גליוני הש"ס/יבמות/עג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ע"ג ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|הנך}} נפישן.''' נ"ב כזה לעיל ע' ב' ולקמן ע"ד ב', חולין קל"ז א', נדה מ' א', סנהדרין נ"ב א' ועוד שם פ"ג א', שבועות ל"ד א' ב', מנחות כ' ב', נ"ט ב', ע"ד א', ע"ו א', זבחים מ"ה ב', צ"ב ב': | |||
'''{{עוגן1|ואיבעית}} אימא כרת עדיפא.''' נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז [ד"ה הרמב"ן ז"ל בס' תורת האדם] דחולק שם על סברת הר"ן פרק בתרא דיומא דכ' דכמה זיתי נבילה חמירי מחילול שבת אחד והביא התשב"ץ ראי' מכאן דאמרי' דכרת חמור אע"ג דהנך נפישין סמכי' אהאי טעמא דכרת חמור כו' עש"ה ודבריו פליאה עצומה דכאן הא הוי תרתי בקודש נפישין וכרת ואם כוונתו לומר דהא הש"ס אמר ואיב"ע וא"כ הכוונה דאפי' הי' להיפוך דתרומה נפישין מ"מ כרת עדיפא זה צ"ע דמי מכריחנו לומר דרק כוונת האיב"ע דילמא הכוונה ואב"ע אפי' היו שוין מ"מ כרת עדיפא אבל אילו הי' להיפוך דתרומה נפישין באמת לא הי' מועיל הך דכרת עדיפא וצע"ג ובגוף הך דכאן דאמר דכרת חמור ממיתה ביד"ש וק' מזה על הקרבן אהרן ויקרא המובא באחרונים שכ' דמיתה ביד"ש חמור מכרת הארכתי בחידושי מאוד ועיין תוס' לעיל ב' א' ד"ה אשת אחיו מאמו מש"ש חומר כרת על מיתה ביד"ש ע"ש ויש עוד חומר דכרת לא מצינו שיהי' לו פדיון בדמים משא"כ במיתה ביד"ש יש מיתה ביד"ש הבאה על רציחת שור דיש לה פדיון בדמים, עיין [[בבלי/כתובות/לז/ב|כתובות ל"ז ב']] וסנהדרין ט"ו ב' תוד"ה אימא ודבר זה הא חשוב כאן חומרא וכדחשיב חומרא בתרומה דאין לה פדיון ואף דגם קודש הקדוש קדוה"ג אין לו פדיון מ"מ כיון דבקודש משכחת פדיון ואילו בתרומה בשום פעם אין פדיון חשיב זה חומרא וא"כ ה"נ כרת דבשום פעם אין לו פדיון בדמים ה"ל חמור ממיתה ביד"ש דמשכחת ביה פדיון וז"פ: | |||
{{ | '''{{עוגן1|ולאו}} הבא מכלל עשה עשה.''' נ"ב עיין פנ"י שבת י"ד א' דתמה על המהרש"א דכ' שם דתרומה טמאה היא במיתה וכ' עליו וז"ל ובמח"כ דברי שגגה הם דלא אשכחן חיוב מיתה אלא באוכל תרומה טהורה בטומאת הגוף משא"כ בטהור שיאכל תרומה טמאה ליכא חיוב מיתה אלא לאו גרידא ולשיטת הרשב"א ז"ל בחידושיו אפי' לאו ליכא ע"ש ודו"ק עכ"ל הפנ"י ז"ל וגם דבריו תמוהין דלא אמר אדם מעולם שיהי' לאו בתרומה טמאה לכהן טהור ואינו אלא להבמכ"ע כדאמר כאן וע"ע תימה כזה ברש"י בכורות י"ב ב' ד"ה חלה טמאה ועיין גליון הגרע"א ז"ל לקמן צ' א' וע"ע ח"א למהרש"א עירובין כ"א ב' ד"ה שד"ת יש בהן כו' דדבריו ג"כ סובבים הולכים היות בתרומה טמאה חיוב מיתה עש"ה: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־02:52, 24 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
יבמות עג ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש |
הנך נפישן. נ"ב כזה לעיל ע' ב' ולקמן ע"ד ב', חולין קל"ז א', נדה מ' א', סנהדרין נ"ב א' ועוד שם פ"ג א', שבועות ל"ד א' ב', מנחות כ' ב', נ"ט ב', ע"ד א', ע"ו א', זבחים מ"ה ב', צ"ב ב':
ואיבעית אימא כרת עדיפא. נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז [ד"ה הרמב"ן ז"ל בס' תורת האדם] דחולק שם על סברת הר"ן פרק בתרא דיומא דכ' דכמה זיתי נבילה חמירי מחילול שבת אחד והביא התשב"ץ ראי' מכאן דאמרי' דכרת חמור אע"ג דהנך נפישין סמכי' אהאי טעמא דכרת חמור כו' עש"ה ודבריו פליאה עצומה דכאן הא הוי תרתי בקודש נפישין וכרת ואם כוונתו לומר דהא הש"ס אמר ואיב"ע וא"כ הכוונה דאפי' הי' להיפוך דתרומה נפישין מ"מ כרת עדיפא זה צ"ע דמי מכריחנו לומר דרק כוונת האיב"ע דילמא הכוונה ואב"ע אפי' היו שוין מ"מ כרת עדיפא אבל אילו הי' להיפוך דתרומה נפישין באמת לא הי' מועיל הך דכרת עדיפא וצע"ג ובגוף הך דכאן דאמר דכרת חמור ממיתה ביד"ש וק' מזה על הקרבן אהרן ויקרא המובא באחרונים שכ' דמיתה ביד"ש חמור מכרת הארכתי בחידושי מאוד ועיין תוס' לעיל ב' א' ד"ה אשת אחיו מאמו מש"ש חומר כרת על מיתה ביד"ש ע"ש ויש עוד חומר דכרת לא מצינו שיהי' לו פדיון בדמים משא"כ במיתה ביד"ש יש מיתה ביד"ש הבאה על רציחת שור דיש לה פדיון בדמים, עיין כתובות ל"ז ב' וסנהדרין ט"ו ב' תוד"ה אימא ודבר זה הא חשוב כאן חומרא וכדחשיב חומרא בתרומה דאין לה פדיון ואף דגם קודש הקדוש קדוה"ג אין לו פדיון מ"מ כיון דבקודש משכחת פדיון ואילו בתרומה בשום פעם אין פדיון חשיב זה חומרא וא"כ ה"נ כרת דבשום פעם אין לו פדיון בדמים ה"ל חמור ממיתה ביד"ש דמשכחת ביה פדיון וז"פ:
ולאו הבא מכלל עשה עשה. נ"ב עיין פנ"י שבת י"ד א' דתמה על המהרש"א דכ' שם דתרומה טמאה היא במיתה וכ' עליו וז"ל ובמח"כ דברי שגגה הם דלא אשכחן חיוב מיתה אלא באוכל תרומה טהורה בטומאת הגוף משא"כ בטהור שיאכל תרומה טמאה ליכא חיוב מיתה אלא לאו גרידא ולשיטת הרשב"א ז"ל בחידושיו אפי' לאו ליכא ע"ש ודו"ק עכ"ל הפנ"י ז"ל וגם דבריו תמוהין דלא אמר אדם מעולם שיהי' לאו בתרומה טמאה לכהן טהור ואינו אלא להבמכ"ע כדאמר כאן וע"ע תימה כזה ברש"י בכורות י"ב ב' ד"ה חלה טמאה ועיין גליון הגרע"א ז"ל לקמן צ' א' וע"ע ח"א למהרש"א עירובין כ"א ב' ד"ה שד"ת יש בהן כו' דדבריו ג"כ סובבים הולכים היות בתרומה טמאה חיוב מיתה עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |