אור שמח/תפילה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ב == | |||
'''אלא חיוב מצוה זו כך הוא כו' ומגיד שבחו של הקב"ה כו' שואל צרכיו כו' ואח"כ נותן שבח והודיה לד' כו'.''' | |||
''' | ''' מפורש ''' בספרי פ' ברכה שמ"ג שמשה לא פתח בצרכן של ישראל עד שפתח בשבחו של מקום ואחר כך בצרכן של ישראל ואח"כ סיים בשבחו של מקום וכן דוד וכן שלמה וכן תקנו אנשי כנה"ג שבתחילה פתחו בשבחו של מקום ואח"כ בצרכן כו' וסיימו בהודאה יעוי"ש. וזה שאמרו בתוספתא מנחות פרק ששי הלל ושבח ותפלה מעכבין זה את זה, הלל הוא בראש התפילה ושבח הוא סוף התפלה שהוא ההודאה, ותפלה שלשה אלו מעכבין זה את זה ולכן למד רבינו מהתוספתא דמדעכבין על כרחין דכולהו הוו דבר תורה כמו תפלה לשיטת רבינו. ובספר האמונות לר' סעדיה גאון כתב במאמר ג' כו' השכל מחייב כו' לצוות ברואיו לעבדו והודות לו בעבור שבראם יעוי"ש, ולכן חשבו זה באגדה ריש עו"ג יבוא זה כו' דחשיב מצות שמצוין בני נח ויבוא דריוש על דניאל שלא ביטל את התפלה כו' דהיא מצוה ראשית דבר תורה ודוק. ולכן לא חשיב יבוא שר הסריסים ויעיד שלא נתגאל במשתה יינו דזה הוי דברי סופרים יעוי' ודוק ויעוי' דברי רבינו בחיי בשער חשבון הנפש בחשבון הט' וראוי לך שתדע אחי יעוי"ש לשון קדשו. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־11:02, 15 ביולי 2020
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
אלא חיוב מצוה זו כך הוא כו' ומגיד שבחו של הקב"ה כו' שואל צרכיו כו' ואח"כ נותן שבח והודיה לד' כו'.
מפורש בספרי פ' ברכה שמ"ג שמשה לא פתח בצרכן של ישראל עד שפתח בשבחו של מקום ואחר כך בצרכן של ישראל ואח"כ סיים בשבחו של מקום וכן דוד וכן שלמה וכן תקנו אנשי כנה"ג שבתחילה פתחו בשבחו של מקום ואח"כ בצרכן כו' וסיימו בהודאה יעוי"ש. וזה שאמרו בתוספתא מנחות פרק ששי הלל ושבח ותפלה מעכבין זה את זה, הלל הוא בראש התפילה ושבח הוא סוף התפלה שהוא ההודאה, ותפלה שלשה אלו מעכבין זה את זה ולכן למד רבינו מהתוספתא דמדעכבין על כרחין דכולהו הוו דבר תורה כמו תפלה לשיטת רבינו. ובספר האמונות לר' סעדיה גאון כתב במאמר ג' כו' השכל מחייב כו' לצוות ברואיו לעבדו והודות לו בעבור שבראם יעוי"ש, ולכן חשבו זה באגדה ריש עו"ג יבוא זה כו' דחשיב מצות שמצוין בני נח ויבוא דריוש על דניאל שלא ביטל את התפלה כו' דהיא מצוה ראשית דבר תורה ודוק. ולכן לא חשיב יבוא שר הסריסים ויעיד שלא נתגאל במשתה יינו דזה הוי דברי סופרים יעוי' ודוק ויעוי' דברי רבינו בחיי בשער חשבון הנפש בחשבון הט' וראוי לך שתדע אחי יעוי"ש לשון קדשו.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |