שדי חמד/כללים/א/שיג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png שיג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שיג אזכרה הרבנים יד מלאכי באות ס"ט ויעיר אזן אות מ"א וברכ"י יו"ד סימן ער"ו האריכו להוכיח דגם שם אלקים וכיוצא נקרא אזכרה ולאו דווקא שם הוי"ה ב"ה דלא כהרדב"ז שהביאו שם עי"ש ומתשובת הריב"ש סימן ת"ח שהזכיר הרב משל"מ בפ"ז[1] מהלכות ברכות לענין שם אלהינו ומתשו' הרמ"ה שהביא הריב"ה בטא"ח סי' ס"א לענין שם אל שהם בכלל מוציא ש"ש לבטלה מתבאר דסברי דהם בכלל אזכרות לענין קדושתם. ועיין בברכ"י שם שהחליט לומר דמ"ש הירוש' פרק אין עומדין ה"א היה כותב ב' שמות כגון אל אלהים ה' וכו' הם דברי איזה מפרש והכניסוהו בפנים עי"ש שהליץ כן לדעת המפר' הירוש' שהניח שמות הרבה מלכותבם ונלע"ד דאע"ג דהרמב"ם כתב דין זה בתפלין פ"א הט"ו ובתפלין אי אפ"ל כן דהו"ל שלא כסדרן י"ל דהרמב"ם באותה בבא נקט דינו בכולל סתו"מ וכתב מה ששייך לסתו"מ ואח"כ כ' מה ששייך ס"ת ועיין להרב מראה הפנים שם וק"ל והרבנים מוהרש"ק בשו"ת חכמת שלמה הנספח לס' הר המור סי' י"א (ד"ה ומש"כ להשיג על הרדב"ז) בגדי ישע בשו"ת יו"ד סי' למ"ד ויקרא אברהם בד' ב' ע"ב וזכור לאברהם בח"ג ד"א ע"א נשאו ונתנו בסברת הרדב"ז עי"ש ומ"ש הרב הלבוש באה"ע סי' ל"ד ס"ג שלא להזכיר ה' בפירוש רק השם אלהינו מה"ע דנראה דס"ל דאלהינו אינו אזכרה כבר תמה ע"ד הרב טל אורות ד' ה' ע"ג ועיין להרבנים דברי מנחם סי' ד' אות ד' פתח הדביר ח"ב סי' קצ"ט אות י"א ד' כ"ב ע"ג וע"ד. ולענין שם שלום אם יש בו קדושה משום שהוא שמו של הקב"ה כמ"ש בא"ח סי' פ"ט ס"ב עיין למרן חיד"א בברכ"י א"ח סי' פ"ה שהביא מחלוקת אם ניתן לימחק דלר' יחיאל הובא בחי' הר"ן לשבת על ד' יו"ד ע"ב אסור וכ"מ מתוס' סוטה ולהרא"ש והריטב"א שרי ורמז מ"ש הש"ך בנקה"כ ע"ד הרמ"א סס"י רע"ו עי"ש והובא בשע"ת סי' פ"ד ובפ"ת יו"ד סי' רע"ו ע"ד הרמ"א בסוף הסי' ומשם באר"ה וקצת יש להעיר ע"ד הרמ"א דביו"ד שם כתב דיש נזהרים מלכתוב באגרות ושטרות שם שלום שלם כדי שלא יבואו לידי בזיון וכ"כ הרב הלבוש ואילו בא"ח סי' של"ד סי"ג שפסק מרן מ"ש הרב המרדכי דמגלת אסתר שלא נכתבה כמשפטה אשורית וכו' אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה לא הגיה כלום והרב הלבוש העתיק דברי מרן ואמאי הא במגילה כתוב בה דברי שלום ואמת וא"כ להנזהרים שהזכירו ביו"ד נראה דה"ה דיש להצילם מפני הדליקה והיה להם להגיה בסי' של"ד ואולי ש לחלק בין קום עשה לשואת"ע דלא החמירו אלא שלא לכתוב לכתחלה כדי שלא יבא לידי בזיון ובמכתב לחזקיהו בחלק השיטה ד' ח' ע"ב וע"ג כ' קצת בענין זה אי שלום חשיב הזכרת ש"ש עי"ש ובמטה אפרים סי' תקפ"א באלף למטה אות ט' וראיתי בס' מר ואהלות הנד"מ בד' ה' בהגהה וד"ה ועלה בלבי) שאחר שציין דברי הפ"ת בשם ברכ"י הנ"ל כתב וקצת י"ל ראיה דלא חשיב אזכרה ממ"ש בא"ח סי' של"ד סי"ו דמגלת אסתר אין בה אזכרה ואין מצילין מפני דליקה. אף דיש בה שלום ולענ"ד אינו צודק בזה לשון ראיה דההיא דסי' של"ד לאו רבינא ורב אשי חתימי עלה והם רק דברי רב המרדכי שהובא בב"י ומה זו ראיה להרא"ש והריטב"א מהמרדכי והכי הול"ל דהרב המרדכי קאי בסברת אמתירים[2] ועי"ש שצדד לאסור ליתן יד להאנשים המתירים לעצמם לישב בגילוי ראש ולומר להם שלום כי גם הם ישיבו שלום ואסור להזכיר בראש מגולה ומסיק דבמקום צורך גדול יש להתיר למען השלום והאריך הרב הגדול המחבר נר"ו בדברים נכונים כדרכו בס' הנחמד עי"ש:

והנה לענין מלכות (מלך העולם) נראה לכאורה דאין שום חשש הזכרת שם המלכות אינו שם וכן מתבאר לענ"ד ממ"ש בשו"ת חת"ס א"ח סי' קנ"ו בשם הג' מוהר"ד כ"ץ דמשום שהיה מסופק אם לברך על בנין בהכ"ן שהחיינו או הטוב והמטיב אמר כקורא מקרא ויברך דוד וכו' ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלקי"נו מלך העולם הטוב והמטיב. והנה על מ"ש אלקי"נו שאינו לשון המקרא יש קצת לפקפק כמו שכתבתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת בית הכנסת אות י"ג וי"ל דכיון דיש במקרא סמוך לתיבת ה' אלקי ישראל והוא אמר סמוך לתיבת ה' אלקינו חשיב שפיר כקורא מקרא אך מה שאמר מלך העולם אף דכתיב שם לך ה' הממלכה מ"מ כיון שמופלג מתיבת ה' והוא אמר ה' אלקי"נו מהע"ו אם איתא דיש בזה נדנוד לא היה לו לומר אלא בלשון הכתוב לך ה' הממלכה וכו' ולא מלך העולם ועיין בש"ע א"ח סי' מ"ו ס"ח כל הברכות וכו' אומר אותה ברכה בלא הזכרת שם ומדלא כתב בלא שם ומלכות מוכח דבמלכות ליכא קפידא. וכבר כ"כ בפי' בתשו' הריב"ש (סי' ת"ח) שהביא הרב טל אורות שם שתמה על החכמים שמונעים מלהזכיר מלכות ובמקום שיש ספק בברכה) וכתב ואיני מבין טעמם שאין המלכות ש"ש ויכול לברך ברוך אתה השם מלך העולם וכו' (דסובר דכשאינו מזכיר ה' בלשון אדנות רק אומר השם לא הוי הזכרת שם שמים עיין מה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א' אות י"ג) ומזה תמה הרב ט"א שם על מרן דבכמה מקומות ומהם בסי' רי"ח פסק דכשיש ספק טוב לברך בלא שם ומלכות דלמה לא יאמר מלכות אטו אם יאמר מלך העולם כמה פעמים מי איכא משום סרך ברכה כלל עי"ש ולענ"ד י"ל דכיון דמצינו לאותם החכמים שהזכיר הריב"ש דלא ניחא להו להזכיר מלכות אף דלא נקיטינן הכי דכבר דחה דבריהם הריב"ש מ"מ אין לתמוה אם באנו להסתלק מכל חשש ספק ולכן בכל כי האי ההעדר טוב ממציאותו. ולפי הנראה נעלם מהרב ע"א דברי הרבנים חמ"ח וב"ש סי' ל"ד סק"ו שנרגשו מזה דמדברי הריב"ש משמע דמלכות מזכירין ובדוכתי אחריתי אמרינן טוב לברך בלא שם ומלכות והובא בבאה"ט עי"ש שנראה שלא ראו דבריו שבסי' ת"ח כ"א מ"ש בסי' פ"ב וראיתי שם להרב פ"ת שכ' ובדוכתי אחריתי לאו דוקא הוא כי לא נמצא כן בשום מקום בש"ע זולת פעם אחת בא"ח סי' רכ"ה ס"ב ע"ב ובמחכ"ת לא נכון בעיני להחליט כן כי מי יוכל לזכור כל הכתוב בד' שלחנות להעיד כן ומלבד שכבר נמצא עוד בסי' רי"ח כמ"ש הרב ט"א והעיד שכ"כ מרן בכ"מ כנז"ל ובאמת כן הוא בש"ע אה"ע סי' קס"ט בסוף סדר חליצה כשיעמודו. אמר הרב וכו' ויש לאמרו בלא הזכרת שם ומלכות ע"פ (וב"ב כל המסדרים וכן הוא מנהגנו כידוע) ועוד ימצא כהנה וכהנה. ובההיא דסי' מ"ו סס"ח לפי הנראה צ"ל שנשמט בדברי מרן תיבת ומלכות ולא ראיתי מי שנרגש בזה רק את זה ראיתי להרב יפה ללב נר"ו בסי' רי"ט שכתב (למאי דעסיק שם) ואני אומר דטוב שיברך בלי שם ומלכות עיין בסי' מ"ו ס"ח ובסי' רי"ח וסי' רי"ט ס"ט (ועוד שם בס"ג) וסי' רכ"ה ס"ג עכ"ד מדמחתינהו בחדא מחתא נראה דס"ל דגם מ"ש בסי מ"ו בלא הזכרת השם צ"ל בלא הזכרת שם ומלכות ולפי דרכנו ראינו עוד שתי מקומות שכתוב בש"ע בלא שם ומלכות והרי כאן חמש מקומות ותגדל התימה על הרב פ"ת שהחליט שלא נמצא אלא במקום אחד:

אחר זמ"ר קבלתי סה"ב מלאכת חרש ח"ב די שדר לן הרב המחבר ז"ל וראיתי בד' מ"ג ע"ד אות ט"ו שהתפלא ע"ד הרב פ"ת הנ"ל ומלבד מקומות הנ"ל כתב שם בסוף הסי' שכ"כ הטור א"ח בסי' פ"ח (לפי הנראה יש ט"ס בציון הסימן ולא ידעתי כעת תקונו כי עני אני חפשתי ולא מצאתי שם מזה כיעי"ש) בשם הראב"ד וז"ל וכתב עוד שאין לומר בהן לא שם ולא מלכות ושם בהשמטות הספר בד' ב"ן ע"ב הביא מ"ש בס' ברכת משה וברלין תקצ"ג) שכתב כדברי הפ"ת וז"ל ואאלה אתפלא על החמ"ח וב"ש וכו' ובאמת לא יראה ולא ימצא בראשונים ואחרונים בכל השלחנות רק זאת הפעם בברוך שפטרני (היינו הך דסי' רכ"ה שבפ"ת) והרב המחבר נר"ו כתב ע"ז תוכחת מגולה בנעם שיח עי"ש דבריו הנעמים חיים וקיימים:

וראיתי עוד שם במל"ח הנ"ל באות יו"ד הביא דברי החמ"ח וב"ש דמשמע להו מדברי הריב"ש דש"ד לומר מלך העולם ותמה ע"ד דמסיגנון דברי הריב"ש שהובא בב"י מבואר להדיא שגם מלכות אין להזכיר שהרי כתב שלא היו מזכירים ש"ש וכו' ואומר ברוך אתה השם אקב"ו על העריות וכו' וכן תמה ע"ד הבית הלל שכ' דמשמע מתשו' הריב"ש די"ל מלך העולם דהא בלשון הריב"ש שהובא בב"י מבואר דלא היו אומרים מהע"ו וכו' עי"ש ותמיה לי איך נעלם מניה דמר דברי הריב"ש שבסי' ת"ח (שהביא דבריו מרן הב"י שם בקיצור) דקרי בחיל דאין שום חשש באמירת מלך העולם ויכול לומר ברוך אתה השם מלך העולם כנז"ל ומאחר שכן פשיטא ודאי דגם בתשו' דסי' פ"ב בסיגנון שהביא מרן הב"י אין לנו לומר דבדקדוק כתב לומר ב"א השם אקב"ו וכו' בלא מלך העולם דא"כ יהיו דבריו סותרים למ"ש בסי' ת"ח ובע"כ שבקיה לקרא דדחיק ומוקי אנפשיה דלאו בדוקא קאמר. איברא דמוכח ודאי דהרבנים הנ"ל לא ראו בגוף תשו' הריב"ש סי' ת"ח דא"כ לא היו צריכים לדקדק ממ"ש בלא הזכרת ש"ש מכלל דמלך העולם אומרים דהרי כן מפורש בדברי הריב"ש וכבר כתב כן הרב המו"ל מחדש שו"ת הריב"ש דהרבנים הנ"ל לא ראו שו"ת הריב"ש הנ"ל אלא מיהא מאי דסברי מרנן לדקדק מדברי הריב"ש דמלך העולם אומרים כיון שאין במהע"ו שום הזכרת ש"ש שפיר קאמרי וכמבואר בדברי הריב"ש עצמו ולכן נלע"ד דאף דודאי הנכון הוא שלא להזכיר מלכות בספק בברכה כמו שהוזכר כן בפוס' (ואפשר שחששו לדעת החכמים שהביא הריב"ש שנמנעו מהזכיר מלך העולם) מ"מ לדינא אין שום איסור לאמר מלך העולם ג"כ וכדפשיט"ל להרב טל אורות הנ"ל וכ"כ הרב פרמ"ג במ"ז סי' רי"ט סק"ג ומה שתמה שם ע"ד הרב הלבוש דמותר לומר אלקינו והרי בדברי הריב"ש מבואר דאין לומר אלקינ"ו כבר כתבתי למעלה שכן הקשה הרב טל אורות אך מה שהוסיף לתמוה שכך כתב הרמ"א בד"מ שהביא הבית הלל לענ"ד אין כ"כ מהתימה אם לא ראה בזה דברי הד"מ דאפשר דלא ראה כלל את ספר ד"מ כמו שלא ראהו הרב כנה"ג כידוע או שלא היה תמיד בידו כמו שרשמתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ו אות גימ"ל על הרב בית חדש עי"ש ומ"ש עוד במל"ח הנ"ל על אמירת השם עיין מה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' אות י"ג:



שולי הגליון


  1. צ"ל בפ"א (הט"ו).
  2. צ"ל המתירים.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף