גליוני הש"ס/תענית/ז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ז' ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|מה}} שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת.''' נ"ב נלענ"ד הכוונה דנפסלין אם מניחין אותן מגולין ומסיחין דעת משמירתן ע' חולין יו"ד א' ג' משקין אסורין משום גילוי מים ויין וחלב כו': | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|מותר}} לשנאותו''' כ' '''אע"ג דכתי' ואהבת לרעך כמוך.''' נ"ב צע"ג דעדיפא ה"ל למיתי לאו דלא תשנא את אחיך בלבבך כדאמר בפסחים קי"ג ב' שונא ישראל ומי שרי למיסניי' והכתי' לא תשנא וגו' ואולי רש"י רבותא נקט דלא מיבעי' דלא מיקרי אחיך כיון שהוא רשע ודק אפי' ריעך דכולל יותר דאחיך הוא רק ישראל משא"כ ריעך גם גר תושב מיקרי ריעך כמבואר ברא"מ עה"ת משפטים עה"כ וכי יכה איש והובא בפמ"ג בפתיחה כוללת בחלק ב' ביאור מיני אישיים ע"ש ואפ"ה אין בזה מצות ואהבת לרעך דבפי' הותרה שנאתו בקרא דעוז פניו ישונא ואולם גוף דברי הרא"מ הנ"ל צ"ע מכמה דוכתי ואכ"מ וע"ע בח"א למהרש"א נדה ט"ז ב' ד"ה ואמר והמושיב שבת כו' מש"ש וקאמר דהקב"ה שונאן שהם כולם מילי דפריצותא אבל לגבי עצמו אר"ש ואני איני אוהבן דאפשר שאין אלו מילי דפריצותא כדאי לעבור על לאו דלא תשנא אחיך וגו' וק"ל עכ"ל עש"ה ומבואר בדבריו להיפוך ממ"ש לעיל דאדרבה יש חטא קל שיוצא בו מכלל מצות ואהבת וגו' ועכ"ז עדיין אסור לשנאותו מלאו דלא תשנא וגו' וכן משמע מגוף ל' הגמ' בנדה שם שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי ודו"ק וא"כ יותר לרבותא ה"ל לרש"י כאן למינקט לאו דלא תשנא וגו' וכמובן: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־05:07, 23 באוגוסט 2024
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת. נ"ב נלענ"ד הכוונה דנפסלין אם מניחין אותן מגולין ומסיחין דעת משמירתן ע' חולין יו"ד א' ג' משקין אסורין משום גילוי מים ויין וחלב כו':
רש"י ד"ה מותר לשנאותו כ' אע"ג דכתי' ואהבת לרעך כמוך. נ"ב צע"ג דעדיפא ה"ל למיתי לאו דלא תשנא את אחיך בלבבך כדאמר בפסחים קי"ג ב' שונא ישראל ומי שרי למיסניי' והכתי' לא תשנא וגו' ואולי רש"י רבותא נקט דלא מיבעי' דלא מיקרי אחיך כיון שהוא רשע ודק אפי' ריעך דכולל יותר דאחיך הוא רק ישראל משא"כ ריעך גם גר תושב מיקרי ריעך כמבואר ברא"מ עה"ת משפטים עה"כ וכי יכה איש והובא בפמ"ג בפתיחה כוללת בחלק ב' ביאור מיני אישיים ע"ש ואפ"ה אין בזה מצות ואהבת לרעך דבפי' הותרה שנאתו בקרא דעוז פניו ישונא ואולם גוף דברי הרא"מ הנ"ל צ"ע מכמה דוכתי ואכ"מ וע"ע בח"א למהרש"א נדה ט"ז ב' ד"ה ואמר והמושיב שבת כו' מש"ש וקאמר דהקב"ה שונאן שהם כולם מילי דפריצותא אבל לגבי עצמו אר"ש ואני איני אוהבן דאפשר שאין אלו מילי דפריצותא כדאי לעבור על לאו דלא תשנא אחיך וגו' וק"ל עכ"ל עש"ה ומבואר בדבריו להיפוך ממ"ש לעיל דאדרבה יש חטא קל שיוצא בו מכלל מצות ואהבת וגו' ועכ"ז עדיין אסור לשנאותו מלאו דלא תשנא וגו' וכן משמע מגוף ל' הגמ' בנדה שם שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי ודו"ק וא"כ יותר לרבותא ה"ל לרש"י כאן למינקט לאו דלא תשנא וגו' וכמובן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |