גליוני הש"ס/שבת/קה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ק"ה א' | {{מרכז|'''דף ק"ה ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|נטתה}}.''' נ"ב בשאלתות פ' וזאת הברכה הנסחא "טתה" והוא ג"כ מל' נטי' ומדוקדק יותר דהתחלת התיבה אות טי"ת: | |||
{{ | '''{{עוגן1|ר"ג}} מחייב כו'.''' נ"ב עיין תוספתא במכלתין פרק י"ב מודה ר"א לחכמים שאם כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת אחרת אות אחת בשבת ואות אחת ביו"ט אות אחת בשבת ואות אחת ביוה"כ שהוא פטור שאין ב' ימים מצטרפין למלאכה אחת עכ"ל התוספתא ואולי צ"ל מודה ר"ג והכוונה דאע"ג דמחייב ר"ג בשחרית ובין הערבים מ"מ מודה לפטור בב' שבתות ויש לקיים גם הגירסא ר"א וה"ק דאע"ג דמחייב ר"א באחת על האריג מפאת דההשלמה חשובה מלאכה מ"מ לא אמרי' דבהשלים כתיבה באות השני בשבת אחרת יחשב הוא עצמו כוליה מלאכת כתיבה ורק צריך לצירוף כתיבת אות הא' וב' ימים אין מצטרפין וע"כ פטור גם לר"א אבל הראשון נ' יותר עיקר ויל"ע בזה בירושלמי פ' כלל גדול ה"א עש"ה וגם יל"ע קצת מהך דר"ה ו' ב' תוד"ה שנה דב' חצאי רגל דאשתקד ודהשתא מצטרפין להחשב רגל אחד לבל תאחר וע"ש ה' ב' בחידושי הר"ן ד"ה כגון דכ' ג"כ ומיהו לרבנן גם בהקדישו בתוך חג המצות בחציו לכשיגיע חג המצות אחר בחציו עובר עליו דחצאין מצטרפין עכ"ל הרי דמצינו צירוף גם בב' ימים טובים ויש לחלק בכמה גווני וק"ל ומצאתי בשו"ת הר"י מגא"ש סי' מ"ה כ' אהך דלעיל ק"ד ד' כתב אות אחת בטבריא כו' דאיכא למישמע מינה דטבריא וצפורי בתוך תחום שבת קיימי מאי אמרת דילמא כדכתבינהו בשתי שבתות ובהעלם אחד עסקי' איכפל תנא לאשמעי' כי האי ועוד כיון דסתמא קאמר לית לן לאפוקה לשמעתתא מפשטא ולאוקמה במילתא רחיקתא עכ"ל וצע"ג שלא הזכיר כלל דא"א לאוקמי בשתי שבתות דא"כ ה"ל דלא כתוספתא הנ"ל דאין ב' שבתות מצטרפין ודוחק לומר דפליג ר' אמי אתוספתא ולא פריך ליה הש"ס כלל מינה ומשטחיות לשונו ז"ל משמע דס"ל ז"ל באמת דגם ב' שבתות מצטרפין וזה צע"ג מתוספתא הנ"ל: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־21:35, 19 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
שבת קה א
נטתה. נ"ב בשאלתות פ' וזאת הברכה הנסחא "טתה" והוא ג"כ מל' נטי' ומדוקדק יותר דהתחלת התיבה אות טי"ת:
ר"ג מחייב כו'. נ"ב עיין תוספתא במכלתין פרק י"ב מודה ר"א לחכמים שאם כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת אחרת אות אחת בשבת ואות אחת ביו"ט אות אחת בשבת ואות אחת ביוה"כ שהוא פטור שאין ב' ימים מצטרפין למלאכה אחת עכ"ל התוספתא ואולי צ"ל מודה ר"ג והכוונה דאע"ג דמחייב ר"ג בשחרית ובין הערבים מ"מ מודה לפטור בב' שבתות ויש לקיים גם הגירסא ר"א וה"ק דאע"ג דמחייב ר"א באחת על האריג מפאת דההשלמה חשובה מלאכה מ"מ לא אמרי' דבהשלים כתיבה באות השני בשבת אחרת יחשב הוא עצמו כוליה מלאכת כתיבה ורק צריך לצירוף כתיבת אות הא' וב' ימים אין מצטרפין וע"כ פטור גם לר"א אבל הראשון נ' יותר עיקר ויל"ע בזה בירושלמי פ' כלל גדול ה"א עש"ה וגם יל"ע קצת מהך דר"ה ו' ב' תוד"ה שנה דב' חצאי רגל דאשתקד ודהשתא מצטרפין להחשב רגל אחד לבל תאחר וע"ש ה' ב' בחידושי הר"ן ד"ה כגון דכ' ג"כ ומיהו לרבנן גם בהקדישו בתוך חג המצות בחציו לכשיגיע חג המצות אחר בחציו עובר עליו דחצאין מצטרפין עכ"ל הרי דמצינו צירוף גם בב' ימים טובים ויש לחלק בכמה גווני וק"ל ומצאתי בשו"ת הר"י מגא"ש סי' מ"ה כ' אהך דלעיל ק"ד ד' כתב אות אחת בטבריא כו' דאיכא למישמע מינה דטבריא וצפורי בתוך תחום שבת קיימי מאי אמרת דילמא כדכתבינהו בשתי שבתות ובהעלם אחד עסקי' איכפל תנא לאשמעי' כי האי ועוד כיון דסתמא קאמר לית לן לאפוקה לשמעתתא מפשטא ולאוקמה במילתא רחיקתא עכ"ל וצע"ג שלא הזכיר כלל דא"א לאוקמי בשתי שבתות דא"כ ה"ל דלא כתוספתא הנ"ל דאין ב' שבתות מצטרפין ודוחק לומר דפליג ר' אמי אתוספתא ולא פריך ליה הש"ס כלל מינה ומשטחיות לשונו ז"ל משמע דס"ל ז"ל באמת דגם ב' שבתות מצטרפין וזה צע"ג מתוספתא הנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |