שו"ת תשב"ץ/ב/רפח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 5: שורה 5:
'''שאלה רפח: ''' שאלת ראובן לוה משמעון עשרים ליטראו' ארגמן ע"מ שיפרע לו עשרים ליטראו' ארגמן. ואח"כ הוקר השער. וראובן אומר שאינו חייב לפורעו אלא מה שהיה שוה הארגמן בשעת ההלוא' ושמעון אומר לא כי אלא ארגמן לוית ממני ארגמן תפרע לי. ומ"מ חושש הוא שמא יש שם רבית ואינו רוצה להפרע ארגמן אלא בהוראת חכם:
'''שאלה רפח: ''' שאלת ראובן לוה משמעון עשרים ליטראו' ארגמן ע"מ שיפרע לו עשרים ליטראו' ארגמן. ואח"כ הוקר השער. וראובן אומר שאינו חייב לפורעו אלא מה שהיה שוה הארגמן בשעת ההלוא' ושמעון אומר לא כי אלא ארגמן לוית ממני ארגמן תפרע לי. ומ"מ חושש הוא שמא יש שם רבית ואינו רוצה להפרע ארגמן אלא בהוראת חכם:


'''תשובה: '''  לפי נסח השאלה לא קבע זמן לפרעון וכיון שעמד הארגמן הוא נודע בבתי הסוחרים בכ"ז שיש בפנדקותיה' ארגמן. א"כ הרי זה כלוה סאה חטים בסאה חטים שאם יצא השער לווין סתם ופורעין סתם. כלומר בלא קביעו' זמן דלא קי"ל כהלל דאמר {{ממ|ב"מ ע"ה ע"א}} לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשינו דמים שמא יוקרו החיטים ונמצאו באות לידי רבית. כדאמרינן בגמ' א"ר יהודה אמר שמואל זו דברי הלל. אבל חכמים אומרים לווין סתם ופורעין סתם. וה"ה שיכול לומר לו תן לי דמי ארגמן כמו ששוה עכשו דקי"ל כר' ינאי {{ממ|שם ס"ה ע"ב}} דאמר מה לי הן מה לי דמיהן. ואע"פ שהראב"ד ז"ל לא התיר זה אלא כשיש ללוה מעו' בשע' ההלואה כדי דמיהן. הרמב"ן ז"ל בחדושיו התיר אפילו אין לו מעות וכ' שכן הוא דעת הגאונים ז"ל:
'''תשובה: '''  לפי נסח השאלה לא קבע זמן לפרעון וכיון שעמד הארגמן הוא נודע בבתי הסוחרים בכ"ז שיש בפנדקותיה' ארגמן. א"כ הרי זה כלוה סאה חטים בסאה חטים שאם יצא השער לווין סתם ופורעין סתם. כלומר בלא קביעו' זמן דלא קי"ל כהלל דאמר {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/עה/א|ב"מ ע"ה ע"א]]}} לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשינו דמים שמא יוקרו החיטים ונמצאו באות לידי רבית. כדאמרינן בגמ' א"ר יהודה אמר שמואל זו דברי הלל. אבל חכמים אומרים לווין סתם ופורעין סתם. וה"ה שיכול לומר לו תן לי דמי ארגמן כמו ששוה עכשו דקי"ל כר' ינאי {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/סה/ב|שם ס"ה ע"ב]]}} דאמר מה לי הן מה לי דמיהן. ואע"פ שהראב"ד ז"ל לא התיר זה אלא כשיש ללוה מעו' בשע' ההלואה כדי דמיהן. הרמב"ן ז"ל בחדושיו התיר אפילו אין לו מעות וכ' שכן הוא דעת הגאונים ז"ל:


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־20:07, 4 ביולי 2021

שו"ת תשב"ץTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png רפח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תנס אל ה"ר דוד הכהן שלאל יצ"ו

שאלה רפח: שאלת ראובן לוה משמעון עשרים ליטראו' ארגמן ע"מ שיפרע לו עשרים ליטראו' ארגמן. ואח"כ הוקר השער. וראובן אומר שאינו חייב לפורעו אלא מה שהיה שוה הארגמן בשעת ההלוא' ושמעון אומר לא כי אלא ארגמן לוית ממני ארגמן תפרע לי. ומ"מ חושש הוא שמא יש שם רבית ואינו רוצה להפרע ארגמן אלא בהוראת חכם:

תשובה: לפי נסח השאלה לא קבע זמן לפרעון וכיון שעמד הארגמן הוא נודע בבתי הסוחרים בכ"ז שיש בפנדקותיה' ארגמן. א"כ הרי זה כלוה סאה חטים בסאה חטים שאם יצא השער לווין סתם ופורעין סתם. כלומר בלא קביעו' זמן דלא קי"ל כהלל דאמר (ב"מ ע"ה ע"א) לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשינו דמים שמא יוקרו החיטים ונמצאו באות לידי רבית. כדאמרינן בגמ' א"ר יהודה אמר שמואל זו דברי הלל. אבל חכמים אומרים לווין סתם ופורעין סתם. וה"ה שיכול לומר לו תן לי דמי ארגמן כמו ששוה עכשו דקי"ל כר' ינאי (שם ס"ה ע"ב) דאמר מה לי הן מה לי דמיהן. ואע"פ שהראב"ד ז"ל לא התיר זה אלא כשיש ללוה מעו' בשע' ההלואה כדי דמיהן. הרמב"ן ז"ל בחדושיו התיר אפילו אין לו מעות וכ' שכן הוא דעת הגאונים ז"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף