שיחה:בבלי/ברכות/י/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(ראיה מגמרא נדרים דלא כהיוצא מגמרא דידן) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
לכאורה מכאן ראיה שאינו מקיים מצוות תלמוד תורה בקריאת שמע, שאם קורא את שמע מקיים אף מצוות תלמוד תורה, אם כן כיצד הוכיחה הגמרא שגדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף ואם איתא שקורא קריאת שמע בעלמא מקיים מלבד מצוות קריאת שמע גם מצוות תלמוד תורה, אם כן שפיר קאמר שבקורא ק"ש שלא בעונתה אף שהפסיד מצוות קריאת שמע מ"מ לא הפסיד כאדם הקורא בתורה, ומה ראיה יש כאן שגדולה ק"ש בעונתה מעסק התורה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 18:25, 10 בנובמבר 2019 (UTC) | לכאורה מכאן ראיה שאינו מקיים מצוות תלמוד תורה בקריאת שמע, שאם קורא את שמע מקיים אף מצוות תלמוד תורה, אם כן כיצד הוכיחה הגמרא שגדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף ואם איתא שקורא קריאת שמע בעלמא מקיים מלבד מצוות קריאת שמע גם מצוות תלמוד תורה, אם כן שפיר קאמר שבקורא ק"ש שלא בעונתה אף שהפסיד מצוות קריאת שמע מ"מ לא הפסיד כאדם הקורא בתורה, ומה ראיה יש כאן שגדולה ק"ש בעונתה מעסק התורה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 18:25, 10 בנובמבר 2019 (UTC) | ||
:אלא שזה תמוה מדברי הגמרא בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|ח.]]}} ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלקי ישראל, ומקשינן והלא מושבע ועומד הוא ואין שבועה חלה על שבועה כו' ומשנינן הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה, ע"כ. הרי מבואר שבקריאת שמע שחרית וערבית יוצא ידי חובת תלמוד תורה ד'והגית בו יומם ולילה', וצ"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 18:28, 10 בנובמבר 2019 (UTC) | :אלא שזה תמוה מדברי הגמרא בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|ח.]]}} ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלקי ישראל, ומקשינן והלא מושבע ועומד הוא ואין שבועה חלה על שבועה כו' ומשנינן הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה, ע"כ. הרי מבואר שבקריאת שמע שחרית וערבית יוצא ידי חובת תלמוד תורה ד'והגית בו יומם ולילה', וצ"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 18:28, 10 בנובמבר 2019 (UTC) | ||
==אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים== | |||
כתב הרא"ש בשם הראבי"ה דמים מותר דאין בזה משום גאוה. אמנם הרי"ף גרס בגמ' לאחר שאכל ושתה ונתגאה זה וכו', ודייק מזה בס' תולדות יצחק דאכילה ושתיה אסור לבר מגאוה [וכנראה דמתיבת גויך כמות שהוא דרשי' צרכי הגוף (הביאני לזה בספר א' שהקשה על הגמ' למה הוצרך לאל תקרי, והלא מגויך נמי מצי' למילף), והדרשה גאיך מרבה כל דבר שהוא משום גאוה]. אבל לדידי תימה כי הרי הרא"ש נמי גורס כן והיאך הוא מביא להלכה את שיטת הראבי"ה, עכ"ל ידידי בס' חומת אש. | |||
והאמת שאין לדייק כלום מגי' זו דהכוונה שע"י אכילה ושתייה נתגאה, ופשוט [והסכים לי כותב הספר הנ"ל בע"פ]. [[משתמש:עכ"פ|עכ"פ]] ([[שיחת משתמש:עכ"פ|שיחה]]) 18:32, 11 ביולי 2022 (IDT) | |||
גרסה מ־17:32, 11 ביולי 2022
גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה
לכאורה מכאן ראיה שאינו מקיים מצוות תלמוד תורה בקריאת שמע, שאם קורא את שמע מקיים אף מצוות תלמוד תורה, אם כן כיצד הוכיחה הגמרא שגדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף ואם איתא שקורא קריאת שמע בעלמא מקיים מלבד מצוות קריאת שמע גם מצוות תלמוד תורה, אם כן שפיר קאמר שבקורא ק"ש שלא בעונתה אף שהפסיד מצוות קריאת שמע מ"מ לא הפסיד כאדם הקורא בתורה, ומה ראיה יש כאן שגדולה ק"ש בעונתה מעסק התורה. ש"ס יידן (שיחה) 18:25, 10 בנובמבר 2019 (UTC)
- אלא שזה תמוה מדברי הגמרא בנדרים (ח.) ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלקי ישראל, ומקשינן והלא מושבע ועומד הוא ואין שבועה חלה על שבועה כו' ומשנינן הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה, ע"כ. הרי מבואר שבקריאת שמע שחרית וערבית יוצא ידי חובת תלמוד תורה ד'והגית בו יומם ולילה', וצ"ע בזה. ש"ס יידן (שיחה) 18:28, 10 בנובמבר 2019 (UTC)
אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים
כתב הרא"ש בשם הראבי"ה דמים מותר דאין בזה משום גאוה. אמנם הרי"ף גרס בגמ' לאחר שאכל ושתה ונתגאה זה וכו', ודייק מזה בס' תולדות יצחק דאכילה ושתיה אסור לבר מגאוה [וכנראה דמתיבת גויך כמות שהוא דרשי' צרכי הגוף (הביאני לזה בספר א' שהקשה על הגמ' למה הוצרך לאל תקרי, והלא מגויך נמי מצי' למילף), והדרשה גאיך מרבה כל דבר שהוא משום גאוה]. אבל לדידי תימה כי הרי הרא"ש נמי גורס כן והיאך הוא מביא להלכה את שיטת הראבי"ה, עכ"ל ידידי בס' חומת אש.
והאמת שאין לדייק כלום מגי' זו דהכוונה שע"י אכילה ושתייה נתגאה, ופשוט [והסכים לי כותב הספר הנ"ל בע"פ]. עכ"פ (שיחה) 18:32, 11 ביולי 2022 (IDT)