שיחה:בבלי/ברכות/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הערות באדיבות הרב משה המבורגר) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== הערות בדף == | == הערות בדף == | ||
;בגמ' בחדתי. עי' רש"י וז"ל: בחדתי - שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה ועודנה בחזקתה, עכ"ל | ;בגמ' בחדתי. | ||
צ"ע א"כ אמאי אין חשש מפולת הלא כמו שנפלה חומתה כך עלול ליפול עוד, ואולי צ"ל דאיירי כשידוע שהיה סיבה מיוחדת לנפילת החומה וסיבה זו כבר לא קיימת עתה. [ועי' הגהות היעב"ץ דגרס ברש"י "שהחומה שלא נפלה עודנה בחזקתה"]. ולכאורה בעצם דברי הגמ' היה אפשר לפרש [באופן אחר מרש"י ז"ל], דאיירי בבנין שהתחילו לבנותו והפסיקו באמצע בניינו וע"כ חשש מפולת ליכא כי כלל לא נפל מבנין זה, ורק יש חשד ומזיקים כיוון שזה מקום עזוב ושומם שאין דרים בו, ואולי רש"י לא פירש כן כי הלשון חורבה משמע שנחרב קצת ממנו, ועי' ריעב"ץ ומהר"ץ חיות ורש"ש. | עי' רש"י וז"ל: בחדתי - שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה ועודנה בחזקתה, עכ"ל. צ"ע א"כ אמאי אין חשש מפולת הלא כמו שנפלה חומתה כך עלול ליפול עוד, ואולי צ"ל דאיירי כשידוע שהיה סיבה מיוחדת לנפילת החומה וסיבה זו כבר לא קיימת עתה. [ועי' הגהות היעב"ץ דגרס ברש"י "שהחומה שלא נפלה עודנה בחזקתה"]. ולכאורה בעצם דברי הגמ' היה אפשר לפרש [באופן אחר מרש"י ז"ל], דאיירי בבנין שהתחילו לבנותו והפסיקו באמצע בניינו וע"כ חשש מפולת ליכא כי כלל לא נפל מבנין זה, ורק יש חשד ומזיקים כיוון שזה מקום עזוב ושומם שאין דרים בו, ואולי רש"י לא פירש כן כי הלשון חורבה משמע שנחרב קצת ממנו, ועי' ריעב"ץ ומהר"ץ חיות ורש"ש. | ||
;בגמ' ותיפוק ליה משום מזיקין וכו' עד סוף הסוגיא. | ;בגמ' ותיפוק ליה משום מזיקין וכו' עד סוף הסוגיא. | ||
דינים העולים מסוגיא זו דישנם ב' אופנים דשרי ליכנס לחורבה, א) בחורבה חדשה שני אנשים כשרים שלא במקום המיוחד למזיקין, ב) בחורבה חדשה שני אנשים [אפי' פרוצים] במדבר שלא במקום המיוחד למזיקין. ועי' במשנ"ב (סי' צ' ס"ק י"ד) וחזינן מדבריו עוד ב' אופנים דשרי, א) בחורבה חדשה אדם אחד [לכאורה אפי' פרוץ] ואשתו עמו שלא במקום המיוחד למזיקין, ב) בחורבה חדשה אדם אחד עם אבוקה בידו [דאבוקה כשנים לענין מזיקין] במדבר שלא במקום המיוחד למזיקין. ובכל אופנים אלו דשרי ליכנס לחורבה אסור לו להתפלל בדרך תפילה קצרה, כיוון שיכול להתפלל בחורבה תפילה ארוכה ללא שיפסיקוהו עוברי דרכים. וקצ"ע עצם הנידון לאסור לפרוצים להכנס לחורבה משום חשד, דאחר דפרוצים הם וכי ישאלו לחכמים האם ליכנס או לא ליכנס משום חשד זנות, והג"ר חיים חזן שליט"א ציין לפלוגתת הפוסקים (אבהע"ז סי' כ"ב ס"ה) האם סתם אנשים חשיבי כשרים או פרוצים לגבי יחוד אשה אחת עם ב' אנשים, ולכאורה נפק"מ אף בנידון דידן, עי' רש"י בסוגיין ובביאור הגר"א שם, ויל"ע. | דינים העולים מסוגיא זו דישנם ב' אופנים דשרי ליכנס לחורבה, א) בחורבה חדשה שני אנשים כשרים שלא במקום המיוחד למזיקין, ב) בחורבה חדשה שני אנשים [אפי' פרוצים] במדבר שלא במקום המיוחד למזיקין. ועי' במשנ"ב (סי' צ' ס"ק י"ד) וחזינן מדבריו עוד ב' אופנים דשרי, א) בחורבה חדשה אדם אחד [לכאורה אפי' פרוץ] ואשתו עמו שלא במקום המיוחד למזיקין, ב) בחורבה חדשה אדם אחד עם אבוקה בידו [דאבוקה כשנים לענין מזיקין] במדבר שלא במקום המיוחד למזיקין. ובכל אופנים אלו דשרי ליכנס לחורבה אסור לו להתפלל בדרך תפילה קצרה, כיוון שיכול להתפלל בחורבה תפילה ארוכה ללא שיפסיקוהו עוברי דרכים. וקצ"ע עצם הנידון לאסור לפרוצים להכנס לחורבה משום חשד, דאחר דפרוצים הם וכי ישאלו לחכמים האם ליכנס או לא ליכנס משום חשד זנות, והג"ר חיים חזן שליט"א ציין לפלוגתת הפוסקים (אבהע"ז סי' כ"ב ס"ה) האם סתם אנשים חשיבי כשרים או פרוצים לגבי יחוד אשה אחת עם ב' אנשים, ולכאורה נפק"מ אף בנידון דידן, עי' רש"י בסוגיין ובביאור הגר"א שם, ויל"ע. | ||
;בגמ' ור' נתן סבר לה כרבי יהושע וכו' שית דליליא וכו' | ;בגמ' ור' נתן סבר לה כרבי יהושע וכו' שית דליליא וכו'. | ||
ועפי"ז אין כוונת דוד המלך ע"ה לאשמורות שברקיע ובארעא (כדלעיל ג' ע"א), אלא כוונתו לשמונה שעות לפני זמן קימת המלכים, דכיון דאשמורות שבלילה הוי כל אשמורה ד' שעות (דשלוש משמרות הוי הלילה), על כן קורא דוד לשמונה שעות "אשמורות", ופשוט. | ועפי"ז אין כוונת דוד המלך ע"ה לאשמורות שברקיע ובארעא (כדלעיל ג' ע"א), אלא כוונתו לשמונה שעות לפני זמן קימת המלכים, דכיון דאשמורות שבלילה הוי כל אשמורה ד' שעות (דשלוש משמרות הוי הלילה), על כן קורא דוד לשמונה שעות "אשמורות", ופשוט. | ||