מגיד משנה/גזלה ואבדה/ה

מגיד משנה ‏ גזלה ואבדה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אסור לקנות וכו'. מפורש פרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ח) במשנה ובגמרא:

ב

אסור ליהנות בדבר הגזול ואפילו לאחר יאוש. זה פשוט יאוש כדי לא קני וכמו שנתבאר פ״א מהלכות גניבה ומבואר פ' לולב הגזול (סוכה דף ל"א) והא דאמרינן בהגוזל גבי דינא דמלכותא דינא דילמא מייאשי מרותייהו מינייהו התם משום דאיכא יאוש ושינוי רשות שנמסר לרבים וכן הדין שכל זמן שיש בדבר יאוש ושינוי רשות מותר ליהנות בו וכדמוכח הא דגוזל וזה ברור:

ג

גזל בית או שדה וכו'. פשוט הוא דקרקע אינה נגזלת כדאיתא פ' הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ז:):

ואם דר בסוכה חייב להעלות שכר לבעלים. זה מפורש פ' כיצד הרגל (דף כ"א). ומ"ש בדין הדר בחנות של חבירו כלומר אם היא עשויה לשכר כמו שנתבאר למעלה פ"ג:

גזל דקלים ועשה מהם גשר וכו'. זה מתבאר בההיא דהגוזל (דף קי"ג:) ודוקא בשלא מכרו לרבים והיה שם יאוש מותר זה הכלל כל זמן שקנהו מן הדין או שלא היה שם יאוש ומסרו לרבים [אסור ליהנות בו] אבל מסרו לרבים והיה שם יאוש מותר ליהנות בו ואע"ג דשינוי מעשה בלבד קונה זה שינוי החוזר לברייתו הוא כמו שנתבאר פרק ב':

ד

מי שעבר ואכל את הגזילה וכו'. זה משנה (דף קי"א:) הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם:

ואם אכל קודם יאוש. מימרא דרב חסדא שם וכן מבואר בהלכות הרב ז"ל, וכתבו קצת מן המפרשים שאפילו האכילו הגזלן אם רצה הנגזל גובה מזה שאכל גם רבינו לא חילק:

ה

הגוזל ומת בין שהאכיל וכו'. זה מבואר שם:

ו

כבר תקנו הגאונים לגבות בעל חוב וכו'. כבר נזכר זה בהלכות:

ז

דין הלוקח מטלטלין מן וכו'. דעת הרב ז"ל כן מפני שעל זו דהמכיר כליו וספריו ביד אחר הביאו ההיא דרב חסדא דלעיל אע"פ שאין זו ראיה ויש חולקין לומר דגזלן מסתמא הרי הוא כגנב מפורסם דקול יוצא לגזלה וגם בזה אין ראיה והעיקר שלא להוציא החפץ מיד לוקח בלא דמים אם אינו מפורסם:

ואם כבר נתייאשו הבעלים וכו'. כבר כתבתי למעלה פ"ה מהלכות גניבה שדעת הרב ז"ל דשינוי ואח"כ יאוש קני:

ח

אסור ליהנות מן הגזלן ואם היה מיעוט שלו וכו'. פסק כשמואל דאמר הכי סוף פ' הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ט) וזה תימה קצת שהרי כתב פ״ו מהל' גניבה גבי גנב וכן אם רוב אותו דבר שהוא גנוב אין לוקחין אותו נראה שפסק כרב דאמר עד שיהא רוב משלו וכמו שכתבתי שם. ולקיים דברי הרב נראה לומר שהוא מחלק בין גזלן לגנב והדין ההוא יצא לרב מהמשנה דאין לוקחין צמר מן הרועים או החלוק ההוא בין רוב הדבר ורוב הממון דרוב הדבר אסור וברוב הממון מותר וזה עיקר:

ט

בני אדם שחזקתן גזלנין וחזקת וכו'. מפורש במשנה דהגוזל (דף קי"ג):

ואין מצטרפין דינרים מן התיבה שלהם. כך הוא מפורש במשנה מיהו גרסינן תנא אבל (הוא) נותן לו דינר ומחזיר לו מן השאר. ופירש"י ז"ל נותן לו (דינר היה חייב לו פרוטות למוכס מן המכס בשוה חצי דינר ואין לו הפרוטות) נותן לו דינר כסף ומקבל הימנו פרוטות בשוה חציו מפני שהוא כמציל מידם ועיקר והרב אלפסי ז"ל השמיטה גם רבינו לא הזכירה ולא ידעתי למה:

י

נטלו מוכסים וכו'. משנה מפורשת בהגוזל בתרא (דף קי"ב):

ואם היה ותיק וכו'. מפורש בברייתא בלשון אחרון שנאמר בגמרא בפירושה:

יא

במה דברים אמורים שהמוכס כליסטים וכו'. דעת הרב כשהמוכס עכו"ם אע"פ שהוא עומד מחמת המלך מסתמא הרי הוא כמוכס שאין לו קצבה שסתמו יותר מן הדין נוטל ופירוש רבינו אוקימתא וברייתא דרב אשי (דף קי"ג) דאמר במוכס עכו"ם עסקינן אף אמתני' ולא פליגא אשאר אוקימתא ולא כן פירשו שאר המפרשים:

ולא עוד אלא שהוא עובר וכו'. מפורש בגמ' שם (דף קי"ג) דאמרינן להבריח את המכס מי שרי והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא:

יב

וכן מלך שמשים מס וכו' או כל מי שימצא בשדה. זה מפורש במימרא דרבא שם בהגוזל:

יג

וכן מלך שכעס על אחד מעבדיו וכו'. פירוש בדין החקוק וכמ"ש למטה וזה מבואר שהרי הרוגי מלכות נכסיהן למלך כדאיתא פ' נגמר הדין כ"ש זה הדין:

אבל מלך וכו'. כבר הודו לו כל בעלי הוראה וכו' וכן עיקר דדינא דמלכותא דינא אבל גזלנותא דמלכותא לאו דינא והרי הוא גזל גמור וקרקע אינה נגזלת ולעולם ברשות הבעלים הוא וזה מבואר בהרבה מקומות ועוד הוסיף הרמב"ן ז"ל ואמר שאם בא מלך לעשות דין חדש אף על פי שחקק אותו לכל אם לא היה כן מחוקי המלכים הראשונים לאו דיניה דינא ואין כן דעת רבינו ז"ל ורבותינו ז"ל אלא הרי הוא יכול לעשות דין חדש ולומר כל העושה כך יענש כך ועונשו עונש מן הדין:

יד

לפיכך גבאי המלך וכו'. מפורש פרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף נ"ט) דאמר והני זהרורי דזבני ארעא לטסקא וכו' אבל לכרגא לא מ״ט כרגא אקרקפתא דגברי מנח:

טו

מלך שהיו דיניו וכו'. גם זה בפרק חזקת (בבא בתרא דף נ"ד:) דאמר מלכא אמר מאן דיהיב טסקא ליכול ארעא א״נ מדאמרינן באיזהו נשך (ב"מ דף ע"ג:) ארעא לטסקא משעבדא. ומ״ש עד שיחזרו ר״ל בשלא מכרו גזבר המלך ממכר עולם אלא שזה החזיק מעצמו ופרע מנת המלך:

טז

וכן מלך שגזר וכו'. ביבמות פ' החולץ (יבמות דף מ"ז) ובמציעא באיזהו נשך:

יז

מלך שכרת אילנות וכו'. מפורש בהגוזל בתרא (דף קי"ג):

יח

במה דברים אמורים במלך שמטבעו יוצא וכו'. זה מבואר:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף