מתנות כהונה על בראשית רבה/לא/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''לא מפרשין.''' | '''לא מפרשין.''' לא היו מחולקין מה היה זה הצוהר: | ||
'''מרגלית.''' | '''מרגלית.''' המאירה לו: | ||
'''לא היה צריך''' | '''לא היה צריך''' גרסינן: | ||
'''בשעה שהיא כהה.''' | '''בשעה שהיא כהה.''' כמו שאמרו חז"ל שרגא בטיהרא מאי אהני כל זה הוא בירושלמי ריש פ"ק דפסחים ומסיים שם למה שיש חיה אוכלת ביום חיה אוכלת בלילה והכתיב צהר תעשה וגו' כמ"ד לא שמשו מזלות בשנת המבול: | ||
'''עריקין כו'.''' | '''עריקין כו'.''' רצים ובורחים היינו מפני חיל במערה זו של טבריא: | ||
'''גונדא.''' | '''גונדא.''' חיל: | ||
'''בוטיטא.''' | '''בוטיטא.''' פירש הערוך מערה: | ||
'''ש"ס קילין.''' | '''ש"ס קילין.''' ה"ג ברש"י ובערוך גרס ש"ל קילין ובמדור העליון היה מקצר עד שלא היה בה רק ג' שורות וראיתי כי טוב הוא לציירו פה לפי פירוש הערוך ולגירסת רש"י. והרי לפניך הציור לדעת ר' יהודה במדור התחתון. וכציור הזה היה גם כן במדור האמצעי ובמדור העליון הרי סך כל הקילין ג' מאות וששים ולפי גירסת הערוך המדור העליון היה מקצר ועולה עד שלא היו בה כי אם שלש שורות של קילין סך הכל שלש מאות ושלשים קילין אורך: | ||
'''לא ניחא.''' | '''לא ניחא.''' דכתיב ואל אמה תכלנה מלמעלה דמשמע שהיתה התיבה מתקצרת למעלה עד רוחב אמה וז"ל הערוך והקשינו לר' יהודה שהיה פוחת שורה מן השלישיים מהא דכתיב ואל אמה וגו' עכ"ל: | ||
'''ר' יהודה ור' נחמיה''' | '''ר' יהודה ור' נחמיה''' כל חד וחד מתרץ לטעמיה כדמפרש ואזיל: | ||
'''כאמתה מלמטה כו'.''' | '''כאמתה מלמטה כו'.''' ואל אמה תכלנה פירושו שבאותה אמה שהיה מודד ומשער מלמטה בה עצמה היה מודד ומשער גם למעלה: | ||
'''קמרוטין.''' | '''קמרוטין.''' פי' רש"י והערוך שפוע ועגול ופירושו שמדור העליון היה משופע ועולה כמין כיפה עד שלמעלה היה רחבו אמה. בילקוט גרס על דעתיה דר' יהודה ניחא ועל דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא רבי יהודה אומר כאמתא כו' ולפי גירסא זו אינו חוזר למעלה וקאי אדלמטה שלדברי ר"י יתיישב היטב ואל אמה וגו' שלמעלה תקרת התיבה של מדור העליון היתה רחבה כמו תחתיתו של המדור [וכ"ה בילקוט בהדיא בשם הערוך] ולדברי רבי נחמיה דמפרש שהיתה קמרוטין צריך לפרש שהגג היה משופע ומתקצר עד שהיה רחב אמה ורש"י ז"ל גרס להיפך ע"ד דר"י לא ניחא וע"ד דר' נחמיה ניחא ופי' דמשמעות ואל אמה תכלנה נוטה יותר לפי דר' נחמיה מדר' יהודה: | ||
'''משקיף.''' | '''משקיף.''' לשון שיפוע כדאמר שקופים אטומים אצל חלונות בית המקדש וכן פירש"י: | ||
'''מן הצד.''' | '''מן הצד.''' פירש"י בקרן זוית שאם יעשה הפתח באמצע יחזיק יותר מאויר הבית שבפנים עכ"ל אבל אם למטה משיעור זה אין התועלת בקרן זוית יותר משאם היא באמצע: | ||
'''קטרקטין.''' | '''קטרקטין.''' [הערוך לא פירשו ולפי הענין] הוא מגריפה או מרה שבו היה גורף הזבל לצדדין: | ||
'''פוססן.''' | '''פוססן.''' פי' רש"י צמצמן ומאספן מן הצד ובילקוט גירסא אחרת: | ||
'''אף היא כו'.''' | '''אף היא כו'.''' תעשיה מיותר שהרי בתחלת הענין כתיב עשה לך לפיכך דרש התי"ו כינוי לנקבה נסתרת: | ||
'''מסייעת כו'.''' | '''מסייעת כו'.''' כלומר נעשה מאיליה ועולה ומצלחת בידו דבר דבר על אופניו וכמו שדרשו אצל מלאכת המשכן ומקדש ומנורה: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:06, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה 
לא יא
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לא מפרשין. לא היו מחולקין מה היה זה הצוהר:
מרגלית. המאירה לו:
לא היה צריך גרסינן:
בשעה שהיא כהה. כמו שאמרו חז"ל שרגא בטיהרא מאי אהני כל זה הוא בירושלמי ריש פ"ק דפסחים ומסיים שם למה שיש חיה אוכלת ביום חיה אוכלת בלילה והכתיב צהר תעשה וגו' כמ"ד לא שמשו מזלות בשנת המבול:
עריקין כו'. רצים ובורחים היינו מפני חיל במערה זו של טבריא:
גונדא. חיל:
בוטיטא. פירש הערוך מערה:
ש"ס קילין. ה"ג ברש"י ובערוך גרס ש"ל קילין ובמדור העליון היה מקצר עד שלא היה בה רק ג' שורות וראיתי כי טוב הוא לציירו פה לפי פירוש הערוך ולגירסת רש"י. והרי לפניך הציור לדעת ר' יהודה במדור התחתון. וכציור הזה היה גם כן במדור האמצעי ובמדור העליון הרי סך כל הקילין ג' מאות וששים ולפי גירסת הערוך המדור העליון היה מקצר ועולה עד שלא היו בה כי אם שלש שורות של קילין סך הכל שלש מאות ושלשים קילין אורך:
לא ניחא. דכתיב ואל אמה תכלנה מלמעלה דמשמע שהיתה התיבה מתקצרת למעלה עד רוחב אמה וז"ל הערוך והקשינו לר' יהודה שהיה פוחת שורה מן השלישיים מהא דכתיב ואל אמה וגו' עכ"ל:
ר' יהודה ור' נחמיה כל חד וחד מתרץ לטעמיה כדמפרש ואזיל:
כאמתה מלמטה כו'. ואל אמה תכלנה פירושו שבאותה אמה שהיה מודד ומשער מלמטה בה עצמה היה מודד ומשער גם למעלה:
קמרוטין. פי' רש"י והערוך שפוע ועגול ופירושו שמדור העליון היה משופע ועולה כמין כיפה עד שלמעלה היה רחבו אמה. בילקוט גרס על דעתיה דר' יהודה ניחא ועל דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא רבי יהודה אומר כאמתא כו' ולפי גירסא זו אינו חוזר למעלה וקאי אדלמטה שלדברי ר"י יתיישב היטב ואל אמה וגו' שלמעלה תקרת התיבה של מדור העליון היתה רחבה כמו תחתיתו של המדור [וכ"ה בילקוט בהדיא בשם הערוך] ולדברי רבי נחמיה דמפרש שהיתה קמרוטין צריך לפרש שהגג היה משופע ומתקצר עד שהיה רחב אמה ורש"י ז"ל גרס להיפך ע"ד דר"י לא ניחא וע"ד דר' נחמיה ניחא ופי' דמשמעות ואל אמה תכלנה נוטה יותר לפי דר' נחמיה מדר' יהודה:
משקיף. לשון שיפוע כדאמר שקופים אטומים אצל חלונות בית המקדש וכן פירש"י:
מן הצד. פירש"י בקרן זוית שאם יעשה הפתח באמצע יחזיק יותר מאויר הבית שבפנים עכ"ל אבל אם למטה משיעור זה אין התועלת בקרן זוית יותר משאם היא באמצע:
קטרקטין. [הערוך לא פירשו ולפי הענין] הוא מגריפה או מרה שבו היה גורף הזבל לצדדין:
פוססן. פי' רש"י צמצמן ומאספן מן הצד ובילקוט גירסא אחרת:
אף היא כו'. תעשיה מיותר שהרי בתחלת הענין כתיב עשה לך לפיכך דרש התי"ו כינוי לנקבה נסתרת:
מסייעת כו'. כלומר נעשה מאיליה ועולה ומצלחת בידו דבר דבר על אופניו וכמו שדרשו אצל מלאכת המשכן ומקדש ומנורה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |