תשובה מאהבה/צד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תשובה מאהבה ‏ צד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין כפור לסוכות תקסבית"ל מאת חתני הרב הגדול החריף מוה' איצק שפיץ נר"ו בק"ק קעניגסווארט.

אחדש"ה כו' בבית הנגיד המפורסם ר' בנימן וואלף ברלין התליעו פירות מרוקחים דהיינו שהעלו שרצי מילבי"ן והמרקחת הוא דהיינו שהפירות כבושים בחומץ ודבש ופירות צפים בתוך המשקה ולא אמרתי עדיין לא היתר ולא איסור דיש פנים וסברות לכאן ולכאן ואנכי תולעת ולא איש ועל בינותי אל אשען לכן אעריך הדברים לפני רו"מ אדמ"ו חמי והוא יראני את המעשה אשר אעשה הנה הדבר מבואר בש"ע כי שרץ המים הגם שהם פורשי' על דופני הכלי מבפנים שאסורים והנה בנדון דידן הדבר בספק אי השרצים מן המים התליעו אי הפירות העלום והוי סד"א ולחומרא ולא שייך כאן אוקי הדבר על חזקתו דאיתרע לפנינו ועוד שהוא ספק התלוי בחסרון חכמה כי אולי המחקרי' בדרכי הטבע הם ידעו שרש הדבר ובר מן דין הגם שיבורר הדבר שהמים העלו השרצים מ"מ כאשר יפרשו השרצים מן המים על הפירות ולאו היינו ריביתייהו כמ"ש הפ"ח סי' פ"ד אות ל"ב בלש פת במים שיש בהן שרצים שאסור הפת הגם דפריש על דופני כלי מותר מכל מקום בפרוש על הקמח אסור א"כ בנדון שלפנינו שהשרצים זוחלי' גם על הפירות א"כ לכאורה אין כאן צד להקל אמנם אחר העיון נראה דיש ויש דהנה המילבי"ן שלפנינו אינם בדמותם ותבניתם כשאר מילבי"ן הנראים יום יום כי הם קטנים מאד אשר כמעט לא שלטה בהם עין הרואה ולבנים מאד ונראין הדברים אשר משניהם יחד מפירות וממשקה נתהוו המילבי"ן יען בפירות לבדן לא נראה כמותן וגם במשקין לבדן כמוהם לא נמצא וקרוב הדבר כאשר דברנו שמשניהם יחד נתהוו וא"כ הוה זוז"ג ומה שאמרנו דאפ"ה יהי' אסור משום שהם פורשים על הפירות ולאו היינו רביתייהו כמ"ש הפ"ח בענין פת כנ"ל נ"ל דאינו דומה דהתם פורשים השרצים על הקמח ופורשי' מן המים מכל וכל אמנם הכא שהפירות צפים במשקה הגם שפעמי' צפים המה ע"פ המשקה מ"מ תמיד המה לחים ומשקה טופח עליהם א"כ התולעים אינם פורשים כלל ממים בעת אשר זחלו על הפירות רק על דופן הכלי הם פורשים וכבר אמרנו כי מצד זוז"ג יש להם דין שרץ המים ומותרי' בפירשו על דופן הכלי ועוד נ"ל לדעתי דבר ברור דלא אמרה תורה שרץ השורץ ממים במים כתיב ונ"ל דעיקר הקפידא רק אם במים נתהוו ותחלת שריצתם במים הי' ואז הגם שנשרץ מפירי עצמו אין נפקות' לדינא דמ"מ הוא שרץ המים וא"כ הכא במרקחת שלפנינו גם שם נתהוו ותחלת שריצתם במים הי' וא"כ לדעתי דין שרץ מים יש לו נמהרתי להביא הדברים אל כור בחינתו ואצפה לתשובת אדמ"ח יחי' עי"מ וה' יאיר עיני בתורתו כ"ד בנו משתחוה ארצה. איצק שפיץ

תשובה לחתני הרב הגדול הנ"ל. ע"ד שאלתך שאלת חכם פירות המרוקחים בדבש וחומץ והפירות צפים בתוך המשקה ונמצא שם תולעים ותלעים אלו אינם בדמותם ותבניתם כמילב"ן הנראין יום יום הם קטנים מאד אשר כמעט לא שלטה בהם עין הרואה ולבנים מאד ע"כ שאלתך בקצרה והארכת והראית פנים מסבירות להקל ולהחמיר ולא אוכל להשתעשע עמך כי הן היום אני טרוד מאד הן בשאלות הנהגות יום יום כי רבות הנה הן בשאלות בעניני החג כל העם באתרוגייהו ואני בתוך הגולה כי החדר אשר אני יושב בו כל השנה ושמה כל ספרי הוא סוכת החג שעושין אותו לשם חג גם צויתי לתלמידי יצ"ו ללמוד הסוגיא דכותבת הגסה במסכת יומא ועיף אנכי מדרשותי בימים העברו ומצום העשור ומתפלת נעילה כמה סבות לא אבוא בארוכה לאהבתך פניתי מעט מה שנלע"ד בקצרה כי השאלה הזאת צריכה עיון ועיון אהובי חתני הרב נר"ו לפי תכונתם אשר אתה מצייר אותם התולעים אין ספק אצלי כלל שהמה התולעים אשר דרכם להיות גדילים בחומץ ומעשי' בכל יום למצוא תולעים כאלו בחומץ (והסנן בפשתן אינו מועיל להם כי יוצאים בנקבי האריגה בין שתי וערב בעבור קטנותם ודקותם וכבר נהגו לבשל החומץ ולסנן אחר כך בסמרטוט עבה וקשה) וכלל גדול בדין תולין במצוי בין להקל ובין להחמיר כמבואר (בי"ד סימן נ"ז) והטיבו דבריך אם זוחלים על הפירות אשר בתוך החומץ המה מותרים והיינו רביתייהו וגדולה מזו כתב רבינו ירוחם אם מערה מחומץ לתבשיל אין בזה משום פי' ומכ"ש אם פירשו על הפירות עצמן אשר בתוך החומץ אלא שיש לחוש אחרי שתולעים אלה מצוים בחומץ שמא היו התולעים בחומץ טרם שנעשה המרקחת ואחרי שנתערב החומץ עם הפירות פירשו מפירות לדפני הכלי בפנים וזהו לאו היינו רביתייהו (ועיין בסימן פ"ד בפ"ח סק"ט) ואין לומר דאוקי החומץ על חזקתי' והשתא הוא דאיתלע אם כן אם פי' על דופני הכלי בפנים מותרי' זה אינו כי מעולם לא היתה חזקה זו מבוררת ולא הוי חזקה כמבואר בתוספות בכמה מקומות בגבינות ועוד נלע"ד דה"ז דומה למקוה שרגילה להתחסר מעט מעט ואמרינן מעיקרא חסר כך החומץ איתלע ואת' ועיין נדה ב' ע"ב ובתוספות ד"ה התם תרתי ויש לפלפל בזה בארוכה ואף דשמא פי' אינו ברור לכל הפוסקים אלא במקום דאיכא ריעות' כמו אם חורו נקוב לחוץ ועיין (בש"ך ס"ק י"ג ובט"ז ס"ק י"ג ובט"ז סק"ח) אבל לפענ"ד ברור אותן התולעים ודאי פירשו בדופני הכלי בפנים ועינים רואות ואין להקל כ"ז נלע"ד במהירות כי טרדותי רבו למעלה ראש וה' ינשאך לכל לראש ובסוכת אל חי. חי חי יזכור החיים והשלום יחדו יהיו תמים כנפשך ונפש חותנך הדש"ת. הק' אלעזר פלעקלס.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >