ערך/עבד עברי

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי עבד עברי

מוכר עצמו

כשנמכר סתם

שיטת רש"י (כפי שדייקו הריטב"א והמהרימ"ט הו"ד במשנה למלך עבדים פ"ב ה"ג) דסתמא לשש שנים, והריטב"א תמה מה המקור לכך בקרא, ועי' מל"מ שם מה הכריחו לרש"י לומר כן ומה מקור דבריו בקרא. ולשיטת הריטב"א כתב המל"מ שם דנמכר סתם נמכר עד היובל.

כשהתנו

בקידושין יד, ב מבואר דבהתנו יתר על שש נמכר כפי מה שהתנו, ובפחות משש כ' הריטב"א דהכל לפי תנאו, והרמב"ם (עבדים פ"ב ה"ב) נקט שאינו יכול למכור עצמו לפחות משש, והמל"מ הביא מהמהרימ"ט שהק' ע"ד הריטב"א דבפחות משש לא הוי עבד כי אם שכיר, והמל"מ תמה דוכי שכיר ליתר משש הוה עבד, אלא ע"כ דהחילוק הוא דעבד גופו קנוי ואם כן אף בפחות משש אם גופו קנוי עבד הוא ולא שכיר. ועי"ש שהביא דפליגי בה בירושלמי.

אם נקנה בחליפין

בקידושין (ח.) מבואר דנמכר לעכו"ם אין נקנה בחליפין, ויל"ד אי אף בנמכר לישראל ושורש הספק אם נמכר לעכו"ם אין נקנה בחליפין משום דאין חליפין לעכו"ם או דהוא דין בע"ע דאין נקנה בחליפין, והש"ך (חו"מ סימן קכ"ג סק"ל) כתב דבפוסקים משמע דאף בנמכר לישראל אין חליפין, וע"ע בקצה"ח (סימן קצ"ה סק"א), ובתוס' בקידושין (ח. ד"ה ומאי) מבואר דאין נקנה, ובמלואי חושן (שם) הוכיח מתוס' ב"ב (דף נד: ד"ה עכו"ם) דהוכיחו דאין עכו"ם קונה ע"ע בשטר מדין זה, ומוכח דס"ל דהוה מיעוט בעכו"ם דווקא ונמכר לישראל נקנה בחליפין.

מעבר לתחילת הדף