ערך/משלוח מנות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
שורה 17: שורה 17:
== אם המקבל יוצא ידי חובת משלוח מנות ==
== אם המקבל יוצא ידי חובת משלוח מנות ==
הרש"ש {{ממ|קו"א לטורי אבן מגילה ז:}} כתב לחדש שכשאחד שולח לחבירו משלוח מנות, יוצא גם חבירו המקבל ידי חובת משלוח מנות, ולכן כתיב 'משלוח מנות' ולא 'לשלוח מנות', והביא ראיות לדבריו. ועיין שו"ת באר חיים מרדכי {{ממ|[[באר חיים מרדכי/ג/ג|ח"ג סימן ג]]}} שחלק עליו.
הרש"ש {{ממ|קו"א לטורי אבן מגילה ז:}} כתב לחדש שכשאחד שולח לחבירו משלוח מנות, יוצא גם חבירו המקבל ידי חובת משלוח מנות, ולכן כתיב 'משלוח מנות' ולא 'לשלוח מנות', והביא ראיות לדבריו. ועיין שו"ת באר חיים מרדכי {{ממ|[[באר חיים מרדכי/ג/ג|ח"ג סימן ג]]}} שחלק עליו.
== כשאינו רוצה לקבל או שמחל לו ==
כתב הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרצה#ד|תרצה ס"ד]]}} שיצא. ועי' [[ברכי יוסף/אורח חיים/תרצה|ברכי יוסף]].


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}


[[קטגוריה:משלוח מנות]]
[[קטגוריה:משלוח מנות]]

גרסה מ־00:47, 22 במרץ 2022

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png משלוח מנות

ברכה על משלוח מנות

מה שאין מברכים על מצות משלוח מנות. עי' יד אלעזר (סי' מד).

כמה מנות

בהלכה נפסק 'משלוח מנות איש לרעהו' - שתי מנות לרע אחד. ואולם שיטה מחודשת מצאנו ולפיה יש לשלוח ארבע מנות כי כל 'מנה' היא שתי מנות, הוא הקדוש ר' נתנאל הובא בס' התדיר הלכות פורים.

משלוח מנות לרבו

אם יוצא ידי חובתו במשלוח מנות לרבו, ואי אריך למעבד הכי ולשווייה לרבו רעהו. שו"ת יהודה יעלה או"ח (סימן רד). וע"ע בענין אי 'רעהו' לעיכובא במשלוח מנות, בס' הר צבי להגרצפ"פ מגילה דף ז' ע"ב ומה שהביא שם מערוך השולחן (או"ח סימן תרצה סי"ח) לגבי משלוח מנות לקטן, ומברכי יוסף (או"ח סימן רכה) לגבי שהחיינו על רבו או אביו שלמד 'זכר לדבר' מדכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו, ואמרינן קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו, וחזינן דרבו נקרא שפיר רעהו אף גם לעניין שהחיינו.

משלוח מנות קודם פורים שיגיע בפורים

אם יוצא ידי חובה במשלוח מנות קודם פורים באופן שיגיע לרעהו בפורים עצמו. שו"ת יהודה יעלה או"ח (סימן רד).

משלוח מנות לאבל

עי' חדש על ה(מ)דף (מועד קטן כז).

אם המקבל יוצא ידי חובת משלוח מנות

הרש"ש (קו"א לטורי אבן מגילה ז:) כתב לחדש שכשאחד שולח לחבירו משלוח מנות, יוצא גם חבירו המקבל ידי חובת משלוח מנות, ולכן כתיב 'משלוח מנות' ולא 'לשלוח מנות', והביא ראיות לדבריו. ועיין שו"ת באר חיים מרדכי (ח"ג סימן ג) שחלק עליו.

כשאינו רוצה לקבל או שמחל לו

כתב הרמ"א (תרצה ס"ד) שיצא. ועי' ברכי יוסף.

מעבר לתחילת הדף