שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/קכג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת צמח צדק (קרוכמל) קכג

שאלה קכ"ג

עובדא אתא לידי באשה שמת בעלה בלי זרע קיימא והיה לו אח א' מאביו שהיה דר במלכות פולין בק"ק לאדמיר ובא עד אחד והעיד שמת יבמה שם בק"ק לאדמיר על מטתו ואתת לקדמנא להתירה לשוק על פי העד הזה שהעיד על יבמה שמת:

והוריתי שלא להתירה עדיין על פי העד הזה אלא צריכה תחלה לחקור אולי תמצא עוד אחד שיעיד כך או תשלח שמה לבית דין להוודע אם הוא אמת כאשר הגיד העד הזה כיון שהרא"ש מחמיר שאין עד אחד נאמן להתיר את היבמה לשוק כמו שכתב הטור א"ה בשמו בסימן קנ"ח אין להקל בסתם נגד הרא"ש:

אף על פי שרוב הפוסקים הרמב"ם והרשב"א בתשובה סימן אלף רנ"ב וכן שאר פוסקים הרבה הביאם הרב ב"י התם בסימן קנ"ח כולהי סבירא להו דעד אחד מהימן גם ביבמה להתירה לשוק וסוגיא דעלמא אזלי כוותייהו שעד אחד מהני להתיר' לשוק וכמו שפסק נמי מהר"ם פאדווה בתשובה סימן פ"ט ודלא כהרא"ש דמחמיר, מכל מקום נראה דאין לסמוך על זה ולהקל בדבר אלא היכא דאיכא חשש עיגון כגון שמת היבם במדינת הים או שנהרג במלחמה וכיוצא בזה דליכא למיקם, עלה דמלתא התם הוא דסמכינן על עד אחד המעיד בדבר ברור ושרינן לה לעלמא משום דאם לא נאמין לעד אחד אפשר שתתעגן לעולם דשמא לא תמצא עוד מי שיעיד גם כן על מיתת היבם ותשאר עגונה לעולם לכך יש לסמוך אעד אחד שמעיד על מיתת היבם אבל היכא דאיכא למיקם עלה דמלתא כמו בנדון דידן שהעד הזה מעיד שהיבם מת על מטתו בק"ק לאדימר ששם יש קהל קודש ואם האמת כן הוא כאשר העיד העד הזה שמת היבם ימצאו רבים מהקהל ההוא שיהיו יודעים כמוהו אחרי שהיבם היה איש מפורסם ונכבד בהקהלה ההיא ויציאתו מן העולם עשתה רושם אלא שהדרך לשם קצת רחוק הוא ותצטרך היבמה להוציא ממון בשליחותה שמה לבית דין אבל חשש עיגון אין כאן מסתברא דאין להקל לסמוך על העד האחד להתירה לשוק:

אעפ"י שהרמב"ם שמקיל בדין זה וסבירא ליה שעד אחד מתירה לשוק משוה דין יבם לדין בעל בכל הדינים הביאו הטור א"ה התם בסימן קכ"ח ובבעל עד אחד מהימן וסומכין עליו אפילו היכא דאיכא למיקם עלה דמלתא כמו שכתב מהרי"ו בתשובה סי' ט' והביאו הרב בהג"ה ש"ע מטור א"ה סי' י"ז סעיף ח' שמתירין על פי עד מפי עד ואין הבית דין צריכין לשלוח אחר העד הראשון אפילו כשהוא בעיר אלא סומכין על העד מפי עד לכתחלה ואם כן הוא הדין נמי במיתת היבם יש לסמוך על העד לחוד ואין צריכין לשאול יותר שהרי דינו של יבם שמת שוה לדין בעל שמת הא לאו מלתא הוא דודאי כל היכא דליכא פלוגתא בין הפוסקים אי עד אחד מהימן או לא אלא כולהו סבירא להו דמהימן כגון במיתת הבעל דליכא פלוגתא כלל ודאי דסומכין על העד האחד ואין צריכין לשאול יותר אפילו היכא דאפשר לשאול דכבר הוחזקו להיות משיאין על פי עד אחד וכו' כדתנן בשילהי יבמות דלא חלקו בדבר כמו שכתב מהר"י ווייל בתשובה דלעיל פי' ט':

ועם היות כי דברי הרב הגדול אינן צריכין חיזוק כי נראין דבריו מכל מקום כיון שהרב נדחק קצת בראיותיו נראה לי נמי להביא ראיה לזה דאין צריכין לשאול לעד הראשון אפי' באפשר לשואלו:

מהא דאיתא בגמרא פרק שבועת העדות דף ל"ב עמוד ב' אמר רב פפא הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב והכל מודים בעד מיתה שהוא פטור הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור דאמר לה לדידה ולא אמר להו לבית דין דתנן האשה שאמרה מת בעלי תנשא וכו' הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב דלא אמר לה לדידה ולא אמר להו לבית דין פירש רש"י בעד מיתה הרי מבואר שהעד פטור על כפירתו בב"ד משום דלא היתה צריכה לעד הזה שרי לה במה שהגיד לה העד לדידה חוץ לבית דין ואם כן שפיר מוכח מזה דכל היכא שהאמינו חז"ל לעד אחד או לאשה וכו' אין צריכין לשאול יותר אפילו היכא דאפשר למיקם עלה דמלת' דאי לא תימא הכי תקשה למה יהא העד הזה פטור בכפירתו מטעם שלא היתה צריכה לעדותו כיון שהגיד לה חוץ לבית דין והיתה יכולה לומר לבית דין שמת בעלה הא מכל מקום צריכה היא לעדותו דצריכין הבית דין לשאול אותו כיון דאפשר לשואלו דבכי האי גונא דאפשר לשואלו אין סומכין עליה אלא ודאי דאין צריכין לשואלו אפילו היכי דאפשר לשואלו בלא טורח לכך פטור העד בכפירתו בב"ד:

[הג"ה להרב בן המחבר בעד אחד היודע באשה שמת בעלה והשביעתו שיעיד בה כדי שתטול כתובת' מן היורשי' שהוא פטור שאף על פי שעד א' מהימן בעדות זו והפסידה ממון בכפירתו כגון דאמר לה לדידה חוץ לבית דין מת בעלך ולא אמר עדותו בבית דין כשמכביעתו לפי שהיא יכולה לינך לבית דין ולומר מת בעלי ולא תהיה צריכה לשום עד דתנן האשה שאמרה וכו' והיא עצמה נאמנת וכו' ע"כ:]

וליכא למימר דלמא לעולם אימא לך אם האשה אומרת בבית דין שמת בעלה על פי העד שאמר לה כך צריכין הבית דין לשאול את העד אם אפשר לשואלו אלא שמכל מקום אם היא אומרת סתם בבית דין שמת בעלה ואינה מזכרת מידי שאומרת כך על פי העד אין הבית דין צריכין לחקור אותה היאך היא יודעת שמת ומתירין אותה ואם כן שפיר דמי שהעד פטור בכפירתו בבית דין מפני שלא היתה צריכה לעדותו שהיתה יכולה למימר סתם בבית דין שמת בעלה ושלא להזכיר שהיא אומרת כך על פי העד ואז לא היו צריכין לשואלו אבל לעולם אם היא אומרת בב"ד שעל פי העד יודעת שמת בעלה צריכין הב"ד לשואלו אם אפשר לשואלו:

הא לאו מלתא הוא שהרי כתב הרמב"ם בסוף הלכות גירושין הביאו הרב ב"י סי' י"ז סעיף כ"א וז"ל כבר הודענו שהעד שאמר שמעתי שמת פלוני אפילו שמע מאשה וכו' הרי זה כשר לעדות אשה ומשיאין על פיו אבל אם אמר העד או האשה וכו' מת פלוני ואני ראיתיו שמת שואלין אותו היאך ראית ובמה ידעת אם העיד בדבר ברור נאמן וכו' עכ"ל וכתב הרב המגיד הטעם דיליף ממה שאמרו אין בודקין עידי נשים בדרישה וחקירה וכו' ולא אמרו סתמא אין בודקין עידי נשים כלל אלא ודאי דכשבא לפנינו העד עצמו בודקין אותו עכ"ל:

הרי מבואר אם העד הראשון בא לפני ב"ד ומעיד על מיתת הבעל צריכין לשואלו היאך ידעת ובמה ידעת וכו' ואם כן כשהאשה באה לב"ד ואומרת סתם שמת בעלה ואינה אומרת ששמעה כך מפי עד שהגיד לה צריכים הב"ד לשואלה היאך ידעת שמת כיון שנראה מדבריה שראתה היא עצמה מיתתו וצריכה היא שתגיד האמת שלא ראתה היא מיתתו אלא ששמעה כך מפי העד ואם כן הדרה קושיא לדוכתא אי איתא דכל היכא דאפשר לשאול לעד הראשון לא סמכינן על המעיד בב"ד מפיו אלא צריכין לשאול את הראשון תקשה למה יהא פטור העד בכפירתו בב"ד מטעם שלא היתה צריכה לעדותו ויכולה היתה לילך לב"ד ולומר שמת בעלה והיו מתירין אותה הא לא היו מתירין אותה על פיה אלא צריכין היו לשאול אותו עצמו שהרי אפי' אי היתה אומרת סתם מת בעלי ולא היתה אומרת שכך שמעה מפי העד היו צריכין לשאול אותה היאך ידעת ובמה ידעת וכו' והיתה צריכה להגיד האמת שכך שמעה מפי העד והיו צריכין לשלוח אחריו כיון דאפשר לשאול אותו ואם כן למה יפטור בכפירתו בב"ד אלא ודאי דכל היכא דהימנו רבנן עד מפי עד או אשה מפי עד אין צריכין לשאול יותר אפילו היכא דאפשר כגון שהוא בעיר אין צריכין לשלוח אחריו כמו שכתב מהרי"ו בתשובה סימן ט' וכי תימא מאי שנא עד הראשון משני המעיד על פיו של העד הראשון צריכין לבודקו כיון דאפשר הוא וגבי עד מפי עד אין צריכין לשואלו אפי' היכא דאפשר משום דהתם שאני דכיון שהעד הראשון המעיד לעולם הוא אפשר לבודקו ולשואלו על בירור הדברים אין להקל להאמין לו בלא בדיקה כיון דלעולם אפשר לבודקו אבל בעד מפי עד שלפעמים אי אפשר לשאול את הראשון כגון שאינו לפנינו והוצרכו רבותינו ז"ל להחזיק עדותו להשיאה לאשה על פיו לחוד תו לא חלקו בדבר והוחזקו לעולם להתיר על פי עד מפי עד וכו' ואפילו היכא דאפשר לשאול את העד הראשון כיון דלפעמים מוכרחים להאמין לו לחוד והיינו היכא דלא אפשר לשאול את הראשון לא רצו רבותינו ז"ל לחלק והאמינו אותו לחוד אפילו היכא דאפשר לשאול לראשון ואין צריכין לשאול לראשון וכל זה דוקא היכא דהימנוהו רבנן לעד אחד וליכא מאן דפליג עליה:

אבל היכא דאיכא פלוגתא בין הפוסקים אי עד אחד מהימן או לא כגון ביבם שמת דפליגי ביה הפוסקים אי עד אחד מהימן להתירה לשוק או לא אף על גב דסוגיא דעלמא אזלא כהנך פוסקים דסבירא להו דעד אחד מהימן במיתת יבם כמו במיתת בעל מכל מקום אין לסמוך עלייהו אלא היכא דאיכא משום חשש עגונה דליכא למיקם עלה דמלתא מחמת אורחא רחיקי ולא שכיחי שיירתא או דמת במלחמה וכיוצא בזה ואפשר שתשב עגונה לעולם התם הוא דסמכינן אהנך דמקילין וסבירא להו דעד אחד נאמן ביבמה להתירה לשוק כמו שנאמן במיתת הבעל אבל היכא דליכא חשש עיגון כמו בנדון דידן דאיכא למיקם עלה דמילתא אם ישלחו שם לק"ק לאדמי"ר אף על פי שהדרך הוא קצת רחוק מכל מקום שכיחי דאזלי ארחי ופרחי אין להקל בדבר להתירה על פי עד אחד שלא כדעת הרא"ש:

וכן משמע נמי מדברי מהר"ם פאדווה בתשובה סי' פ"ט שכתב בדין זה וז"ל ובאמת כל בעל נפש יחוש לדברי הרא"ש כי אחרון הוא ובנו מביא דבריו אכן במקום עגונה דאתתא כעובדא דידן דאי אפשר להשיג עדות אחרת ממרחקים נראה לי להקל ולהשען על כל הפוסקים וכו' עכ"ל:

הרי לא כתב שיש לסמוך על הפוסקים להקל שעד אחד נאמן במיתת יבם אלא דוקא בדאיכא חשש עיגון כמו שכתב דאי אפשר להשיג עדות אחרת ממרחקים ולא תימא דתלה ההיתר במרחק הדרך לחוד אלא באי אפשר להשיג עדות אחרת מחמת ריחוק הדרך אבל בנדון דידן דאפשר להשיג עדות אחרת אף על פי שהדרך קצת רחוק מכל מקום שכיחי ארחי ופרחי דאזלי מהכא להתם ומהתם להכא אין להקל להתירה לשוק על פי עד אחד שלא כדעת הרא"ש הנראה לעניות דעתי כתבתי:

והנה אחר כך נודע לנו שעני אחד מעניי עולם המשוטטים בארץ ומתהלכים בה נעשה שליח להוליך גט אחד לאשה שהיא בגליל ק"ק לאדימר והעמדנו אותו שהוא יעמוד על החקירה אמיתית מיתת היבם ההוא ובעברו דרך ק"ק יערסלב היה אז יריד שם ומצא שם עדים וגבה עדות לפני ב"ד יפה אשר ישבו שם למשפט ביריד והביא כתוב וחתום מהם שהעידו עדים כשרים לפניהם על מיתת היבם ההוא שמת בק"ק לאדמיר על מטתו ויצאתה האשה ההיא להיתר ברווחה אליבא דכולי עלמא ועוד נמצאו אחר כך אנשים הרבה אחד אחד שהגידו כולם על מיתת היבם ההוא על מטתו בק"ק לאדימר שהיו אצל מיתתו וקבורתו:

---

---

שולי הגליון

---

---

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף