שם הגדולים/מערכת גדולים/א

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

מערכת א

(א) אבא הוא שם העצם של רב כמ"ש בש"ס בכמה דוכתי וכ"כ הערוך בראשו בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האי גאונים וראיתי בספר כנפי יונה ח"ג סוס"י ס"ב שכת וז"ל ורב דאיהו רבי אבא הנזכר בזוהר לדעת רבינו שחיה ת' שנה והוא היה גדול החברים אצל רשב"י ור' אליעזר בנו והיה רבו של רבי חייא בחכמה הזו ושימש אח"כ את רי ורבי חייא במשנה עכ"ל וכ"כ הרב חות יאיר סי' קנ"ב משם הרמ"ע (ועמ"ש בעניותי בעין זוכר דף ח' ע"ב). ואני בעניי אומר אם קבלה נקבל שהענין קשה מאד ומה גם דבזהר הקדוש אמרו פעמים אין מספר על רבי אבא חד ממאריהון דמתניתא.

ואפשר דכונתם על המשניות והברייתות שהיו להם בסתרי תורה וכמ"ש הרב הקדוש מהר"ם קורדובירו"ו ז"ל אמנם כבר כתבתי שהענין כולו מקשה אחת. ודע דכתבו הגאונים שהוזכר בברייתות תלת זימני ר' אבא והוא רב וגם בתוספתא הוזכר רב אבא וכתבתי אני בעניי קצת בזה בקונטרס יוסף אומץ סי' מ"ד בס"ד.

ואגב אומר דאיש אשר שמו אבא וכולי עלמא זה שמו אשר יקראוהו אבא והוא ניכר לכל בשם זה, נראה דאסור לבנו לקרותו אבא, דאע"ג דאלו היה לו שם אחר מותר לבן לקרות אבא ואדרבא מכבדו וקורא אותו אבא לשון חשיבות אביו זה שהורגל שמו בפי הכל והכי קרו לי' אבא נ"ל דאסור לו לקרוא לאביו אבא ואין ראיה ממ"ש התוס' ישנים בשילהי יומא גבי אזיל אבא למקטל גברא דהגם דהוא תלמידו ורב שמו אבא מ"מ דרך חשיבות אמר לו אבא ולא שהי' קורא לו בשמו ח"ו דשאני התם דרב כ"ע קרו לי' רב ונשתקע שם אבא כמעט לגמרי ובכה"ג יכול תלמידו לקרותו אבא דרך חשיבות אבל אינש דעלמא דכל העולם קורין אותו אבא בשמו נרא' דאסור לבן לקרותו אבא. ועוד דהתוס' בלשון שמא אמרוהו. וענין זה כתבתיו בסגנון אחר בספרי הקטן פתח עינים ח"א דף י"ח עיי"ש וזה עיקר. ויש מי שטען לאמר מה זאת דלפי מה שכתבתי הן לסת"ר אשר דברתי בקונטרס עין זוכר מערכת י' אות ז"ך דאביו של ר' יוסי קרו לי' אבא חלפתא, ואות כ"ח דקדקתי על הרב מענה לשון דק"ל איך ר'יוסי קרי לאביו בשמו אבא חלפתא דהרי כתיב אדוני משה וכפי מ"ש אם כ"ע קרו לי' אבא אסור לבן לקרותו אבא ושפיר מקשה הרב מענה לשון. ואני אומר דע כי לא מחכמה שאלת על זה הס כי לא להזכיר חדא דזה אינו פשוט עד שהרב מענה לשון יכיחדנו תחת לשונו והי"ל להאריך ולבאר כל זה. ותו אם שמעת בשם העצם שנקרא אבא תאמר היכא דקרו לי' משום חשיבות על כן יאמרו שאין מכירין בין אבא לאבא. ותו אימור דלר' חלפתא דוקא איזה יחידים קרו ליה הכי וכולי עלמא קרי לי' ר' חלפתא ואין להאריך.

עתה ראיתי מ"ש הרב הגדול מופת הדור כמהר"ר חיים אלפנדארי זלה"ה בהגהתו לדרושי מהר"י קצבי בספר רב יוסף בדרושים דף י"ד חילק בן שם אבא לשאר שמות עיין שם.

(יא) הראב"ד השלישי. (רבינו אברהם בר דוד בעל ההשגות) הי' תלמיד רבינו משה הדרשן ורבינו משולם. ומהר"ם ריקנאטי פ' נשא כתב שנגלה אליו אליהו הנביא וכ"כ רבינו מהרח"ו זצ"ל בהקדמתו הארוכה לס' עץ החיים כ"י כאמור. וכתב עוד שזהו שכתב הראב"ד בהשגות פ"ח דלולב ופ"ו דבית הבחירה כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו. וזה מסכים למ"ש מהריב"ל ח"ב סי' קט"ז וכן נראה בתורת חיים למהרח"ש ח"ד סי' ס"ח דף ק"ז ע"א ודלא כמהר"ם ן' חביב בס' כפות תמרים דף י"ז ע"ב בחון בהם וחקור מהם.

הראב"ד הנזכר חיבר חידושים על התלמוד כאשר הרמב"ן והרשב"א ובשיטות המקובצות מביאין משמו, וגם אני ראיתי בכ"י חדושיו על קצת מס'. וגם חיבר פסקי הלכות ושו"ת והשגות על הרי"ף והרב המאור וספר בעלי הנפש ושאר חבורים. ופירוש הראב"ד על ספר יצירה המודפס כתב רבינו מהרח"ו זצ"ל כי אינו מהראב"ד בעל ההשגות.

הראב"ד חיבר פי' תורת כהנים ומייתו ליה הרא"ם והרב קרבן אהרן ויתר אחרונים וישנו אצל קצת חכמי הדור כ"י וחזיתיה להרב חות יאיר סי' ק"ח שכ' דמפרש תורת כהנים אינו בשל ההשגות. ועמו הסליחה שהרי בהשגות פ"ב דכלים כתב הראב"ד שעשה פי' תורת כהנים וכן ראיתי שכת' בפירושו לעדיות סוף פ"ג וכבר פירשתי כל זה בפירוש תורת כהנים עיין שם. וכן ראיתי לרבנן קשישאי בכ"י.

הראב"ד בהשגות פרק ו' דכלאים אזיל ומודה להרמב"ם שמלאכה גדולה עשה באסיפת בבלי וירושלמי ותוספתא והטעם שהשיג עליו בכל תוקף כדי שהדורות לא יסמכו עליו ויסברו שאין לנטות מדבריו. ומה גם שקרא ספרו משנה תורה שאחר תורה שבכתב ספר הרמב"ם הוא משנה לתורה וגם יגררו אחריו בס' המורה וכמ"ש הרמ"ע בתשובה ססוי' ק"א ומהר"ם חאגיז בספ' משנת חכמים. וגם הרמ"ה ז"ל היטב חרה לו על שם משנה תורה.

ואחזה אנכי בס' סדר הדורות דף נ"ו ע"ד שהביא מ"ש שלשלת הקבלה על הראב"ד בעל ההשגות וז"ל וראיתי בקונטרס שחיבר ס' באיסור והיתר וקראו איסור משהו והוא ובעל המאור למדו יחד וראה ר"ת. וכ' ע"ז הגאון הגדול וז"ל בלבלול דברים יש כאן כי בעל המאור הוא רבינו זרחי' הלוי שהי' תתק"י וראב"ד ראשון תתקכ"א עי"ש ואתמהה כי מ"ש שלשלת הקבלה כהוגן כותב עליו שהוא בלבול. דודאי הראב"ד בעל ההשגות נתווכחו יחד הוא והרז"ה והי' להם ישיבה אחת בעיולם כנראה במקובצת למציעא בסוגי' שתי פרות פ' השואל שנתווכחו ויכוח גדול וכתבו זה על דברי זה וזה על דברי זה כמה פעמים ע"ש. ובתמים דעים סי' רמ"ה כתב הראב"ד על דברי הרז"ה כמאור גנוב הוא מאתי שכבר כתבתי איתו לפני הרב ר' משולם. ובסי' רמ"א על מ"ש הרז"ה במאור וי"מ כתב הראב"ד ולמה כסה מי הוא המפרש וכבר מודע מכמה שנים מי הוא המפרש וכיו' ע"ש. ועוד נראה כן מאשר ראינו דהראב"ד השיג על בעל המאור בקצת מסכתות כמו שכתוב בס' תמים דעים והרז"ה השיג על ספר בעלי הנפש להראב"ד ונדפסו עם ספר בעלי הנפש בברלין. אבל אמת שבדברי ש"ק יש בלבולים גדולים בכמה וכמה ענינים ובענין זה מה שהביא אחר כך ששאלו להראב"ד והרז"ה בשנת דתתקע"א אינו אמת וכבר העיר בסדר הדורות ריש דף נ"ז ואסקי' בצ"ע. ולדידי אין כאן מקום עין ואין להאמין בכל הנמצא כתוב. וכמ"ש מהרש"ל בהגהותיו לשעיר דורא דף ל"ד על בר פלוגתיה אמר על כל אשר מצא אני מאמין ע"ש והרדב"ז כתב דאין לסמוך על הגה"ה עד אשר ידע היולדה והמחזיקה בטטי"ס. וכ"ש שאין לסמוך הל קונטרסי' מלאי השגיאה וטעות המעתיקי'.

הראב"ד והראב"ע היו בימי רבינו תם, כ"כ התשב"ץ ח"א סי' ע"ב. וראה זה חדש שהרב אב"ד חמיו של הראב"ד כתב רבינו יעקב מרומרוג ז"ל כתב וכו' כמ"ש בס' תמים דעים ס' רי"ז וידוע שרבינו יעקב מרומורג הוא רבינו תם. ואולי מ"ש ז"ל הוא ט"ס או הרב אב"ד האריך ימים. ועלה הראב"ד אל האלהים שנת ד' אלפים תתקנ"ח.

ומאשר כתבנו ידענו שיש ג' הראב"ד, הראשון הראב"ד שחיבר ספר הקבלה, והשני הרב אב ב"ד ומשום הכי קורין אותו המחסרים הראב"ד והא רביניו אברהם בר יצחק חמיו של הראב"ד בעל ההשגרות שהוא הראב"ד השלישי.

ודבר זה יהי' לזכרון תמידי דבי רב דכאשר יראו במחברים הראב"ד ויקשה עליהם מדברי הראב"ד בהשגות, עין בעין יראו אם הרב המחבר שכותב משם הראב"ד כוונתו על הרב אב בית דין שחיבר ס' האשכול.

(יב) הראב"ד המפרש ספר יצירה. (עיין לפני זה ד"ה הראב"ד חיבר חידושים וכו', ועיין קבלה בקונטרס אחרון).

(יג) הרב אברהם אבולעיפיא. (עיין חיי עולם הבא בח"ב).

(יד) מה' אברהם אבלי מקאליש. חיבר מגן אברהם על א"ח ודבריו בקצור ועומק ישר ובקיאות, וכתבו רבני אשכנז שיש בו ט"ס לפעמים מההעתקות, וספר זית רענן על הילקוט תנ"ך ופי' קצת תוספתא מנזיקין וחיבר שמן ששון עה"ת מדרושים נחמדים וחריפים אך לא נדפס כ"א על קצת ס' בראשית. והרב אליה זוטא כתב עליו בריל הלכות שבת אלוף נעורי, וחתנו הרב לחם הפנים וכו'.

(טו) מה' אברהם אזולאי. בכמה"ר מרדכי אברהם אזולאי הי' ממדינת פאס ממשפחות חכמי קשטילייא אשר באו תיכף מגרוש ספרד לפיס הוא בא לקפוטיא ויצא ליבשה והניחו כל אשר להם בספינה ותיכף קם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והיתה נפשם לשלל ולזכרו נס זה שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל. ומשם נתיישב בעה"ק חברון בזמן הרב הגדול מהר"ר אליעזא ן' ארחא, והי' מז"ה חכם בכמה חכמות וסופר מהיר ומקובל גדול. ובנו של הרב הי' מהר"ר יצחק מקובל וסופר ודבר ומנהיג, וחתני מז"ה הם הרב הכולל כמהר"ר בנימין זאבי והרב החסיד מהר"ר דוד יצחקי ונכדיו בני בנותיו הרבנים הגדולים מה' אברהם ישראל זאבי ומה' אברהם יצחקי זכר כולם לחיי עד, וכבר נודע בשערים שמם ונפלאות מתורתם בקצה ספריהם שיצאו לאור הדפוס. ובן מהר"ר יצחק הנזכר הוא עטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה מרביץ תורה בתלמידים והיה תלמידו של הרב פר"ח ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום הששי לאדר התצ"ב. ובנו אדוני עטרת ראשי אבא מאיר מהר"ר יצחק זרחיה זלה"ה מלכי צדק מלך שלם ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום כ"ג טבת תקכ"ה תנצב"ה.

מז"ה אזולאי הנזכר חיבר ס' חסד לאברהם וזהרי חמה ונדפסו. ועוד לו בכ"י פי' הכ"ד ופירוש המשניות והגהות על על הלבושים וזהרי חמה ח"ב וספר אור החמה וס' אור הלבנה וסי' אור הגנוז. וספ' מעשה חושב והזכירו גנת ודרים א"ח כלל ב' סי' י"א וספר כנף רננים והזכירו יד אהרן א"ח סי' קל"ג והרמ"ז בפי' הזהור כ"י מזכיר פי' מז"ה ומזכירו בשם קרית ארבע והא ספר אור החמה כנזכר שהוא ג' קובצים גדולים וכל הספרים הנזכירם הנם ביד כת"י חות מאור הגנוז שנגנז. ובס' חקת התורה להרב מהר"א חזקוני מזכיר ספר כנף רננים ותמ שחסר ממנ כמה עניינים ולא ראה ס' מעשה חושב שהוא ח"ב ממנו. ומז"ה עלה לשמים יום הששי פ' חיי שרה ש' הת"ד בעה"ק חברון תוב"ב. ובנו מה' יצחק הנזכר חיבר ספר זרע יצחק ונאבד ונח נפשי' בקושטאנדינא יע"א ורבו עניניהם וחסידותם זי"א.

(טז) הרב החסיד המפורסם המקובל האלקי מהר"ר אברהם אזולאי. הוא הקדוש א' מרבני עיר מארוויקוש, תלמיד רב המובהק מהר"ר יצחק די לויה חברו של הרב המפולפל והמפורסם מהר"ר שלמה עמאר. שמעתי שהרב מהר"א הנזכר הי' קרוב חמז"ה חסד לאברהם אשר ישא את שמו, והפלא לכתוב בפי' הזהר וכיצא הכל על דרך אמת ותלמידיו המובהקים מהר"ר יעקב פינטו ומהר"ר ישעיה הכהן ונדפסו קצת באוריו בספר מקדש מלך ושמענו נפלאות ממעשיו וחכמתו וחסידותו.

ושמעתי מפי מגידי אמת שהרב שמע שהיו אומרים כי חניכת אוזולאי הוא ר"ת אשה זונה וחללה לא יקחו והחרים הרב על זה שעוד לא יאמרו כן והאומר ילכד בחרם ושמעתי מזקן אחד מופלג ודחיל חטאין ששם נמצא ושמע מפי הרב החכם שהחרים ע"ז. והרב הנז' הי' מלומד בנסים ודבריו נשמעים בשמים ותפלתו אינה חוזרת ריקם זי"ע. ושמעתי מהרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר שהוא הכיר להרב ז"ל וכשהי' אדם חולה שואל ממנו קמיעא לוקח מעט נייר וכותב עליו בכתב רש"י יהי רצון שתשלח רפואה לפב"פ מחולי פ' א"ם ותו לא בלי שום שם ותולה זה הקמיעא עליו ומתרפאוהן לענינים אחרים ואמר הרב מהר"ח הנזכר שהוא הי' לו איזה קמיעות כתובות מהרב כאמור. ושמעתי שפעם אחת נחלקו בל' הזהר הוא והרב מה' שלמה עמאר חברו. ומהר"ש עמאר נפטר שנת תצ"ח קודם להרב ואחר שנפטר בא לו בחלום ו"א שבמתיבתא דרקיעא אמרו לו שלשון הזהר שנחלקו מה שפירש הוא מהר"ש הענין אמת בחכמת הקבלה אך כונת רשב"י הי' כמו שפי' הרב מהר"א.

(יז) מהר"ר אברהם אזולאי (עי' חזה התנופה בה"ב).

(יח) מהר"ר אברהם אליגרי. בזמן הרב מהר"ח אלפנדארי הזקן ויש ביניהם ויכוח גדול בתשובה והיא ל"ו נדפסה בספר מגיד מראשית ושקיל וטרי עם הרב פני משה ואני ראיתי הגהותיו לטורים כ"י, וחיבר ספר לש שמח להליץ בעד הרמב"ם מאשר השיגו הרמב"ן במצות. ועתה שמעתי שנדפסו תשובות הר"ב ז"ל.

(יט) מהר"ר אברהם ן' אלשקר. הובאה תשובתו בשו"ת אבקת רוכל למרן סי' קי"ח ומרן משיב על תשובתו בסימן קי"ט ואחשבה שהוא בן הרב מהר"ם אלשקר.

(כ) הגאון מהר"ר אברהם אמיגו. (עיין פרי חדש בח"ב).

(כא) רבינו אברהם בר רבינו אפרים. הזכירו בפסי' מהר"ם ריקאנטי סי' ל"ג וסי' נ' וסי' צ"ג וסי' צ"ד ושאר דוכי וזכירו סי' שמ"ב עם ריב"א ורבינו אבי העזרי ובסימן תקנ"ה כתב ורבינו אברהם בר רבינו אפרים כתב טעם אחר וכו' ע"ש וכן הזכירו בסי' תקס"ד.

(כב) מהר"ר אברהם ארדיט. (עיין מטה אפרים בח"ב).

(כג) רבינו אברהם בן אסמעאל. תלמיד הרשב"א רבו של רבינו ירוחם, מזכירו בס' שבלי הלקט ח"ב כ"י בכמה ענינים.

(כד) מהר"ר אברהם ן' אשר. המחבר פי' המדרש ונדפס בראשית רבה בשם אור השכל, ופי' רש"י נצב על ימינו כש"ר ומשמאל פירשו אבא כבר כתבתי (עין רש"י ועיין אור השכל) שהוא תלמיד מרן כמבואר בשו"ת מרן א"ה. ועתה נדפסה תשו' אחרת בספר אבקת רוכל למרן סי' ע"ב ושם מבואר שהיה רב בארם צובא, וכתב על תשובתו הרב מהר"ם אלשיך לאהבת נעורים שלמדו שניהם לפני מר"ן, ותחומים שם הרבנים כמה"ר יצחק משען וכמהר"ר חיים בן הרב יצחק החבר ומרן ז"ל חתם עליהם, וכתב שבבואי לעיר הקודש צפת ת"ו עבר מאדרינופלא לקונשטאנטינא לבוא בספינה ושמע שכך הורה הרב הגדול מאריה דאתרא אשר האיר הארץ מתורתו ממזרח שמש, ונראה שכוונתו על הרב הגדול מהר"ר אליה מזרחי ז"ל.

(כה) מהר"ר אברהם די בוטון. תלמיד מהרשד"ם חבר מהר"מ קלעי, ותלמידיו מהר"ש חייון ומהר"ש יונה, ובנו מהר"ם די בוטון, ונכדיו אחד היה מרבני עה"ק ירושלים ממונה אגיטי ואחד מרבני שאלוניקי, ובנו הרב עדות ביעקב וחיבר הרב שתי הלחם, עבד לים רב מתשובות ולחם משנה חבור נכבד על הרמב"ם, והתחיל לחבר ספרי לחם משנה קודם שנדפס ספר כסף משנה למרן ז"ל.

(כו) מהר"ר אברהם ב"מ יהודה די בוטון. (עיין מחזה אברהם בח"ב).

(כז) מהר"ר אברהם בן בולט. (עיין שבעה עינים בח"ב).

(כח)מהר"ר אברהם בן ביבאגי ספרדי מארגון. (עיין דרך אמו נבח"ב).

(כט) מהר"ר אברהם נכד מ' אריה נכדו של הב"ח. (עיין שאגת אריה בח"ב).

(ל) מהר"ר אברהם ברודא. בישראל גדול שמו והרביץ תורה בישראל מאוד והי' תלמיד מהג"מ יצחק חריף אב"ד בק"ק קראקא כמ"ש בספר נחלת יעקב שהם על התורה (עי' שפ בהקדמת הבני שהם). והי' ראש ישיבה בק"ק פראג ואב"ד בק"ק מיץ ובק"ק פפד"מ ושמענו מתוקף גדלותו בתורה וחסידות וגדול שקידתו עד יום פטירתו ככתוב בספר תולדות אברהם הנדפס מחדש, ותלמידו היו גאוני ארץ, ושמו הולך בכל העולם והוא מפורסם בכל אשכנז וכמה רבנים בחיבוריהם אומרים מקצת שבחו וכאשר יתנו עדיהן גאוני הזמן בספרו הנדפס אשל אברהם על קצת מס' וכמה שו"ת וחבורים וליקוטים ומכללם ספר קרבן נתנאל להגאון

(לא) מהר"ר אברהם ברודו. אחד מרבני קונשטאנדינא ושקיל וטרי עם הרב פ"מ, חיבר ברכת אברהם דרשות ועלה לעה"ק ירושלים ת"ו בזמן רבינו מהר"א יצחקי והוא חותם בראש וכן הוא בהסכמת עין יוסף מציעא והיתה מנוחתו בעיר הקדש ירושלים תוב"ב וביום שמועתו בקונשטנדינא אפטר עלוי הרב דת ודין רב עמנו גם מקום ללון.

(לב) מהר"ר אברהם בכ"ר ברוך. הובאה תשובתו בתורת חיים למהרח"ש ח"ג סי' פ"ו.

(לג) מהר"ר אברהם ברך מגוריציא. (עיין חסד לאברהם בח"ב).

(לד) מר רב אברהם גאון. הוזכר בתשובת רב שרירא גאון אשר הובאה בספר יוחסין. וראה זה חדש שלא מצינו בתנאים שבמשנה והברייתא תנא ששמו אברהם וגם באמוראים לא מצאתי כעת בספר יוחסין. כי אם באמוראים מייתי תני אברם. גם שם יצחק בתנאים שבמשנה לא יש מי ששמו יצחק אך בברייתא ובזהר הקדוש יש ובאמוראים הרבה יש ששמם יצחק ובשם יעקב יש זכר במשנה ובברייתא והרבה בש"ס, ומהגאונים ואילך נשתרבבו שמות אברהם יצחק ויעקב בגאונים וברבנים ובכל המון ישראל עד היום הזה. וגם באות מ"ם להלן (עיין רב משה גאון) הבאתי שמצאתי בכ"י מי שהפליא שלא היה בתנאים ואמוראים מי שנקרא משה עד הגאונים ע"ש.

ודע שהרב המבי"ט בח"א סי' רעו כתב דאין ראוי להעלות שום שם אדם או נח או שם ועבר שאין להעלות שם אלא מאברהם ואילך. והנקרא בשם יפת וכיוצא בו מאשר קדמו לאברהם אינו בכלל (בשם) מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. ושם כתב לה"ר אליעזר דאין שמו על שם אליעזר עבד אברהם דהוא ארור ולא מסקינן בשמייהו אלא שמו הטוב על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה עכ"ד. ומ"ש דהוא על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה כלומר ואף ע"ג דבשם עצמו נקרא מי שהוא ארור אין לחוש כיון דאיכא צדיק שנקרא בשם זה. וכ"כ התוס' פ"ק דשבת דף י"ב ע"ב משם ר"י דאטו אם אחד רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר ע"ש. אך מצאה החקירה מקום לנוח על משה רבינו ע"ה איך קראו אליעזר כיון דאליעזר היה ארור דאף ע"ג דהוא לא כיון שיהיה על שם אליעזר עבד אברהם וטעמו ונימוקו עמו כי אלהי אבי בעזרי, מ"מ מאי דאמרינן דלא מסקי בשמייהו היינו הגם שאינו קורא על שמם וגם יש לו טעם בשם.

והיה אפשר לומר דהיכא דהשם עצמו הוא טוב נאה ויאה לא משגחינן אם אדם רשע נקרא בשם זה והכא דשם אליעזר הוא טוב מאד ופתרונו דהמקום הי' בעזרו לכן משה רבינו קרא אליעזר והרב המבי"ט לא הוצרך לזה בנדונו ויפה אמר שנקרא על שם בנו של משה רבינו ע"ה אבל למשה רבינו ע"ה עצמו אפשר לומר כאשר אמרנו דהשם עצמו הוא טוב.

וכזה ראיתי בשו"ת בשמים ראש חדשות מעתה ומיחסים אותם להרא"ש ושאר גדולים שכתב בס' ק"ץ וז"ל ובעיקר השאלה כיצד קורין ישמעאל אין אנו צריכים לדברי המדרש שישמעאל עשה תשובה דכל ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים השם ניתן מעצמו לקרות, אבל בשם כעור או שאין לו הוראה נעימה מתוך שנתלבש בה רשע סימנא מילתא היא עכ"ל. הרי שהרב ז"ל פריק שפיר לישמעאל דהשם נאה ויש לו הוראה נעימה וה"ה לאליעזר כדאמרן. וראיתי שם בכסא דהרסנא שהגי' על זה וז"ל אי קשיא דשם במדרש נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכן ודאי שהרי יצחק ורבקה קראוהו כן והכתוב מודיענו זאת ודאי לסימן דבר הגון הוא. ונראה דרבינו לא בא לתרץ זה כי אין שאלה על השלילה איהו לא בא אלא לסלק הקושיא בשם ישמעאל איך מסקינן בשמיה עכ"ל. ומ"ש דרבינו לא בא לתרץ זה וכו' לא נהירא דכל עצמו בא על התלמיד הלץ אשר טען בקוראו רבי ישמעאל למה אין קורין ר' עשו. ובדברי תורה כתיב ענה כסיל הגם שצוה לדחות התלמיד ההוא שדרכו להתלוצץ ע"ש. אמנם נראה דרבינו בדבור א' השיב הכל ואמר דשם כעור או שאין לו הוראה נעימה וכו' ושם עשו אין בו הוראה נעימה הגם דאינו שם כעור דעשו היינו נעשה ונגמר כמו שפירש"י ואין בזה נעימה ולא כמו שעלתה על דעתו של המגיה הנזכר דנעשה ונגמר אינו מורה שיהיה רע או טוב, אלא שהוא משונה משאר ילדים. ואדרבה כל שינוי רע ותו ק' עליו שהוא שאמר שראה המדרש ושם נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכתב ג"כ שיצחק ורבקה קראוהו כן בשתים לא עלתה לו, דהרי אמרו בב"ר פ' מ"ג ויקראו שמו וגו' הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון וכו' אף אנא קורא לבני בכורי שם כה אמר ה' בני בכורי ישראל עכ"ל ועמ"ש הרב יפ"ת שם ובפירש"י. ונראה שהעולם קראוהו עשו וכיון שהשם עצמו אינו כעור וה' שם שמות בארץ נתרצו יצחק ורבקה ע"ה במה שקראוהו מרבית העם בלידתו ונזדמן בפי כלם שם הזה, ולמפרע נודע ה' משפט עשה שקראוהו כן, דרמז הא שוא שבראתי בעולמי ועל שהעם קראוהו כן אמר אתון קריתון וכו'.

ואחרי כותבי יצאו עוררין על ספר זה כמ"ש לקמן במערכת בי"ת ע"ש. ומתוך הדברים אפשר לומר דלא נאמר לא מסקינן בשמיהו אלא כשהוא רשע אבל הכא אליעזר הי' צדיק ואמרו פ"ג דיומא אליעזר זקן ויושב בישיבה הי' ואפילו תימא שהי' ארור מן הגזע שלו והוא לבר מגופיה כלומר שהוא עצמו הי' צדיק וחכם ודאי מסקינן בשמיה וקשה על הרב המבי"ט איך החליט שלא מסקינן בשמיה אם לא שבן משה רבינו ע"ה נקרא כן. וכ"ש דאמרו רז"ל שיצא מכלל ארור ויש אומרים שנכנס בחיים לג"ע כידוע מרז"ל.

ועוד אפשר אף לסברת הרב מבי"ט דלא מסקינן דאמרו רז"ל כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה אומר אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה וכו' ואמר יהי רצון דיצא זה מחלצי הה"ד ושם האחד המיוחד אליעזר. וא"כ שאני הכא דמשמיא מיהב יהבי לי' כמעט שם אליעזר וכיוצא כתבו תוספות ישנים ביומא והריטב"א שם משם התוס' דשאני ישמעאל דה' קראו כן עיי"ש ואין כאן מקום להאריך.

מעתה הבה נא אבא לדברי הרב המבי"ט דאין להעלו' שם אלא מאברהם ואילך והנקרא בשם קודם אברהם אינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' והדבר קשה על הרב שיאמר כן מדעתו בלי שום סמך מרז"ל או מקבלת הגאונים ואלו הי' אומר בדרך עצה טובה החרשנו אבל לגזור אומר שאינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' זהו דבר קשה והעולם נוהגים בהפך קראו בשמותם אדם נח שם מהללאל וכיוצא. והנה הרב כנה"ג ביו"ד סי' סר"ה הביא דברי הרב המבי"ט הנזכר וכתב עליו ואני תמי' שהרי מצינו באמוראים רבי בנימין בר יפת וח"ו שאביו של רבי יפת פרץ גדר חכמים וזכה לבן גדול בתורה ובחסידות כר' יפת עכ"ל. ובספר מכשירי מילה כתב ויש להרגיש על דבריו דיפת לא מצינו שהיה גדול בתורה ולעולם אימא לך דאבי יפת לפי שפרץ גדר לא זכה לבן תלמיד חכם אבל יפת גופיה דנקי מחטא זכה לבן גדול בתורה כר' בנימין ובבר"י כתב דכיוצא יש להעיר מעקביא בן מהללאל ואף בדבריו יש לפקפק כמ"ש על הרב החבי"ב עכ"ל. ואשתמיט מיניה דהרב ספר יוחסין מנה ר' יפת אביו של ר' בנימין בכלל האמוראים ע"ש וידוע דהרב ספר יוחסין גדול כחו ובקי מאד בש"ס ובמדרשים ועליו סמך הרב כנה"ג כמו שכמה פעמים מביא ראי' ממנו. ועוד נ"ל דהי' טעות קולמוס להרב כנה"ג או למעתיק והי' רצונו לכתוב ואני תמיה שהרי מצינו באמוראים ר' יפת אביו של ר' בנימין בר יפת ואגב שיטפיה דהרב ז"ל או מהמעתיק כתב כמו שכתוב לפנינו. ומאי דכתבתי אני הדל בברכי יוסף דיש להעיר כיוצא מעקביא בן מהללאל היינו דמסתמא מהללאל הי' גדול בתורה ועוד דכיוצא כתבתי ור"ל איך בני העיר לא הודיעו לאביו. שוב ראיתי בס' סדר הדורות שפקפק קצת על הרב ס' יוחסין שמנה ר' יפת בכלל האמוראי' דהול"ל ר' בנימין בר' יפת. ואין זו ראי' דאשכחן ר' אליעזר בן פדת ור' פדת היה אמורא כמ"ש ביבמות קי"ד והרב ס' יוחסין ואין להאריך בזה וכיוצא אשכחן דכוותי', והרי רשב"י מצינו בזוהר שאמר יוחאי חברנא. וכן אמרי' רבי יהודה בר אלעאי ורבי אלעאי תלמיד רבי אליעזר פ"ק דסוכה ואם כן אין להוכיח מר' בנימין בר יפת דהוה ליה למימר ר' בנימין בר' יפת ואין להאריך. ובספר קורא הדורות כתב שהיה חכם חסיד מקובל תלמיד מהרח"ו ז"ל ושמו ר' יפת ע"ש דף מ"ב ע"א ודוק היטב כי קצרתי. ובסדר הדורות דף קע"ה ע"ב מביא שחיבר כמה חבורים גדולים הר' יפת הלוי ע"ש.

(ועדיין לא הונח לנו מדברי הרב המבי"ט) דקפסיק ותני ומפי עצמו אמרה, ואלו היה אומר משם רז"ל או שקיבל מקבלת רבותיו החרשנו, אבל הרב ז"ל כ' סתם כאלו הם דבריו מדעתו וזו היא שקשה כמ"ש בעניותי לעיל ועיין מה שכתבתי ע"ז בקונטרס יוסף אומץ סוף סי' י"א בס"ד.

איברא דיש מקום לצדד דודאי כך קיבל או יש סמך מחז"ל מאשר גזר אומר בפשיטות דאינו בכלל מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו ואגב שיטפיה לא אמר אומר עיקר מטרין ושרש הדבר אלא שיקשה ממנהג העולם קראו בשמותם בנים יולדו אדם יפת מהללאל וכיוצא כמ"ש שם ולא עוד אלא דיפת ומהללאל נמצאו בימי התנאים והאמוראים כאשר כתבתי שם.

וכלפי מה שצדדנו שהרב המבי"ט לאו מדנפשי' אמרה אלא קיבל זה מרבותיו ברם עיקר שרשוהי מרז"ל יש לתת טעם לדבר במ"ש מז"ה בפי' המשנה כ"י פ"ג דנדרים והבאתיו אני הדל בכמה מקומות והוא מספרי המקובלים כי קודם דור הפלגה היו כל הנשמות וכו' יוצאות מאוצר א' ומדור הפלגה שנבחר אברהם אע"ה וכו', ומה שהעירותי אני הדל בזה בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' מ"ו כבר ישבתי בקונטרס שמחת הרגל פסח דף י"ח ע"ב. ועלה בידינו דראשית תבואת ישראל הוא מאברהם אע"ה ואילך ויש טוב טעם כי ילד יולד זה שמו אשר יקראו מזמן אברהם אע"ה ואילך דבו היה מתחיל שם עם ישראל.

ומה טוב ומה נעים מה שארז"ל דאין קורין אבות אלא לשלשה אברהם יצחק ויעקב אבותינו ע"ה דאוצר אומת ישראל הוא אוצר בפ"ע מאברהם אע"ה ואילך ולכן אין קורין אבות לא קודם ולא אחר כך כי הם האבות ומאבות יצאו התולדות.

ומ"ש למעלה על תשובת בשמים ראש וההג"ה אשר שם, בקונטרס יוסף אומץ סי' הנזכר הבאתי מאמרי רז"ל מב"ר ותנחומא ובארתי הדבר ע"ש ודוק.

(לה) הרב מהר"ר אברהם גאטיניו. תלמיד הרב כרם שלמה חיבר ס' נחמד מדרושי' בפלפול הוא ס' טירת כסף וספר צרור הכסף משו"ת, והרביץ תורה בתלמידים שלמים וכן רבים בעיר תהלה שאלוניקי יע"א.

(לז) מה' אברהם גאלאנטי. הוא הקדוש מופלג בקדושה ככתוב בס' שבחי האר"י זצ"ל והוא הי' מגדולי תלמידי רבינו מהר"ם קורדובירו זצ"ל וחיבר ס' ירח יקר פי' הזוהר, כי רב פירושו כשמש בגבורתו והוא אור יקר והוא חיבר פירושו כמו ירח שמקבלת הארה מהשמש מנגה נגדו ולא נדפס, אך נדפס על ס' בראשית ס' זהרי חמה והוא קצור פי' הרב בספר ירח יקר וקצרו ותקנו מז"ה מהר"א אזולאי ז"ל כמ"ש כבר (עיין זהרי חמה) ונדפס ס' קינת סתרים ונקרא קול בוכים פי' הרב מהר"א הנזכר לאיכה כידוע. וי"א כי הרב מהר"א הנזכר אחיו של הרב המוסמך מהר"ם גאלאנטי תלמיד מרן ז"ל המחבר שו"ת ושמעתי מרב א' ז"ל שקבלה בידו שהרב מהר"א הנזכר היה עשיר ובנה מממונו חצר מירון ששם ציון הרשב"י ור' אלעזר ור' יצחק זי"ע (ועיין אור החמה, אור יקר, זהרי חמה בח"ב).

(לז) רבינו אברהם הגדול. מביאו המרדכי ובתשובות מהר"ם (ד"פ) דף קי"א ע"ג.

(לח) הרב אברהם גדיליא. (עיין חבר הקיני בח"ב):

(לט) מהר"ר אברהם גירון. (עיין מקרא סופרים ותקון סופרים בח"ב).

(מ) מהר"ר אברהם ראב"ד מק"ק גלונא. (עיין זרע אברהם בח"ב).

(מא) הרב אברהם דיל ויקייו. (עיין לקוטי אורות בח"ב).

(מב) מהר"ר אברהם ויטמונד. (עיין אהבת חסד בח"ב).

(מג) רבינו אברהם זוטרא. מביאו הרא"ם על רש"י וריש פ' טהרה מקדימו לרבינו הלל. ונראה שפי' תורת כהנים כמו רבינו הלל ואינו מוכרח.

(מד) מהר"ר אברהם זכות. (עיין מה' יצחק אבוהב).

(מה) מהר"ר אברהם זכשן. חמיו של הרב האגור והזכירו סימן בשמת.

(מו) מהר"ר אברהם לבית חזן. יש לו תשובה כ"י בס' זרע אנשים כ"י.

(מז) הרב המקובל מה' אברהם חזקוני. (עיין זאת חקת התורה ושתי ידות בח"ב).

(מח) הרב החסיד כמה' אברהם חיון. (עיין שלמי ציבור בח"ב).

(מט) הרב אברהם חיון. (עיין אמרות טהרות בח"ב).

(נ) מהר"ר אברהם ן' חנניא. תלמיד ותיק למהרימ"ט חמיו של הרב החסיד מהר"ם הלוי נזיר. חיבר בית אברהם קונטרס עצום ורב על עיגונא וס' על שרשים וכללי הש"ס ומדות חכמים וש"ת רבות שקיל וטרי עם הרב פני משה.

(נא) מהר"ר אברהם ן' טוואה. חיבר שו"ת ונדפסו בסוף התשב"ץ וכותב על הרמב"ן ועל הרשב"ץ אדוני זקני והוא מרבני אלגזאייר כאשר יראה הרואה בתשובותיו הנזכר.

(נב) מהר"ר אברהם טייב. (עיין בני יוסף, זרע יצחק בח"ב).

(נג) מהר"ר אברהם טריויס צרפתי. חיבר ס' ברכת אברהם על דיני נט"י והסכימו על הדפסת הספר מרן מהר"י קארו ומהר"ר אליה הלוי ומה' אהרן מטראני דודו של הרב המבי"ט תלמיד מהר"י פאסי ומזכירו מרן בב"י. ומהר"א טריויס הנזכר כתב שם שהיה מגזע רש"י. ושטיל וטרי עם מהר"ר ישראל בן הרא"ם. ומהר"א הנזכר בר פלוגתיה דמהרלנ"ח ומהרד"ך.