ך ע"ד אות ב' כ' דאפילו בלשון לע"ז אסור ועיין מה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א' אות י"ט מק"ו ועיין פרי תבואה סי' ס"ו ק"ד בפ"ת יו"ד סי' שכ"ח סק"ב דמדברי הפנ"י לברכות דף י"ב מתבאר דבלשון תרגום ליכא משום הזכרת ש"ש לבטלה, אלא שאין דבריו מוכרחים די"ל דגם בלשון חול שייך הזכרת ש"ש לבטלה ואילו היו רואים דברי שו"ת הגאונים הנ"ל לא היו מהנדסים בזה:
- ↑ דרוש ה לשבת תשובה דף חי ע"ג בשם זרע אברהם על מד"ר.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |