ערך/אשת חמיו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏דינה: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
==דינה==
==דינה לעניין נישואין==
בגמ' יבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כא/א|כא.]]}} איתא דמותרת, ובירושלמי{{דיוק מקור}} איתא דאסורה משום מראית עין, וכן הביא הרא"ש{{דיוק מקור}} מהבה"ג. והתוס'{{דיוק מקור}} כתבו דשמא אחר כך אסרום, וביאר המהרש"ל{{דיוק מקור}} שהוא בזמן הגאונים, והחתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/אבן העזר/ב/קכט|אה"ע ח"ב סימן קכ"ט]]}} ביאר דהיינו אמוראי הירושלמי, והנודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/כו|קמא אה"ע סימן כו]]}} דחה דברי התוס' דמדסבר הירושלמי בהוה אמינא דהוא דין תורה על כרחך שתקנה קדמונית היתה, ובנהור שרגא {{ממ|[[נהור שרגא/יבמות/ב/א|יבמות ב.]]}} יישב דאף לבבלי אסור משום מ"ע ולא התיר אלא משום שנייה, ובחתם סופר {{ממ|שם}} ביאר שזו כוונת התוס'.
בגמ' יבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כא/א|כא.]]}} איתא דמותרת, ובירושלמי{{דיוק מקור}} איתא דאסורה משום מראית עין, וכן הביא הרא"ש{{דיוק מקור}} מהבה"ג. והתוס'{{דיוק מקור}} כתבו דשמא אחר כך אסרום, וביאר המהרש"ל{{דיוק מקור}} שהוא בזמן הגאונים, והחתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ד/קכט|אה"ע ח"ב סימן קכ"ט]]}} ביאר דהיינו אמוראי הירושלמי, והנודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/כו|קמא אה"ע סימן כו]]}} דחה דברי התוס' דמדסבר הירושלמי בהוה אמינא דהוא דין תורה על כרחך שתקנה קדמונית היתה, ובנהור שרגא {{ממ|[[נהור שרגא/יבמות/ב/א|יבמות ב.]]}} יישב דאף לבבלי אסור משום מ"ע ולא התיר אלא משום שנייה, ובחתם סופר {{ממ|שם}} ביאר שזו כוונת התוס'.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־21:16, 26 באוגוסט 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אשת חמיו

דינה לעניין נישואין[עריכה]

בגמ' יבמות (כא.) איתא דמותרת, ובירושלמי[השלם מקור] איתא דאסורה משום מראית עין, וכן הביא הרא"ש[השלם מקור] מהבה"ג. והתוס'[השלם מקור] כתבו דשמא אחר כך אסרום, וביאר המהרש"ל[השלם מקור] שהוא בזמן הגאונים, והחתם סופר (אה"ע ח"ב סימן קכ"ט) ביאר דהיינו אמוראי הירושלמי, והנודע ביהודה (קמא אה"ע סימן כו) דחה דברי התוס' דמדסבר הירושלמי בהוה אמינא דהוא דין תורה על כרחך שתקנה קדמונית היתה, ובנהור שרגא (יבמות ב.) יישב דאף לבבלי אסור משום מ"ע ולא התיר אלא משום שנייה, ובחתם סופר (שם) ביאר שזו כוונת התוס'.

מעבר לתחילת הדף