שו"ת הרא"ש/סט/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←top: עיצוב וסדר בתבניות) |
מ (←top: סדר בתבניות הניווט) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סט - סימן ג'''</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סט - סימן ג'''</noinclude> | ||
'''וששאלת''' ראובן שיש לו חוב של מנה על שמעון בשטר ושמעון יש לו חוב של מנה על לוי אחיו ובא ראובן לגבות מלוי מדרבי נתן ולוי טוען שמעון אחי גמלני חסד והלוני מנה זה להחזיק חובו והתנה עמי שלא יכופני אלא לכשארצה ומה לך למנוע חסדו מאתי ובית דין מכירין קצת טענתם שהיא אמת מי הוי טענתיה טענה או לאו. | '''וששאלת''' ראובן שיש לו חוב של מנה על שמעון בשטר ושמעון יש לו חוב של מנה על לוי אחיו ובא ראובן לגבות מלוי מדרבי נתן ולוי טוען שמעון אחי גמלני חסד והלוני מנה זה להחזיק חובו והתנה עמי שלא יכופני אלא לכשארצה ומה לך למנוע חסדו מאתי ובית דין מכירין קצת טענתם שהיא אמת מי הוי טענתיה טענה או לאו. | ||
'''נראה''' לי אם התנאי זה מפורש בשטר שאינו יכול לכופו לפרוע אלא לכשירצה לוי לפרוע מדעתו אין לוי משועבד יותר לראובן ממה שהיה לשמעון אחיו. ומה שנסתפקת בשאלתך מי אמרינן כל זמן ששמעון חייב לראובן כלום עבדו הוא ולאו כל כמיניה לגמול חסד בממון רבו הא לאו מילתא היא כי היה יכול ליתן לכל מי שירצה ולא נשתעבד לוי לראובן אלא לאחר ההלואה וכל השעבוד שהיה לשמעון עליו זכה ראובן באותו שעבוד ולאחר ההלואה לאו כל כמיניה דשמעון למחול לו ולהרויח לו הזמן וראיה מהא דאמרינן בפ"ב דכתובות (י"ט) אמר רב האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן דקאמר מאן אילימא לוה פשיטא אלא דקאמר מלוה תבא עליו ברכה ומסיק לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכדרבי נתן והקשו התוספות וליהמניה במגו דאי בעי מוחל ותירצו כיון שהתורה זכתה לו חוב של זה אינו יכול למחול ולא דמי למוכר שטר חוב דאין המכירה אלא מדרבנן כדמוכח בפרק מי שמת (קמ"ז) הילכך יכול למחול אבל אם אין התנאי מפורש בשטר אף על פי שידוע הוא ששמעון לא היה נוגש את לוי אחיו לפרוע מ"מ בכל עת שירצה יגבה מלוי אחיו את חובו ואותו כח יש לו לראובן. | '''נראה''' לי אם התנאי זה מפורש בשטר שאינו יכול לכופו לפרוע אלא לכשירצה לוי לפרוע מדעתו אין לוי משועבד יותר לראובן ממה שהיה לשמעון אחיו. ומה שנסתפקת בשאלתך מי אמרינן כל זמן ששמעון חייב לראובן כלום עבדו הוא ולאו כל כמיניה לגמול חסד בממון רבו הא לאו מילתא היא כי היה יכול ליתן לכל מי שירצה ולא נשתעבד לוי לראובן אלא לאחר ההלואה וכל השעבוד שהיה לשמעון עליו זכה ראובן באותו שעבוד ולאחר ההלואה לאו כל כמיניה דשמעון למחול לו ולהרויח לו הזמן וראיה מהא דאמרינן בפ"ב דכתובות (י"ט) אמר רב האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן דקאמר מאן אילימא לוה פשיטא אלא דקאמר מלוה תבא עליו ברכה ומסיק לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכדרבי נתן והקשו התוספות וליהמניה במגו דאי בעי מוחל ותירצו כיון שהתורה זכתה לו חוב של זה אינו יכול למחול ולא דמי למוכר שטר חוב דאין המכירה אלא מדרבנן כדמוכח בפרק מי שמת (קמ"ז) הילכך יכול למחול אבל אם אין התנאי מפורש בשטר אף על פי שידוע הוא ששמעון לא היה נוגש את לוי אחיו לפרוע מ"מ בכל עת שירצה יגבה מלוי אחיו את חובו ואותו כח יש לו לראובן. | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־23:03, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
סט ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל סט - סימן ג
וששאלת ראובן שיש לו חוב של מנה על שמעון בשטר ושמעון יש לו חוב של מנה על לוי אחיו ובא ראובן לגבות מלוי מדרבי נתן ולוי טוען שמעון אחי גמלני חסד והלוני מנה זה להחזיק חובו והתנה עמי שלא יכופני אלא לכשארצה ומה לך למנוע חסדו מאתי ובית דין מכירין קצת טענתם שהיא אמת מי הוי טענתיה טענה או לאו.
נראה לי אם התנאי זה מפורש בשטר שאינו יכול לכופו לפרוע אלא לכשירצה לוי לפרוע מדעתו אין לוי משועבד יותר לראובן ממה שהיה לשמעון אחיו. ומה שנסתפקת בשאלתך מי אמרינן כל זמן ששמעון חייב לראובן כלום עבדו הוא ולאו כל כמיניה לגמול חסד בממון רבו הא לאו מילתא היא כי היה יכול ליתן לכל מי שירצה ולא נשתעבד לוי לראובן אלא לאחר ההלואה וכל השעבוד שהיה לשמעון עליו זכה ראובן באותו שעבוד ולאחר ההלואה לאו כל כמיניה דשמעון למחול לו ולהרויח לו הזמן וראיה מהא דאמרינן בפ"ב דכתובות (י"ט) אמר רב האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן דקאמר מאן אילימא לוה פשיטא אלא דקאמר מלוה תבא עליו ברכה ומסיק לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכדרבי נתן והקשו התוספות וליהמניה במגו דאי בעי מוחל ותירצו כיון שהתורה זכתה לו חוב של זה אינו יכול למחול ולא דמי למוכר שטר חוב דאין המכירה אלא מדרבנן כדמוכח בפרק מי שמת (קמ"ז) הילכך יכול למחול אבל אם אין התנאי מפורש בשטר אף על פי שידוע הוא ששמעון לא היה נוגש את לוי אחיו לפרוע מ"מ בכל עת שירצה יגבה מלוי אחיו את חובו ואותו כח יש לו לראובן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |