עונג שבת/תפלת שחרית: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך יבוא בל''נ) |
(המשך יבוא בל''נ) |
||
שורה 60: | שורה 60: | ||
לו שהוא בן עה"ב: (מספר רקח) | לו שהוא בן עה"ב: (מספר רקח) | ||
(אדריאל) | '''(אדריאל) אומר. הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו:''' | ||
'''(ברכיאל) אומר. הודו לאלהי האלהים כל"ח:''' | |||
'''(גאואל) אומר. הודו לאדוני האדונים כל"ח:''' | |||
'''(דורשיאל) אומר. לעושה נפלאות גדולות לבדו כל"ח:''' | |||
'''(הדריאל) אומר. לעושה השמים בתבונה כל"ח:''' | |||
'''(ועזריאל) אומר. לרוקע הארץ על המים כל"ח:''' | |||
'''(זוכריאל) אומר. לעושה אורים גדולים כל"ח:''' | |||
'''(חניאל) אומר. את השמש לממשלת ביום כל"ח:''' | |||
'''(טהריאל) אומר. את הירח ואת הכוכבים לממשלת בלילה כל"ח:''' | |||
'''(ידידאל) אומר. למכה מצרים בבכוריהם כל"ח:''' | |||
'''(כרוביאל) אומר. ויוצא ישראל מתוכם כל"ח:''' | |||
'''(להטיאל) אומר. ביד חזקה ובזרוע נטוי' כל"ח:''' | |||
'''(מלכיאל) אומר. לגוזר ים סוף לגזרים כל"ח:''' | |||
'''(נוריאל) אומר. והעביר ישראל בתוכו כל"ח:''' | |||
'''(סמכיאל) אומר. וניער פרעה וחילו בים סוף כל"ח:''' | |||
'''(שרפיאל) אומר. למוליך עמו במדבר כל"ח:''' | |||
'''(עשאל) אומר. למכה מלכים גדולים כל"ח:''' | |||
'''(פדהאל) אומר. ויהרוג מלכים אדירים כל"ח:''' | |||
'''(צדקיאל) אומר. לסיחון מלך האמורי כל"ח:''' | |||
'''(צוריאל) אומר. ולעוג מלך הבשן כל"ח:''' | |||
'''(קדשיאל) אומר. ונתן ארצם לנחלה כל"ח:''' | |||
'''(קמואל) אומר. נחלה לישראל עבדו כל"ח:''' | |||
'''(רחמיאל) אומר. שבשפלינו זכר לנו כל"ח:''' | |||
'''(שומריאל) אומר. ויפרקנו מצרינו כל"ח:''' | |||
'''(תומכיאל) אומר. נותן לכם לכל בשר כל"ח:''' | |||
'''(תהפיאל) אומר. הודו לאל השמים כל"ח:''' | |||
{{מרכז|(מספר רקח)}} | |||
{{אות סעיף|ה}} בשבת בראשית לאחר בריאת העולם קרא הקב"ה | |||
לכל המלאכים ומינה אותם על העולם ואזי פתחו | |||
כלם ואמרו הכל יודוך לכך אומרים אותו בשבת: (סוד | |||
רזא) | |||
{{אות סעיף|ו}} לאל אשר שבת ניתקן ע"פ המדרש ברא הקב"ה שר | |||
לכל בריה ובליל שבת בראשי' ישב על כסא כבודו | |||
וקראם כלם ובעמדם לפניו עמד מכסאו והושיב בו שר | |||
של שבת ובראותם כך עמדו ואמרו שירות ותשבחות | |||
לשר של שבת. מזמור שיר ליום השבת. אמר הקדוש | |||
ברוך הוא לו אתם אומרים שירה ולי אין אתם אומרים | |||
שירה. כיון ששמע שר של שבת כך שטוב בעיני הקב"ה | |||
לומר שירה לפניו מיד ירד מן הכסא וצווח ואמר טוב | |||
להודות לה' וענו כלם ואמרו לזמר לשמך עליון: (מדרש). | |||
{{אות סעיף|ז}} נהגו העם להתפלל בשחרית ישמח משה במתנת חלקו. | |||
מה ראו חכמים להזכיר מרע"ה בתפלת שבת. מצאתי | |||
הטעם בשם רבי נתן בר מכיר לפי שהתורה ניתנה | |||
בשבת בשחרי' ע"י משה הלכך ראוי לספר בכבודו של | |||
משה שהתורה נתנה לו במתנה כדכתיב ויתן אל משה | |||
ככלותו לדבר אתו: (מצאתי בספר) | |||
{{אות סעיף|ח}} שורש הנשמה יתירה. הענין כאשר עלה משה להר | |||
סיני לקבל התורה ניתנו לו אלף חלקים אורו' שהוא | |||
סוד אל"ף רבתי '''א'''דם שת אנוש{{הערה|[[תנ"ך/דברי הימים א/א#א|דברי הימים א א א]].}}. וכשעשו ישראל אותו | |||
מעשה נאבדו ממנו בעון ישראל ונשאר לו חלק אחד | |||
לבד מכל אלף חלקים לכך אל"ף ויקרא זעיר' ולפי | |||
שמשה לא חטא שיאבדו ממנו רק בעון ישראל היה זה | |||
ולכן הקב"ה משלי' אותם אליו משל ישראל. והם הכתרי' | |||
שהם עדיים של ישראל שהתנצלו מהם בחורב ונטלם | |||
משה אח"כ להשלי' לו מה שחסר בעבורם אמנם בכל | |||
ערב שבת בלילה חוזר משה לקבל אותם אלף חלקים | |||
אורו' שאבד ולוקחם בסוד תוס' שבת ואז הוא מחזיר | |||
הכתרי' של ישראל להם ומאלו הכתרי' יורשי' ישראל | |||
תוס' שבת בכל ערב שבת וזהו הסוד ישמח משה במתנת | |||
חלקו. פי' כי ביום השבת ניתנה למשה במתנה אותו | |||
החלק שניטל ממנו והוא שמח במה שהוחזר לו: | |||
(חסד לאברהם) | |||
{{אות סעיף|ט}} תכנת שבת מיוסד באלפא ביתא תשר"ק צפע"ס | |||
מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי שהיא נשמעת על | |||
הגאולה | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה מ־12:20, 2 בנובמבר 2021
תבנית:ניווט כללי עליון הקודם והבא
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה |
א כשיכנס לב"ה קודם שיכנס יכוין יום א' בשם א' של מ"ב שהוא אב"ג ית"ץ וזהו הסוד בבית אלהים נהלך ברג"ש בגי' אבגית"ץ[1] והוא כלול באל"ף של אבגית"ץ וימליך ג"כ באבהן בכניסתו לב"ה ואני ברוב חסדך כאמור בזוהר וכן בכל יום. וביום ב' יכוין בתפלה מנחה ערבית שחרית בשם שני של מ"ב שהוא קר"ע שט"ן וכל השם הזה כלול בב' של אבגית"ץ. וביום ג' יכוין בשם ג' של מ"ב שהוא נג"ד יכ"ש כלול בג' של אבגית"ץ. וביום ד' בשם ד' של מ"ב שהוא בט"ר צת"ג כלול בי' של אב"גיתץ. וביום ה' יכוין בשם ה' של מ"ב שהוא תק"ב טנ"ע כלול באות ת' של אבג"יתץ וביום וי"ו יכוין בשם וי"ו של מ"ב שהוא יג"ל פז"ק כלול באות צדי"ק[2] של אבגית"ץ. וביום השבת יכוין בשם אחרון של מ"ב שהוא שקוצ"ית באופן זה. בתפלת ערבי' ש"ק. ובשחרית ו"ץ. ובתפלת מנחה י"ת: (כנפי יונה ח"א פ' מ"ה)
ב עתה באתי להודיעך סוד גדול של אדון עולם אע"ג שאינו מענין שבת וזהו. יש מלאך וממונה כהן גדול זה מלאך מיכאל ומקריב קרבנות של מעלה נשמות הצדיקים וחד אמר מקריב קרבנות מן תפלת ישראל ביד ימין השי"ת. והמזבח של מעלה ביד ימין השי"ת והוא מקריב ע"ג המזבח. והש"י ברא את המלאך מיכא"ל מן שמו הגדול כשנברא עה"ז ועה"ב דהיינו שמים וארץ בשם י"ה אלהי"ם כחשבון מיכא"ל. י"ה במילואו יו"ד ה"א כחשבון הוי"ה. זה המלאך ממונה על מדת הדין ועל מדת הרחמים. מלאך מיכאל מקריב קרבן להש"י והש"י מקבל הקרבן ומוחל זה האדם על עונותיו. וכשאומרים אדו"ן עול"ם כאלו מקריב קרבן למלאך מיכא"ל והוא מקריב. וג"כ ממונה זה המלאך מיכאל על שבחו' תהלו' להש"י וכל כתותיו תהלל לפני כסא הכבוד תהל"ל בא"ת ב"ש כסא"ך ומיכאל ג"כ כחשבון כסא"ך כסא הכבוד ומזבח ביד ימין הש"י והוא תהלל ומרנן לפניו וכששמע מן ישראל שאמרו אדו"ן עול"ם זה השבח תהלל לפני הש"י שישראל מיחדים שמו הגדול ומעידים שהוא אדו"ן ומושל על כל העולם עליונים ותחתונים תהלל יה שבזכותם נברא העולם וג"כ יש מלאך ממונה ומוליך זה השבח שיבאו בידו אדו"ן עו"לם כחשבון מיכא"ל מולי"ך כל התפלות שבידו ומקריב על מזבח של מעלה. וגם יש מלאך וממונה שמוליך בידו ושמו פנוליא"ל והוא כחשבון אדו"ן עול"ם ובזה המלאך יש כתובי' על הכנפים שש שש תיבו' ובכל כנף וכנף תיבה אחת וזהו בצד ימין נכתב "אדון "עולם "אשר ר"ת כחושבן של שם ע"ב וס"ת מר"ן. כששמע מישראל כשאומרי' אדון עולם בא זה המלאך ופרש כנפים ובעל כנפים יגיד דבר לפני הש"י ובצד שמאל נכתב א"ל אלהי"ם אמ"ן זה ג' שמות יזכיר ביגדל. ימין נג"ד אדו"ן עול"ם שמאל נגד יגדל אלהי"ם א"ל אמ"ן ג"כ כחושבן שמו פנוליא"ל[3]. בהכנפי' יגיד לפני הש"י והביאה לפני מלאך מיכאל ע"י ציווי הש"י. ומלאך מיכאל מולך על זה המלאך ומשביע זה המלאך פנוליא"ל שישוטט בכל ב"כ ישראל וישמע ויפרוש על כנפיו וכל תיבה ותיבה בא על כנפים והביא למלאך מיכאל והוא מקריב ע"ג המזבח והש"י מקבל הקרבן בהכנפי"ם ג"כ כחושבן אדו"ן עו"לם כשאמר אדון עולם מהכנפים נוטלים ומביאים לפני הש"י: (כתבי מקובלים)
ג לא היו קריבים תודות בשבת ובי"ט לכך אין מזכירין מזמור לתודה בשבת. לפי שכתוב ומביאי תודה בבית ה' בטלוהו כי אין הוצאה והובאה בשבת: (ספר תגין)
ד הלל הגדול של מלאכי השרת והאומרו בטהרה מובטח לו שהוא בן עה"ב: (מספר רקח)
(אדריאל) אומר. הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו:
(ברכיאל) אומר. הודו לאלהי האלהים כל"ח:
(גאואל) אומר. הודו לאדוני האדונים כל"ח:
(דורשיאל) אומר. לעושה נפלאות גדולות לבדו כל"ח:
(הדריאל) אומר. לעושה השמים בתבונה כל"ח:
(ועזריאל) אומר. לרוקע הארץ על המים כל"ח:
(זוכריאל) אומר. לעושה אורים גדולים כל"ח:
(חניאל) אומר. את השמש לממשלת ביום כל"ח:
(טהריאל) אומר. את הירח ואת הכוכבים לממשלת בלילה כל"ח:
(ידידאל) אומר. למכה מצרים בבכוריהם כל"ח:
(כרוביאל) אומר. ויוצא ישראל מתוכם כל"ח:
(להטיאל) אומר. ביד חזקה ובזרוע נטוי' כל"ח:
(מלכיאל) אומר. לגוזר ים סוף לגזרים כל"ח:
(נוריאל) אומר. והעביר ישראל בתוכו כל"ח:
(סמכיאל) אומר. וניער פרעה וחילו בים סוף כל"ח:
(שרפיאל) אומר. למוליך עמו במדבר כל"ח:
(עשאל) אומר. למכה מלכים גדולים כל"ח:
(פדהאל) אומר. ויהרוג מלכים אדירים כל"ח:
(צדקיאל) אומר. לסיחון מלך האמורי כל"ח:
(צוריאל) אומר. ולעוג מלך הבשן כל"ח:
(קדשיאל) אומר. ונתן ארצם לנחלה כל"ח:
(קמואל) אומר. נחלה לישראל עבדו כל"ח:
(רחמיאל) אומר. שבשפלינו זכר לנו כל"ח:
(שומריאל) אומר. ויפרקנו מצרינו כל"ח:
(תומכיאל) אומר. נותן לכם לכל בשר כל"ח:
(תהפיאל) אומר. הודו לאל השמים כל"ח:
ה בשבת בראשית לאחר בריאת העולם קרא הקב"ה לכל המלאכים ומינה אותם על העולם ואזי פתחו כלם ואמרו הכל יודוך לכך אומרים אותו בשבת: (סוד רזא)
ו לאל אשר שבת ניתקן ע"פ המדרש ברא הקב"ה שר לכל בריה ובליל שבת בראשי' ישב על כסא כבודו וקראם כלם ובעמדם לפניו עמד מכסאו והושיב בו שר של שבת ובראותם כך עמדו ואמרו שירות ותשבחות לשר של שבת. מזמור שיר ליום השבת. אמר הקדוש ברוך הוא לו אתם אומרים שירה ולי אין אתם אומרים שירה. כיון ששמע שר של שבת כך שטוב בעיני הקב"ה לומר שירה לפניו מיד ירד מן הכסא וצווח ואמר טוב להודות לה' וענו כלם ואמרו לזמר לשמך עליון: (מדרש).
ז נהגו העם להתפלל בשחרית ישמח משה במתנת חלקו. מה ראו חכמים להזכיר מרע"ה בתפלת שבת. מצאתי הטעם בשם רבי נתן בר מכיר לפי שהתורה ניתנה בשבת בשחרי' ע"י משה הלכך ראוי לספר בכבודו של משה שהתורה נתנה לו במתנה כדכתיב ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו: (מצאתי בספר)
ח שורש הנשמה יתירה. הענין כאשר עלה משה להר סיני לקבל התורה ניתנו לו אלף חלקים אורו' שהוא סוד אל"ף רבתי אדם שת אנוש[4]. וכשעשו ישראל אותו מעשה נאבדו ממנו בעון ישראל ונשאר לו חלק אחד לבד מכל אלף חלקים לכך אל"ף ויקרא זעיר' ולפי שמשה לא חטא שיאבדו ממנו רק בעון ישראל היה זה ולכן הקב"ה משלי' אותם אליו משל ישראל. והם הכתרי' שהם עדיים של ישראל שהתנצלו מהם בחורב ונטלם משה אח"כ להשלי' לו מה שחסר בעבורם אמנם בכל ערב שבת בלילה חוזר משה לקבל אותם אלף חלקים אורו' שאבד ולוקחם בסוד תוס' שבת ואז הוא מחזיר הכתרי' של ישראל להם ומאלו הכתרי' יורשי' ישראל תוס' שבת בכל ערב שבת וזהו הסוד ישמח משה במתנת חלקו. פי' כי ביום השבת ניתנה למשה במתנה אותו החלק שניטל ממנו והוא שמח במה שהוחזר לו: (חסד לאברהם)
ט תכנת שבת מיוסד באלפא ביתא תשר"ק צפע"ס מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי שהיא נשמעת על הגאולה
- ↑ עם המלה (כ"ה בכנפי יונה).
- ↑ בכנפי יונה: צד"י.
- ↑ עם הכולל.
- ↑ דברי הימים א א א.