תוספות/גיטין/מ/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(הועתק מדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/מא - קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''{{עוגן1|כשרבו}} הניח לו תפילין.''' ולא משום דלא מיעביד ליה איסורא דמברך עליהן ואיכא ברכה לבטלה דהא סוכה לולב ושופר וכמה מצות עשה שהנשים מברכות אלא משום דאין עבדים רגילים בתפילין ואי לאו דשחרריה לא הוה מנח ליה: | '''{{עוגן1|כשרבו}} הניח לו תפילין.''' ולא משום דלא מיעביד ליה איסורא דמברך עליהן ואיכא ברכה לבטלה דהא סוכה לולב ושופר וכמה מצות עשה שהנשים מברכות אלא משום דאין עבדים רגילים בתפילין ואי לאו דשחרריה לא הוה מנח ליה: | ||
'''{{עוגן1|אותו}} העבד אין לו תקנה.''' פירוש לא בבת חורין ולא בשפחה כדפירש בקונטרס לעיל ואין נראה מדאמר לעיל {{ממ|[[בבלי/גיטין/לח/א|דף לח.]]}} עבד שברח מבית האסורין כו' ולא עוד אלא שכופין את רבו ועושה אותו בן חורין ומאי קא משמע לן פשיטא דכופין אותו כיון דאסור בשפחה ובבת חורין כמו חציו עבד וחציו בן חורין וכן הא דאמר בירושלמי דהיכא דאמר שחררו כופין את היורשים משום מצוה לקיים דברי המת תיפוק ליה משום דאסור בשפחה ובבת חורין ובפ' בתרא דכריתות {{ממ|דף כד:}} אמרינן דסבר רשב"ג המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור ומעוכב גט שחרור אוכל בתרומה ומסתברא כיון דאוכל בתרומה דשרי נמי בשפחה ולכך נראה דאין לו תקנה בבת חורין קאמר אבל בשפחה שרי: | '''{{עוגן1|אותו}} העבד אין לו תקנה.''' פירוש לא בבת חורין ולא בשפחה כדפירש בקונטרס לעיל ואין נראה מדאמר לעיל {{ממ|[[בבלי/גיטין/לח/א|דף לח.]]}} עבד שברח מבית האסורין כו' ולא עוד אלא שכופין את רבו ועושה אותו בן חורין ומאי קא משמע לן פשיטא דכופין אותו{{הערה|עי' שו"ת כתב סופר {{ממ|[[שו"ת כתב סופר/אורח חיים/סב|או"ח סימן סב]]}} שמיישב, שלדעת רש"י דין 'חטא כדי שיזכה חברך' הוא מדין 'ערבות', ולדעת רש"י {{ממ|[[רש"י/קידושין/ע/ב|קידושין ע:]]}} גם גרים בכלל דין ערבות, אמנם כל זה אינו אלא בגר ולכן מי שחציו עבד וחציו בן חורין, כיון שעכ"פ חציו הבן חורין בכלל ה'ערבות' לכן כופים את האדון לשחררו על אף האיסור לשחרר את עבדו. אבל בעבד שברח שהוא מופקר, אך עדיין לענין מילתא דאיסורא הרי הוא עבד גמור - אם כן פשיטא שאינו בכלל 'ערבות', ודינו כדין עבדים ונשים. וכיון שכן לכאורה אין לכוף את רבו לשחררו, ולומר לו 'חטא כדי שיוכל העבד לקיים פריה ורביה' שעה שאינו בכלל הערבות. וקמ"ל שכיון שעכ"פ הוא מופקר ואינו יכול להשתעבד בו, ממילא אין כאן חובת 'לעולם בהם תעבודו' כמו שכתבו התוספות {{ממ|[[תוספות/גיטין/לח/א#כל|לעיל לח. ד"ה כל]]}}, וכיון שאינו עובר על איסור, שוב כופים אותו לשחרר את העבד כדי שיוכל לקיים פריה ורביה.}} כיון דאסור בשפחה ובבת חורין כמו חציו עבד וחציו בן חורין וכן הא דאמר בירושלמי דהיכא דאמר שחררו כופין את היורשים משום מצוה לקיים דברי המת תיפוק ליה משום דאסור בשפחה ובבת חורין ובפ' בתרא דכריתות {{ממ|דף כד:}} אמרינן דסבר רשב"ג המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור ומעוכב גט שחרור אוכל בתרומה ומסתברא כיון דאוכל בתרומה דשרי נמי בשפחה ולכך נראה דאין לו תקנה בבת חורין קאמר אבל בשפחה שרי: | ||
'''{{עוגן1|צריך}} ואין לו תקנה.''' תימה דתיקשי ליה מאידך דרבי יוחנן דאמר לעיל {{ממ|[[בבלי/גיטין/לח/א|לח.]]}} עבד שברח מבית האסורין כו' ולא עוד אלא כופין את רבו אלמא יש לו תקנה: | '''{{עוגן1|צריך}} ואין לו תקנה.''' תימה דתיקשי ליה מאידך דרבי יוחנן דאמר לעיל {{ממ|[[בבלי/גיטין/לח/א|לח.]]}} עבד שברח מבית האסורין כו' ולא עוד אלא כופין את רבו אלמא יש לו תקנה: | ||
גרסה אחרונה מ־21:04, 27 ביוני 2023
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כשרבו הניח לו תפילין. ולא משום דלא מיעביד ליה איסורא דמברך עליהן ואיכא ברכה לבטלה דהא סוכה לולב ושופר וכמה מצות עשה שהנשים מברכות אלא משום דאין עבדים רגילים בתפילין ואי לאו דשחרריה לא הוה מנח ליה:
אותו העבד אין לו תקנה. פירוש לא בבת חורין ולא בשפחה כדפירש בקונטרס לעיל ואין נראה מדאמר לעיל (דף לח.) עבד שברח מבית האסורין כו' ולא עוד אלא שכופין את רבו ועושה אותו בן חורין ומאי קא משמע לן פשיטא דכופין אותו[1] כיון דאסור בשפחה ובבת חורין כמו חציו עבד וחציו בן חורין וכן הא דאמר בירושלמי דהיכא דאמר שחררו כופין את היורשים משום מצוה לקיים דברי המת תיפוק ליה משום דאסור בשפחה ובבת חורין ובפ' בתרא דכריתות (דף כד:) אמרינן דסבר רשב"ג המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור ומעוכב גט שחרור אוכל בתרומה ומסתברא כיון דאוכל בתרומה דשרי נמי בשפחה ולכך נראה דאין לו תקנה בבת חורין קאמר אבל בשפחה שרי:
צריך ואין לו תקנה. תימה דתיקשי ליה מאידך דרבי יוחנן דאמר לעיל (לח.) עבד שברח מבית האסורין כו' ולא עוד אלא כופין את רבו אלמא יש לו תקנה:
הא אמרה בלשון שחרור הכי נמי. תימה דלעיל קאמר אדרבי יוחנן אי הכי המפקיר עבדו ומת נמי יהא משתלח בלא גט דעבדו כאשתו והכא משמע דבעי גט ושמא לעיל אתיא כרב שמואל בר רב יהודה דהכא אי נמי הכא בעי גט מדרבנן שלא יאמר לו עבדי אתה כדאמר לקמן לחד תנא ביוצא בראשי אברים:
- ↑ עי' שו"ת כתב סופר (או"ח סימן סב) שמיישב, שלדעת רש"י דין 'חטא כדי שיזכה חברך' הוא מדין 'ערבות', ולדעת רש"י (קידושין ע:) גם גרים בכלל דין ערבות, אמנם כל זה אינו אלא בגר ולכן מי שחציו עבד וחציו בן חורין, כיון שעכ"פ חציו הבן חורין בכלל ה'ערבות' לכן כופים את האדון לשחררו על אף האיסור לשחרר את עבדו. אבל בעבד שברח שהוא מופקר, אך עדיין לענין מילתא דאיסורא הרי הוא עבד גמור - אם כן פשיטא שאינו בכלל 'ערבות', ודינו כדין עבדים ונשים. וכיון שכן לכאורה אין לכוף את רבו לשחררו, ולומר לו 'חטא כדי שיוכל העבד לקיים פריה ורביה' שעה שאינו בכלל הערבות. וקמ"ל שכיון שעכ"פ הוא מופקר ואינו יכול להשתעבד בו, ממילא אין כאן חובת 'לעולם בהם תעבודו' כמו שכתבו התוספות (לעיל לח. ד"ה כל), וכיון שאינו עובר על איסור, שוב כופים אותו לשחרר את העבד כדי שיוכל לקיים פריה ורביה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |