ילקוט ספורים/דברים/תצא/קכב/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} '''תמחה את זכר עמלק''' {{ממ|דברים כה, יט}}. אמר רב יהודה...") |
(הסבה מטי:תב:ילקרוע לתב:ילקרוא) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''תמחה את זכר עמלק''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#יט|דברים כה, יט]]}}. | '''תמחה את זכר עמלק''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#יט|דברים כה, יט]]}}. | ||
אמר רב יהודה אמר שמואל כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. חנן בן פנחס אומר חביל ימא תכלתא דבבל. אמר רב פפא והאידנא איערבא בהו כותאי, ולא היא אתתא הוא דבעא מינייהו ולא יהבו ליה. {{ | אמר רב יהודה אמר שמואל כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. חנן בן פנחס אומר חביל ימא תכלתא דבבל. אמר רב פפא והאידנא איערבא בהו כותאי, ולא היא אתתא הוא דבעא מינייהו ולא יהבו ליה. {{ילקרוא|ד}}בימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל, אמר להן קוצים אתם משימים לי בין עיני, רצונכם יטפל עמכם ר׳ חנינא בר חמא, נטפל להו ר׳ חנינא בר חמא, אמר להם כך מקובלני מר׳ ישמעאל בר׳ יוסי שאמר משום אביו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. בימי רבי פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל, אמר להם לעבדיו כשאני אומר שני דברים בבית המדרש טלוני בעריסה ורוצו, כי עייל אמר להם אין שחיטה לעוף מן התורה, אדיתבי וקא מעייני בה אמר להו כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. נטלוהו בעריסה ורצו, רצו אחריו ולא הגיעוהו, ישבו ובדקו עד שהגיעו לסכנה ופירשו. אמר רבי יוחנן היכלא בידינו הוא אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
=ילקוט הרואים= | =ילקוט הרואים= | ||
{{ | {{ילקרוא-|ד}}{{ממ|[[בבלי/קידושין/עא/א|קידושין ע"א.]]}} | ||
=לקט הקוצרים= | =לקט הקוצרים= | ||
גרסה אחרונה מ־14:37, 29 בספטמבר 2020
|
< הקודם · הבא > |
תמחה את זכר עמלק (דברים כה, יט).
אמר רב יהודה אמר שמואל כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. חנן בן פנחס אומר חביל ימא תכלתא דבבל. אמר רב פפא והאידנא איערבא בהו כותאי, ולא היא אתתא הוא דבעא מינייהו ולא יהבו ליה. דבימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל, אמר להן קוצים אתם משימים לי בין עיני, רצונכם יטפל עמכם ר׳ חנינא בר חמא, נטפל להו ר׳ חנינא בר חמא, אמר להם כך מקובלני מר׳ ישמעאל בר׳ יוסי שאמר משום אביו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. בימי רבי פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל, אמר להם לעבדיו כשאני אומר שני דברים בבית המדרש טלוני בעריסה ורוצו, כי עייל אמר להם אין שחיטה לעוף מן התורה, אדיתבי וקא מעייני בה אמר להו כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. נטלוהו בעריסה ורצו, רצו אחריו ולא הגיעוהו, ישבו ובדקו עד שהגיעו לסכנה ופירשו. אמר רבי יוחנן היכלא בידינו הוא אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה.
ילקוט הרואים[עריכה]
לקט הקוצרים[עריכה]
עיסה. כעיסה שהיא מעורבת, ר"ל שאינם מיוחסים שארי הארצות כארץ ישראל. חביל ימא. שם מקום. תכלתא דבבל. מכלילא ותפארתה של בבל ליוחסין. איתתא בעא מינייהו. כותיים לא נתערבו בהם, אבל הקול יצא על ידי ששאל כותי א' אשה מהם אבל הם לא נתנו לו, ויש אומרים רב פפא בעא מינייהו אתתא ולא יהבו ליה, לכך הוציא עליהם שמץ פסול, וקשה בעיני לומר כן. בבל עיסה. להחזיק משפחות ארץ ישראל מיוחסות, ולבדוק אחרי משפחות בבל כל הבאים לישא משם אשה. קוצים אתם משימים בין עיני. משום דרבי ממשפחת בבל היה מבני בניו של הלל שעלה וקבל נשיאותן של בני בתירה. יטפל. יתחבר לכם להשיבכם דבר. טלוני בעריסה ורוצו. שלא יפשפשו אחרי דברי ויהא צריך לגלות משפחות, והוא היה זקן ולא היה יכול לרוץ. אין שחיטה לעוף מן התורה. דבר שהוא תימה להם, ולא גילה להם טעמו כדי שיהיו טרודים בסברא הראשונה ולא יחזרו אחר טעם השניה עד שיפטר מהם, וטעם דאין שחיטה לעוף מן התורה יליף לה במסכת חולין (פ"ה:) מקרא. ישבו ובדקו. במשפחות ארץ ישראל לברר את דבריו. כיון שהגיעו לסכנה. לפסול משפחות אנשי זרוע שיהרגום פירשו. היכלא. שבועה בהיכלו של מקום. בידינו היא. לגלות פסול משפחות ארץ ישראל.