אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "== יום שישי ח' אדר ב' - רבינו אליהו הכהן == === השפלות - כהקרבת כל הקרבנות === בגמרא במסכת סוטה {{מ...") |
מ (תיקון פרמטרים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בגמרא במסכת סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/ה/ב|ה:]]}}: אמר רבי יהושע בן לוי, בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה; שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה - שכר עולה בידו, מנחה - שכר מנחה בידו, אבל מי שדעתו שפלה - מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נא#יט|תהילים נא יט]]}} "זבחי אלקים רוח נשברה". ולא עוד אלא שאין תפילתו נמאסת, שנאמר "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". | בגמרא במסכת סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/ה/ב|ה:]]}}: אמר רבי יהושע בן לוי, בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה; שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה - שכר עולה בידו, מנחה - שכר מנחה בידו, אבל מי שדעתו שפלה - מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נא#יט|תהילים נא יט]]}} "זבחי אלקים רוח נשברה". ולא עוד אלא שאין תפילתו נמאסת, שנאמר "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". | ||
רמז לזה מצא בשבט מוסר {{ממ|שבט מוסר/כג|פכ"ג]]}} מפסוק בפרשתנו, פרשת ויקרא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#ב|א ב]]}}: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם". מרמז הפסוק שתהיה ההקרבה "מכם" ומעצמכם, על ידי שישפיל אדם את עצמו ותהיה דעתו שפלה, ואז יהיה זה "קרבן להשם". ובקניית השפלות יהיה נחשב לכם כאילו "מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" - כי לא יהיה זה רק כנגד קרבן אחד, אלא כאילו הקרבתם כל הקרבנות כולם. | רמז לזה מצא בשבט מוסר {{ממ|[[שבט מוסר/כג|פכ"ג]]}} מפסוק בפרשתנו, פרשת ויקרא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#ב|א ב]]}}: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם". מרמז הפסוק שתהיה ההקרבה "מכם" ומעצמכם, על ידי שישפיל אדם את עצמו ותהיה דעתו שפלה, ואז יהיה זה "קרבן להשם". ובקניית השפלות יהיה נחשב לכם כאילו "מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" - כי לא יהיה זה רק כנגד קרבן אחד, אלא כאילו הקרבתם כל הקרבנות כולם. | ||
גרסה אחרונה מ־21:20, 4 באוגוסט 2022
יום שישי ח' אדר ב' - רבינו אליהו הכהן[עריכה]
השפלות - כהקרבת כל הקרבנות[עריכה]
בגמרא במסכת סוטה (ה:): אמר רבי יהושע בן לוי, בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה; שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה - שכר עולה בידו, מנחה - שכר מנחה בידו, אבל מי שדעתו שפלה - מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, שנאמר (תהילים נא יט) "זבחי אלקים רוח נשברה". ולא עוד אלא שאין תפילתו נמאסת, שנאמר "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה".
רמז לזה מצא בשבט מוסר (פכ"ג) מפסוק בפרשתנו, פרשת ויקרא (א ב): "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם". מרמז הפסוק שתהיה ההקרבה "מכם" ומעצמכם, על ידי שישפיל אדם את עצמו ותהיה דעתו שפלה, ואז יהיה זה "קרבן להשם". ובקניית השפלות יהיה נחשב לכם כאילו "מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" - כי לא יהיה זה רק כנגד קרבן אחד, אלא כאילו הקרבתם כל הקרבנות כולם.