תועפות ראם/שעט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} בס' ערוך לנר לסנהדרין {{ממ|[[ערוך לנר/שנהדרין/כא/ב|כ"א ב']]}} במשנה העיר לר"י דס"ל בלא ירבה לו נשים מדכתיב טעמא דקרא כל היכי דלא שייך הטעם גם הלאו אינו וכיון דבלא ירבה לו סוסים הטעם הוא שלא ישיב העם מצרימה א"כ כשלא יביאם למצרים יהיה מותר להרבות וכמו שאמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וא"כ לכאורה י"ל דפליג ר' יהודה גם אסוסים כדפליג בלא ירבה לו נשים עכ"ל ובמחכ"ת לא דק דלא דמי כלל דדוקא בלא ירבה לו נשים אר"י מדכתיב טעמא דקרא ולא יסור לבבו ש"מ דלא דברה תורה אלא בנשים פרוצות דשייך בהו שלא יסירו לבבו ולא בצנועות כאביגיל אבל בלא ירבה לו סוסים שהזהירה ע"ז התורה מטעם ולא ישיב העם מצרימה מי יערב לבו לומר כנגד התורה אני ארבה ולא אשיב והתורה צוחה להיפך דע"י רבוי הסוסים ישיב העם מצרימה וזש"ר כאן יודע לבות בנ"א כו' צוה למלך כו' ר"ל מאחר שהש"י יודע לב ואמר שעי"ז ישיב העם מצרימה אין להתחכם נגדו לומר אני ארבה ולא אשיב וכ"ע מודו בזה ואפי' לר' יהודה ודע דרבינו כתב כאן כסדר התורה לאו לא ירבה לו סוסים קודם ללאו לא ירבה לו נשים דלא ככתוב בנדפס בהיפך וכן במשנה דסנהדרין פ"ב איתא לא ירבה לו נשים קודם וכ"ה במ"ר נשא {{ממ|פי"ב סי"ז}} ועיי"ש ב[[מהרז"ו/במדבר רבה/יב/יז|מהרז"ו]]. | {{עוגןמ|א}} בס' ערוך לנר לסנהדרין {{ממ|[[ערוך לנר/שנהדרין/כא/ב|כ"א ב']]}} במשנה העיר לר"י דס"ל בלא ירבה לו נשים מדכתיב טעמא דקרא כל היכי דלא שייך הטעם גם הלאו אינו וכיון דבלא ירבה לו סוסים הטעם הוא שלא ישיב העם מצרימה א"כ כשלא יביאם למצרים יהיה מותר להרבות וכמו שאמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וא"כ לכאורה י"ל דפליג ר' יהודה גם אסוסים כדפליג בלא ירבה לו נשים עכ"ל ובמחכ"ת לא דק דלא דמי כלל דדוקא בלא ירבה לו נשים אר"י מדכתיב טעמא דקרא ולא יסור לבבו ש"מ דלא דברה תורה אלא בנשים פרוצות דשייך בהו שלא יסירו לבבו ולא בצנועות כאביגיל אבל בלא ירבה לו סוסים שהזהירה ע"ז התורה מטעם ולא ישיב העם מצרימה מי יערב לבו לומר כנגד התורה אני ארבה ולא אשיב והתורה צוחה להיפך דע"י רבוי הסוסים ישיב העם מצרימה וזש"ר כאן יודע לבות בנ"א כו' צוה למלך כו' ר"ל מאחר שהש"י יודע לב ואמר שעי"ז ישיב העם מצרימה אין להתחכם נגדו לומר אני ארבה ולא אשיב וכ"ע מודו בזה ואפי' לר' יהודה ודע דרבינו כתב כאן כסדר התורה לאו לא ירבה לו סוסים קודם ללאו לא ירבה לו נשים דלא ככתוב בנדפס בהיפך וכן במשנה דסנהדרין פ"ב איתא לא ירבה לו נשים קודם וכ"ה במ"ר נשא {{ממ|פי"ב סי"ז}} ועיי"ש ב[[מהרז"ו/במדבר רבה/יב/יז|מהרז"ו]]. |
גרסה אחרונה מ־13:43, 21 ביולי 2020
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בס' ערוך לנר לסנהדרין (כ"א ב') במשנה העיר לר"י דס"ל בלא ירבה לו נשים מדכתיב טעמא דקרא כל היכי דלא שייך הטעם גם הלאו אינו וכיון דבלא ירבה לו סוסים הטעם הוא שלא ישיב העם מצרימה א"כ כשלא יביאם למצרים יהיה מותר להרבות וכמו שאמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וא"כ לכאורה י"ל דפליג ר' יהודה גם אסוסים כדפליג בלא ירבה לו נשים עכ"ל ובמחכ"ת לא דק דלא דמי כלל דדוקא בלא ירבה לו נשים אר"י מדכתיב טעמא דקרא ולא יסור לבבו ש"מ דלא דברה תורה אלא בנשים פרוצות דשייך בהו שלא יסירו לבבו ולא בצנועות כאביגיל אבל בלא ירבה לו סוסים שהזהירה ע"ז התורה מטעם ולא ישיב העם מצרימה מי יערב לבו לומר כנגד התורה אני ארבה ולא אשיב והתורה צוחה להיפך דע"י רבוי הסוסים ישיב העם מצרימה וזש"ר כאן יודע לבות בנ"א כו' צוה למלך כו' ר"ל מאחר שהש"י יודע לב ואמר שעי"ז ישיב העם מצרימה אין להתחכם נגדו לומר אני ארבה ולא אשיב וכ"ע מודו בזה ואפי' לר' יהודה ודע דרבינו כתב כאן כסדר התורה לאו לא ירבה לו סוסים קודם ללאו לא ירבה לו נשים דלא ככתוב בנדפס בהיפך וכן במשנה דסנהדרין פ"ב איתא לא ירבה לו נשים קודם וכ"ה במ"ר נשא (פי"ב סי"ז) ועיי"ש במהרז"ו.
(ב) ת"ל סוסים ט"ס כאן וכצ"ל ת"ל לו לו אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו הא מה אני מקיים סוסים סוסים הבטלנין וכ"ה בנדפס ובמדרש אגדה תוצאות מהרש"ב פ' שופטים יש ג"כ ט"ס כזה ומהרש"ב לא העיר לתקן השיבוש.
(ג) בכאן כו' עד ס"ס ליתא בנדפס.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |