מנחת חינוך/תנ: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''שהוזהרנו שלא נעזוב הלוים וכו' שלא תשהא להם מעשרותי' וכש"כ ברגלים וכו'.''' | '''שהוזהרנו שלא נעזוב הלוים וכו' שלא תשהא להם מעשרותי' וכש"כ ברגלים וכו'.''' מבואר בר"מ פ"ב מהלכות חגיגה ומה שנראה מדבריהם דהלאו אינו עובר רק ברגלים עיין בכסף משנה שאינו מרשים מקום לזה מנין שברגלים דוקא ועיין בספרי דמבואר דצריך ליתן לו מעשר ראשון ואם אין מעשר ראשון תן לו מעשר עני או שלמי' ועובר בלא תעשה ועיין בר"מ מבואר ג"כ זה ול"ד מע"ר. ומבואר בספרי שדרש כל ימיך אפילו שמיטין ויובלות ומדסתם הר"מ ממילא משמע דמצוה זו היא תדירה ומבואר בספרי על אדמתך ולא בגולה וכן מביא רש"י בפירושו על התורה דבגולה אינו מצווה עליו יותר מעני ישראל וכן כ' הרהמ"ח ונוהגת וכו' בזמן שישראל שרוין על אדמתם ובר"מ אינו מבואר להדיא אך מהטעם שכתב דאין ללוים חלק ונחלה ואין להם מתנות בבשר וכו' מבואר דהלאו בזמן שישראל שרוים על אדמתם בזמן המקדש דהאידנא בעוה"ר כולם שוים ועיין ביו"ד סי' רנ"א דגם האידנא יש מעלה ללוי מישראל לענין צדקה ועיין בב"י שם ועבמג"א באו"ח סי' ר"א שהקשה הא בירושלמי ובספרי וגם רש"י על התורה כולם סוברים דאין מעלה ללוי האידנא ולמה פסק ביו"ד לא כוותי' ע"ש. וגם על הר"מ צע"ק דכאן נראה דדוקא בארץ ישראל ובפ"ח מהלכות מתנות עניים כתב גם כן דלוי קודם אף בזמן הזה ויש לחלק בין העברת הלאו ומכל מקום מצוה להקדימו בזה"ז ג"כ. ומבואר דלאו זה דוקא בלוים ולא בכהנים אף שבכמה מקומות הכהנים נקראו לוים כאן מהטעם המבואר דאין להם מתנות בבשר וכו' מבואר דרק בלוים עוברים לאו הזה ולא בכהנים ועיין בר"מ פ"א מהלכות מעשרות דעזרא קנס הלוים וכו' ולהסוברים דקנס שלא יתנו ללוים כלל ע"ש בכ"מ מכל מקום אפשר עוברים דצריך ליתן להם מ"ע ובשר כמבואר בספרי. ונוהג לאו זה בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ופשוט שם דגם כהנים ולוים אינם מצווים על לאו זה רק ישראל מהטעמים המבוארים כאן ופשוט: | ||
גרסה אחרונה מ־12:04, 20 ביולי 2020
מנחת חינוך 
תנ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שהוזהרנו שלא נעזוב הלוים וכו' שלא תשהא להם מעשרותי' וכש"כ ברגלים וכו'. מבואר בר"מ פ"ב מהלכות חגיגה ומה שנראה מדבריהם דהלאו אינו עובר רק ברגלים עיין בכסף משנה שאינו מרשים מקום לזה מנין שברגלים דוקא ועיין בספרי דמבואר דצריך ליתן לו מעשר ראשון ואם אין מעשר ראשון תן לו מעשר עני או שלמי' ועובר בלא תעשה ועיין בר"מ מבואר ג"כ זה ול"ד מע"ר. ומבואר בספרי שדרש כל ימיך אפילו שמיטין ויובלות ומדסתם הר"מ ממילא משמע דמצוה זו היא תדירה ומבואר בספרי על אדמתך ולא בגולה וכן מביא רש"י בפירושו על התורה דבגולה אינו מצווה עליו יותר מעני ישראל וכן כ' הרהמ"ח ונוהגת וכו' בזמן שישראל שרוין על אדמתם ובר"מ אינו מבואר להדיא אך מהטעם שכתב דאין ללוים חלק ונחלה ואין להם מתנות בבשר וכו' מבואר דהלאו בזמן שישראל שרוים על אדמתם בזמן המקדש דהאידנא בעוה"ר כולם שוים ועיין ביו"ד סי' רנ"א דגם האידנא יש מעלה ללוי מישראל לענין צדקה ועיין בב"י שם ועבמג"א באו"ח סי' ר"א שהקשה הא בירושלמי ובספרי וגם רש"י על התורה כולם סוברים דאין מעלה ללוי האידנא ולמה פסק ביו"ד לא כוותי' ע"ש. וגם על הר"מ צע"ק דכאן נראה דדוקא בארץ ישראל ובפ"ח מהלכות מתנות עניים כתב גם כן דלוי קודם אף בזמן הזה ויש לחלק בין העברת הלאו ומכל מקום מצוה להקדימו בזה"ז ג"כ. ומבואר דלאו זה דוקא בלוים ולא בכהנים אף שבכמה מקומות הכהנים נקראו לוים כאן מהטעם המבואר דאין להם מתנות בבשר וכו' מבואר דרק בלוים עוברים לאו הזה ולא בכהנים ועיין בר"מ פ"א מהלכות מעשרות דעזרא קנס הלוים וכו' ולהסוברים דקנס שלא יתנו ללוים כלל ע"ש בכ"מ מכל מקום אפשר עוברים דצריך ליתן להם מ"ע ובשר כמבואר בספרי. ונוהג לאו זה בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ופשוט שם דגם כהנים ולוים אינם מצווים על לאו זה רק ישראל מהטעמים המבוארים כאן ופשוט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |