הרי בשמים/א/סה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הרי בשמים ‏ א סה

סימן סה

לק"ק האראבניטץ במדינת הגר

בעזהש"י יום ה' ער"ח מרחשוון תרמ"ג לפ"ק סטריא.

שלום רב לכבוד הרב החריף המופלג הותיק. מלא עתיק. ירא ה' כש"ת מו"ה שמואל דוד פרידמאן נ"י:

לשלמי נדרי אשר על התשובה מראש הבטחתיו הנני להשיב לו ואך בקיצור נמרץ יען מכתבו נאבד ממני.

בדבר אשר דרש ממני לחוות דעי בנידן שבא לפניו באחד שקנה חזקת מזיגה בכפר מאת אחד שבא בהרשאת אחיו בעל החזקה ונתן השליח המוכר כתב ביד הקונה לראי' שמכר לו החזקה של אחיו בכח הרשאה שיש לו ממנו וקיבל דמים ואח"כ עברו חלפו שמנה שנים ובמשך הזמן הלז נשאו ונתנו האחים עם הקונה ה' שנים והי' הקונה תובע מהם ממון שהי' חייבים לו מהמסחר ועמדו עמו לד"ת ונתנו לו וועקסלין ועתה עמד המחזיק הראשון ומערער שמעולם לא צוה לאחיו למכור החזקה רק שיקבל ממנו דמים עד שיהי' לו פנאי לדבר עמו בעצמו והקונה הוציא הכ"י שנתן אחיו בידו כנ"ל וטוען שהי' לבו נכון בטוח בתומת וישרת לב אחיו שדבר אמת בפיו והלה טוען שהכתב הוא ברמי' עכ"ש:

והנה מעלתו הביא בשם אחד שאומר שהוא חזקה שאין עמה טענה ודברי מעלתו צדקו בזה דלפי"מ שמבואר מדברי הגמ' ב"ב מ"א ע"ב והראשונים ז"ל בההוא גברא דדר בקשתא בעיליתא כו' דהתם בעינן דאית לי' סהדי דדר בי' המוכר חד יומא משום דהוא מילתא דלא שכיחא דאי איתא דזבנה המוכר מהמערער הי' רואין בנ"א שדר בו לפחות יום א' ומדלא דר בו יום א' טענה קלישותא הוא אבל כשטוען שמכרה לו ע"י שליח ל"ה חזקה שאין עמה טענה דהוא מילתא דשכיחא כמבואר בהרא"ש ר"פ חז"ה ושפיר הוי חזקה שיש עמה טענה ורואה אני בזה את דברי רו"מ דבשלמא בעובדא דגמ' הנ"ל קיי"ל כר' חייא שם משום דהתם הוי כטוען תמורת המנהג דלא עבד אינש דזבן ארעא ולא ידור בו אפי' יום א' משא"כ ע"י שליח הא מצינו בש"ע ח"מ סי' קמ"ו סי"ב דשלא בשעת חירום אע"ג דא"ל זבינית ממך ביום פלוני לא בעי לאתויי ראי' דההוא יומא הוי בהדי' דדילמא מכר לו ע"י שליח ואחזוקי אינשי ברמאי לא מחזקינן שיאמר שאחיו הרשהו והוא לא הרשהו לזה דומיא דמצינו לא חציף אינש לזיופי שטרא ע' רש"י ז"ל ריש גיטין. וגדולה מזו כתב בשו"ת מהרי"ט חח"מ סי' כ"ז דבאית לי' שטרא שקנאו מהמוכר סגי דהא דבעי לאתויי ראי' דדר בו המוכר חד יומא הוא כדי שנדע שהוא לוקח דאל"ה דילמא גזלן הוא ע"ש ואף דהקצוה"ח בסי' קמ"ו חולק עליו בכ"ז בנ"ד כיון שהמוכר מודה שרצה למכרו וצוה לאחיו לקבל ממנו הממון על אופן זה רק שאומר שהגיד לו שלא יגמור המכירה עד שידבר הוא בעצמו עמו פא"פ בכה"ג גם הקצוה"ח יודה דאין טענת המערער טענה וכיון שעברו כמה שנים ולא תבע החזקה בחזרה אומדנא גדולה היא שהרשה את אחיו לגמור המכירה והרי נתפשטה התקנה במדינתינו דבעומדת ג' שנים ריקנית אבדה חזקתו וע' בכנה"ג ח"מ סי' ק"מ בהגהות הטור אות ק"ו שמביא בשם כמה מהראשונים ז"ל דבעל החזקה שעמד כמה שנים ולא תבע חזקתו אבד זכות חזקתו וע' בתשו' פמ"א ח"ב סי' פ"ו שכ' דהיכי דיש רגלים לדבר שלא תבע המלוה זמן ארוך והי' מעות של הלוה תחת ידו והחזיר לו באומדנא אלימתא כי האי מוציאין ממון ע"ש וא"כ מכ"ש הכא בנ"ד שהי' ביניהם סכסוכים ונגשו למשפט ולא תבעו בעד החזקה שיאמר יש לי בידך כנגדם. הוי חזקה אלימתא שכבר מכרה לו ואף דמבואר ברסי' ק"מ דהמחזיק צריך לישבע ולעמוד בשלו ובס' שערי משפט שם העלה דאין להב"ד רק להטיל עליו חרם סתם מ"מ בנ"ד פטור מכלום בפרט שהאח המורשה מעיד שכדבריו כן הוא ואין לו שום נגיעה בזה ואפי' אי נימא דבשעה שהרשה את אחיו לא החליט בדעתו לגמור המכירה מ"מ כיון שראוהו מוזג כמה שנים ול"א לו כלום בודאי מחל לו ואף דמבואר בשו"ת מהרשד"ם סי' רל"ה דבחזקות ל"ש מחילה משום דבקרקע ל"ש אלא או מכירה או מתנה ולא מחילה ושכן מבואר בשו"ת מבי"ט ח"ב סי' ק"ל דבעינן בהו חזקה שיש עמה טענה ע"ש מ"מ הא כמה מרבוותא סוברים דיש להחזקות האלו דין מטלטלין ע' בב"ש סי' צ' ס"ק נ"א ובכנה"ג סי' ק"מ אות ב' האריך להביא מחלוקת בין הראשונים ז"ל בזה וא"כ יוכל המוחזק לומר קים לי כהני פוסקים דס"ל דדין מטלטלים יש להם:

והנה מה שנראה מדברי המהרשד"ם בתשו' הנ"ל דאף אי הי' להם דין מטלטלין ל"מ מחילה כיון דבדבר שהוא בעין ל"ש מחילה לפענ"ד בנ"ד לא חשיב דבר בעין כיון שאין זה רק זכות בעלמא והוא דבר שאין בו ממש כמ"ש באמת בתשו' רש"ל סי' ל"ו בעניני אורנדא דהוי דשלב"ל וכ"כ בט"ז א"ח סי' ת"נ ע"ש במק"ח אלא שכ' בתשו' מנחם עזרי' סי' ס"ז דמתקני התקנות עשאו החזקות כקרקע לענין שיהי' נקנין בכסף ובשטר ובחזקה והגאון ש"ב בעל ספר יהושע ז"ל העלה לענין חלוקת כפרים דאע"ג דהוי דשלב"ל מ"מ מהני בהו קנין כיון שהוא ממנהג המדינה מדין סיטומתא כמ"ש בתשו' הרא"ש כלל י"ג ע"ש אבל עכ"פ לא נוכל לומר בזה שיהי' חשיב כדבר שהוא בעין שלא תועיל בהו מחילה וכן מצאתי בשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' צ"ב שהעלה דאי חזקות אלו דין מטלטלין יש להן שפיר מועיל בהו מחילה כיון שענין החזקות פורח באויר ואין להם על מה שיסמוכו א"כ אין כאן כי אם שעבוד בעלמא ומהני מחילה ע"ש שכתב שכ"כ מהר"ם מטראני ז"ל ועוד נלפענ"ד דאף להפוסקים דחזקות אלו דין קרקע יש להם היי"ד בחזקת בתים וחניות כמ"ש בש"ך סי' רל"ה סק"ב דאלו דין קרקע יש להם והיינו כיון שהחזקות האלה המה על גוף הקרקע וכתב המהרי"ט בשניות חח"מ סי' ל' דזה דמיא למה שמצינו בנדרים מ"ו גבי הנודר מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד מושכרים בעיר אם יש לו בהם תפיסת יד אסור ומפרש בגמ' דנקט המקבל בטסקא וכ' הר"ן בשם י"מ דמושכרים דהתם היינו שנותן דבר ידוע לבעלים ומורישים לבניהם וכל כי האי קנין הגוף מיקרי ולא שעבוד ע"ש וכיון שהחזקה הוא על גוף הקרקע שפיר י"ל דדינה כקרקע משא"כ חזקת מזיגה בכפר הא אינה תלוי' בקרקע שהיא רק זכות בעלמא שבלעדו אין רשות לאחר למזוג אבל הוא יכול למזוג בכל מקום שירצה חזקה זו בודאי דינה כמטלטלין והר"ז דומה למ"ש המהרי"ט ט"א סי' ט"ז בשם המהרי"ק סוף שורש כ' בענין חניות שמלוין בהם דלית בהו דינא דבר מצרא דאין זה חשיב כקרקע אלא כמטלטלין בעלמא מאחר שאין המקום גורם זכות הלואת החנות אלא הרמנא דמלכא בעלמא שהאדון נותן רשות להלוות ע"ש וה"ה בנ"ד בחזקת המזיגה. וכן מפורש בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תקנ"ג דחזקה כזו דינה כמטלטלין דמהני בה יאוש ול"א אין יאוש מועיל לקרקעות ע"ש והה"נ אפי' אי לא נגמרה אז המכירה מ"מ כגון שכבר עברו כמה שנים נתייאש המחזיק הראשון מחזקתו ומצינו ג"כ דבחזקה מועיל יאוש בש"ע א"ח סי' קנ"ג והוא מהמרדכי אדם שהי' רגיל בשום מצוה כגון גלילה ואירעו אונס או עוני ונתנו הקהל המצוה לאחר ואח"כ העשיר רצה שיחזרו לו המצוה וע' במג"א שם ס"ק מ"ט שאם יש ראי' ברורה שנתייאש ממנה אבד חזקתו ע"ש הרי דיאוש מהני גבי חזקה וע' ברמ"א ח"מ סוס"י קנ"ו מכל הלין טעמי נראה שאין יכולת ביד המערער המחזיק הראשון להוציא החזקה ממי שהיא בידו עכשיו. דברי הדור"ש כותב בנחיצה רבה מתוך טירדא מרובה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף