שו"ת הרא"ש/עא/ב

שו"ת הרא"ש ‏ עא ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עא - סימן ב

שאלה ילמדנו רבינו ראובן שנתן מעות לשמעון להתעסק בהן בשטרות ובמשכנות וקבל עליו שאם יארע בו דבר המעכבו מלישבע שבועת השותפים שהוא מאמין מעכשיו לראובן בעל עסק בדיבורו כשני עדים כשרים שאירע הפסד באותו עסק וכל אשר יאמר בעיקר ממון זה שיהיה דיבורו קיים כשטר מקויים ועתה נפטר שמעון המתעסק והניח מעות בעין ביד לוי כשיעור חובו של ראובן ובא ראובן בשטר השותפות ולגבות מאותן המעות הנמצאים בעין ואומר שממונו באו וטוען שיש להאמינו בדבורו בלא שבועה על פי שטרו ומהיום שנה או יותר שלא יכלו היהודים להוציא חובותם מן הגוים וקודם שנפטר שמעון רצה להחזיר הממון לבעלים בשטרות שהיה לו אלא שלא נתפייס ראובן מאותו חשבון ומאותן שטרות שרצה שמעון ליתן לו ועל קצתם אמר שהיה מכיר בהן שלא נעשו ממונו ועתה טען מה שאמר שלא היה מפוייס ממקצתן לא להודות באחרים אלא שהיה מוכרח לקבלם בשבועתו של שמעון אלא אומר שכל מה שנתן לשמעון הוא עתה בעין שכבר נפדו השטרות.

תשובה יושבי על מדין הולכי על דרך אמת וענוה צדק חגורי חרב על ירך חרדת הדין הביא בלבבכם מורך על כי אמרו חכמים ז"ל (שבועות ל) מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר העדים ת"ל מדבר שקר תרחק והנה ראיתם ידים מוכיחות ורגלים לדבר שאי אפשר להיות שאלו המעות היו מנכסיו על כן פרקתם העול מעל צואריכם להטילו עלי ואני אשיבכם הנראה בעיני על שני דרכים שאין בדברי ראובן כלום הדרך הא' אפי' שהאמינו שמעון עליו כשני עדים כשרים נאמנות אינה מועלת לגבי יורשים וראיה מכתובות פרק הכותב (פ"ו) דאמרינן התם כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אינו יכול להשביעה אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים אחריה ברשותה נדר ושבועה אין לי על יורשיך ועל הבאים ברשותך אינו יכול להשביע לא אותה ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה אבל יורשיו משביעין אותה ואת יורשיה ובגמרא (כתובות פ"ז) רבו לשון החולקים על לשון שפטרה משבועה באיזה לשון יועיל ובאיזה לשון אינו מועיל עד דמסיק אמר רב נחמן אמר שמואל משום אבא שאול בן אימא מרים בין בלא נדר בין נקי נדר בין בלא שבועה בין נקי שבועה בין מנכסי בין מנכסי אילין בין הוא בין יורשיו אין משביעין אותה אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כאבא שאול בן אימא מרים אלמא אף על פי שהאמינה לגבות כתובתה בלא שבועה מנכסיו אין הנאמנות מועיל לגבי יורשים ואף לדברי ר"ח שכתב שנאמנות מועיל לגבי יורשים הני מילי היכא דנקיט מלוה שטרא בידיה ומחוייב שבועה מתקנת חכמים שאמרו הבא ליפרע וכו' וכיון שפטרו אביהם מאותה שבועה אין היתומים יכולין להשביעו אבל בנדון זה שאין לראובן תפיסת יד באותו ממון בהא ליכא מאן דפליג שאין התנאי מועיל לגבי יורשים והדרך השני שעל דברים הללו לא האמינו שמעון לראובן כלל כי קבל עליו שאם יארע דבר המעכבו מלישבע שבועת השותפים שיהיה ראובן נאמן על מה שהיה לו לשמעון לישבע לולי דבר המעכבו ושבועת השותפים הוא כמו ששנינו פרק כל הנשבעים (מ"ה) ואלו נשבעים שלא בטענה השותפים והאריסין והאפוטרופסים ואמרינן עלה בגמ' אטו בשופטני עסקינן הכי קאמר אלו נשבעין בלא טענת בריא אלא בטענת שמא ומפרש טעמא מאי שנא הני משום דמורו היתרא כלומר משום דטורח בשבילו מורה היתר לעצמו לעכב מממונו משום שכר טרחו הילכך צריך לישבע שלא עכב משלו כלום והיינו שבועת השותפים שמשביעו בטענת שמא אבל כל שאר טענות ותביעות שיש לו עליו אין חילוק בין שותף לאיניש דעלמא ואינו יכול להשביעו אלא בטענת בריא אם לא על ידי גלגול הילכך לא האמינו אלא בשבועת השותפים שהיתה מוטלת עליו אם היה טוען שאירע הפסד בממון ולא הרויח כל כך דהיינו בכלל שלא עכב משלו אלא כל מה שהרויח נתן לו חלקו ואם יארע דבר שלא יוכל לישבע שבועה זו כגון שהיה טוען שמעון טענת שמא אז יהיה ראובן נאמן בדיבורו אבל על טענה זו אף אם היה שמעון חי והיה טוען אלו שטרי חובות הן מממונך והיה אומר ראובן אינם מממוני כי נפרעו שטרי חובות והמעות הן ברשותך על דבר זה לא האמינו וכן מוכח גם בתוך דברי ראובן שאמר שהיה מוכרח לקבל החובות בשבועתו של שמעון הילכך נראה לי שלא האמינו כלל אלא שבועת השותפים אבל לומר שזה הממון המונח ביד לוי הוא מממון העסק לא מהימן אפי' בשבועה אלא נכסי בחזקת יתמי קיימי ואין להוציא מידם אלא בראיה ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

[ילמדנו רבינו מה שכתוב בענין האשה שקרעה השטרות אחר מיתת בעלה שהודתה שקרעה מחוייבת לפורען אפילו אם אין כאן עדים שיודעים שהיו ברשותה אי הוה הודאתה סגי בפני עדים אף על גב דלא אמר להו אתם עדי או אפי' אמר להו אתם עדי לא סגי עד דהוי הודאתה בבית דין ואם אינה רוצה להודות מעצמה בפני בית דין היוכלו היורשים להשביעה שאלו השטרות לא קרעתן לאחר מיתת אביהם שמתוך דברי הרמב"ם יראה שיוכלו להשביעה שכתב כל דבר שאם היה מודה בו מתחייב ממון גם אם יכפור בו יכול להשביעו ובכאן כיון שאם היתה מודה היתה מחוייבת ממון גם אם תכפור שהיא לא קרעה אלו השטרות לאחר מיתת אביהם יכלו להשביעה ואם תימצי לומר שלא יוכלו להשביעה אם יוכלו היורשים לבקש לבעלי חובות ולומר להם אתם הייתם חייבים לאבינו כך וכך מעות ושטרות ומעולם לא פרעתם לו ונודע לנו שאשתו קרעם אחרי מיתתו ונתנה אותם לכם תפרעו אותנו כי אף על פי שנקרעו השטרות לא נפטרתם מן הדין אם יודו מוטב ואם לא יודו אלא שיאמרו אנו פרענו או נתנה לנו השטרות על שם המלוה קרועים וכבר נפטרנו מן הדין אם יש להשביעם על זה אם לאו ואם יפטרו בשבועה הכל יבאר לנו היטב].

[תשובה מה שנסתפק אי הוי הודאה בפני עדים היכא דלא אמר אתם עדי או לא דילמא אפילו אמר אתם עדי לא הוי הודאה עד שתודה בפני בית דין תשובה הוי הודאה בפני עדים אפי' לא א"ל אתם עדי דדוקא אדם שאמר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר הן אמרו חז"ל שיכול לומר משטה אני בך כל זמן שלא אמר אתם עדי לפי שכן דרך בני אדם כשתובעו אדם דבר שאינו חייב לו הוא מודה לדבריו כדי לדחותו מעליו כל זמן שלא אמר אתם עדי אבל אם טען אדם לחבירו שהזיקו והודה לו בפני עדים לא שייך הכא לומר משטה אני בך ובית דין נמי לא בעי כדאמרינן בפרק חזקת הבתים (ל"א) והיכא דאישתעי מאבראי ואתא לבי דינא וטען טוען וחוזר וטוען מאי טעמא עביד איניש דלא מגלה טענותיו אלא בבי דינא ופי' רשב"ם והני מילי טענה בעלמא אבל אם טען בפי' בפני עדים חוץ לבית דין אני חייב לפלוני הרי הודה ושוב אינו יכול לכפור בבית דין ואם אינה מודה יכולים היורשים להשביעה שלא החזירתם ללוין וגם הלוין עצמם לא נפטרו במה שהחזירה להם השטרות כיון שאם היו השטרות בידה לא נאמנים לומר פרועים הם גם הלוין לא נפטרו במה שהחזירה להם השטרות ואם טוענים האשה החזירה לנו השטרות קרועים אינה טענה אבל אם הם טוענים אנו ידענו ודאי שבעלה פטר ומחל לנו וצוה להחזיר לנו השטרות ישבעו שהוא כדבריהם ויפטרו נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל].

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף