מתנות כהונה על איכה רבה/ד/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיוןת להסתרת תבניות הניוו מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''מעשה''' | '''מעשה''' בר' יהושע בן חנניה: | ||
'''עומד בקלון.''' | '''עומד בקלון.''' על משכב זכור: | ||
'''לבדקו.''' | '''לבדקו.''' אם ימצא בו דבר טוב: | ||
'''כיון ששמע כו'.''' | '''כיון ששמע כו'.''' שהוא בן תורה וירא ה': | ||
'''העבודה.''' | '''העבודה.''' לשון שבועה והרבה יש בתלמוד ומעשה זה בתלמוד בהניזקין ובירושלמי בפרק בתרא דהוריות. על פי הירושלמי פ"ד דמסכת דמאי ובפ"ק דמסכת עבודת כוכבים יש להגיה לסעודה אלא א"כ הופך כו'. והנני אציגה לפניך לשון הירושלמי ומתוכו יתבאר הענין וזה לשונו תני לא יסרב אדם בחבירו לאורחו בשעת שהוא יודע שאינו רוצה לא ירבה לו בתקרובות וכו' כדאיתא בפרק גיד הנשה בתלמוד שלנו עד ידע דהוא רחיץ והוא מטרח עליו ובירושלם הוה הפוך פיבליה דשמאלא לימינא תני אין מוליכין לבית האבל בכלי זכוכית צבועה מפני שטוענו טענת חנם עד כאן לשון הירושלמי. וטעם לכולם הוא שאסור לגנוב דעת הבריות וזהו טענת חנם שחבירו מחזיק לו טובה על חנם וכדאיתא בפרק גיד הנשה ועל זה אמר ידע דהוא רחיץ כו' שיודע בחבירו שהוא בטוח ומזומן לסעודה והוא מטריח עליו לאכול עמו הרי גונב דעתו שחבירו מחזיק לו טובה על חנם. ובירושלמי פרק קמא דעבודת כוכבים מצאתי הגירסא באופן אחר ולא ראיתי לכתבו ולכן היו נוהגין בירושלים שכל מי שהזמינו לסעודה היה הופך פיבליה השמאל לימין ומימין לשמאל וזה היה היכר שיכירו הכל וידעו שהוא מזומן לסעודה ושלא יזמינוהו לסעודה אחרת ומלת פיבליה כך מצאתי בכתיבתו ונקודתו בירושלמי כתיבת יד על קלף ישן מאד ואולי הוא יד אונקלי הכתוב פה ואונקלי פירש הערוך מלבוש וכן פיבליה הוא מלבוש של כבוד כדאיתא בבראשית רבה פרשה ל"ז שם זכה לטלית ויפת לפיוולא ופירוש שם רש"י ז"ל טלית נאה ומצאתי במסכת דרך ארץ פרק ח' וזהו לשונו לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול עמי מה שהאכלתני שזהו דרך רבית ובירושלים היו הופכין אפסתתיא למפלא שלהן עד כאן והוא קרוב ללשון פיבליה ומלת אפסתתיא משמע בערוך ערך אפתא שהוא מנעול: | ||
'''כל זמן שמטפחת כו'.''' | '''כל זמן שמטפחת כו'.''' בריש פרק המוכר פירות יש מאמר זה ופרש"י ותקנה טובה היא לאורחים שידעו ששם יאכלו וילכו לשם: | ||
'''אלא שלשה פסיעות.''' | '''אלא שלשה פסיעות.''' בפרק המוכר פירות ל"ג ליה גם לא שמעתי מה טיבן: | ||
'''שלא יהא אחד אוכל כו'.''' | '''שלא יהא אחד אוכל כו'.''' כי יראה אם יש שם מאכל הראוי לו וימתין עד שיביאוהו או לא יכנס כלל: | ||
'''רבי חייא קרא.''' | '''רבי חייא קרא.''' יש לומר שנקרא כן על שם שהיה בקי במקרא ורבים הם בספר הזה: | ||
הכי גרסינן בטל יין קרוש והוא יין טוב הבא משניר כדאיתא בפרק קמא דסוכה {{ממ|י"ב}}: | הכי גרסינן בטל יין קרוש והוא יין טוב הבא משניר כדאיתא בפרק קמא דסוכה {{ממ|י"ב}}: | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
שהיתה מתקלפת גרסינן. וע"י שנקלף היה נשאר תמיד בלבנוניתו וע"ש כך נקרא זכוכית לבנה וגם לפי גירסת הספר פירושו לשון קליפה כמו דאקפל אקפולי ריש פרק אלו טריפות דפרש"י לשון קליפה כמו וקפלו האבנים דמסכת סוטה עד כאן לשונו והוא בהיפוך אותיות: | שהיתה מתקלפת גרסינן. וע"י שנקלף היה נשאר תמיד בלבנוניתו וע"ש כך נקרא זכוכית לבנה וגם לפי גירסת הספר פירושו לשון קליפה כמו דאקפל אקפולי ריש פרק אלו טריפות דפרש"י לשון קליפה כמו וקפלו האבנים דמסכת סוטה עד כאן לשונו והוא בהיפוך אותיות: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־23:43, 23 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מעשה בר' יהושע בן חנניה:
עומד בקלון. על משכב זכור:
לבדקו. אם ימצא בו דבר טוב:
כיון ששמע כו'. שהוא בן תורה וירא ה':
העבודה. לשון שבועה והרבה יש בתלמוד ומעשה זה בתלמוד בהניזקין ובירושלמי בפרק בתרא דהוריות. על פי הירושלמי פ"ד דמסכת דמאי ובפ"ק דמסכת עבודת כוכבים יש להגיה לסעודה אלא א"כ הופך כו'. והנני אציגה לפניך לשון הירושלמי ומתוכו יתבאר הענין וזה לשונו תני לא יסרב אדם בחבירו לאורחו בשעת שהוא יודע שאינו רוצה לא ירבה לו בתקרובות וכו' כדאיתא בפרק גיד הנשה בתלמוד שלנו עד ידע דהוא רחיץ והוא מטרח עליו ובירושלם הוה הפוך פיבליה דשמאלא לימינא תני אין מוליכין לבית האבל בכלי זכוכית צבועה מפני שטוענו טענת חנם עד כאן לשון הירושלמי. וטעם לכולם הוא שאסור לגנוב דעת הבריות וזהו טענת חנם שחבירו מחזיק לו טובה על חנם וכדאיתא בפרק גיד הנשה ועל זה אמר ידע דהוא רחיץ כו' שיודע בחבירו שהוא בטוח ומזומן לסעודה והוא מטריח עליו לאכול עמו הרי גונב דעתו שחבירו מחזיק לו טובה על חנם. ובירושלמי פרק קמא דעבודת כוכבים מצאתי הגירסא באופן אחר ולא ראיתי לכתבו ולכן היו נוהגין בירושלים שכל מי שהזמינו לסעודה היה הופך פיבליה השמאל לימין ומימין לשמאל וזה היה היכר שיכירו הכל וידעו שהוא מזומן לסעודה ושלא יזמינוהו לסעודה אחרת ומלת פיבליה כך מצאתי בכתיבתו ונקודתו בירושלמי כתיבת יד על קלף ישן מאד ואולי הוא יד אונקלי הכתוב פה ואונקלי פירש הערוך מלבוש וכן פיבליה הוא מלבוש של כבוד כדאיתא בבראשית רבה פרשה ל"ז שם זכה לטלית ויפת לפיוולא ופירוש שם רש"י ז"ל טלית נאה ומצאתי במסכת דרך ארץ פרק ח' וזהו לשונו לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול עמי מה שהאכלתני שזהו דרך רבית ובירושלים היו הופכין אפסתתיא למפלא שלהן עד כאן והוא קרוב ללשון פיבליה ומלת אפסתתיא משמע בערוך ערך אפתא שהוא מנעול:
כל זמן שמטפחת כו'. בריש פרק המוכר פירות יש מאמר זה ופרש"י ותקנה טובה היא לאורחים שידעו ששם יאכלו וילכו לשם:
אלא שלשה פסיעות. בפרק המוכר פירות ל"ג ליה גם לא שמעתי מה טיבן:
שלא יהא אחד אוכל כו'. כי יראה אם יש שם מאכל הראוי לו וימתין עד שיביאוהו או לא יכנס כלל:
רבי חייא קרא. יש לומר שנקרא כן על שם שהיה בקי במקרא ורבים הם בספר הזה:
הכי גרסינן בטל יין קרוש והוא יין טוב הבא משניר כדאיתא בפרק קמא דסוכה (י"ב):
שהיתה מתקלפת גרסינן. וע"י שנקלף היה נשאר תמיד בלבנוניתו וע"ש כך נקרא זכוכית לבנה וגם לפי גירסת הספר פירושו לשון קליפה כמו דאקפל אקפולי ריש פרק אלו טריפות דפרש"י לשון קליפה כמו וקפלו האבנים דמסכת סוטה עד כאן לשונו והוא בהיפוך אותיות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |