עץ יוסף על בראשית רבה/נג/יג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''בני ביתו של א"א ותרנים היו.''' | '''בני ביתו של א"א ותרנים היו.''' שלהיות אנשי בית אברהם ותרנים פחד פן יפתחו ידם לו במתנות כסף וזהב לזה השכים לשלחו בלחם ומים לבד ומזה כל רואיהם יכירו וידעו כי נהג בה אברהם מנהג שפחה וזרעה אינו בנו המתייחס אחריו {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''שכן דרך עבדים שיהיו כו'.''' | '''שכן דרך עבדים שיהיו כו'.''' שלהיות דרך העבדים למלאות כדים על שכמם עשה להם כן כדי לפרסם שהיתה שפחה וולדה כמותה ואינו מיוחס אחריו ואינו יורשו. ואע"ג דאי' לעיל פ' מ"ה סימן ד' ותתן אותה לאברם אישה לאשה. לאשה ולא לפלגש. לא שנעשית משוחררת גמורה אלא רק לגבי אברהם מחלה זכותה. אבל אם תצא מתחת רשות אברהם שוב תחזיר לעבדות. וזהו אשר אמר לה המלאך הגר שפחת שרה אי מזה וגו' {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''בן כ"ז שנים.''' | '''בן כ"ז שנים.''' שהרי בן י"ג היה כשנמול ולתקופת השנה ילדה שרה ובן י"ג היה יצחק כשנגמל מיצה"ר וגרושי ישמעאל אחרי הגמל את יצחק. אבל בילקוט ובפדר"א אי' בן י"ז שנה. ולפ"ז ס"ל ויגמל מחלבו וא"כ היה לסוף ב' שנים כי זה זמן היניקה הרי שהיה ישמעאל אז כבר נכנס לשנת י"ז {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ואת אמר שם על שכמה.''' | '''ואת אמר שם על שכמה.''' דואת הילד אשם על שכמה דסמיך ליה קאי. שגם הילד שם על שכמה: | ||
'''אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע.''' | '''אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע.''' ומתוך כך חלה ונכנס בו חמה ואכאבית הוא מין חולה ונתמעטו אבריו ונתקמט הבשר ונעשה קל עד שלא היה אלא כילד של ג' שנים וכן קראו הכתוב ילד מתוך קטנותו עבור החולשה {{ממ|רש"י}}: | ||
'''ונכנסה בו חמה.''' | '''ונכנסה בו חמה.''' ועיין מ"ש לעיל פ' ל"ט סי' י"ז: | ||
'''ואכאבית.''' | '''ואכאבית.''' והערוך גרס ועבעבית: | ||
'''א"ר מאיר רותם שכן דרך הרותמים.''' | '''א"ר מאיר רותם שכן דרך הרותמים.''' כצ"ל דשיח היינו רותם מאחר שזה היה במדבר אע"פ שסתם שיח עץ פרי כמו וכל שיח השדה לפי שאין במדבר עץ פרי {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''א"ר אמי כו'.''' | '''א"ר אמי כו'.''' ס"ל שנקראו האילנות כאן שיחים על שם המקרה שהיה במקום ההוא ששם השיחו עמה מה"ש {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''נאמר כאן ותשב כו'.''' | '''נאמר כאן ותשב כו'.''' דילפינן נגד מנגד ורחוק מרחוק דבדגלים דכתיב מנגד סביב לאהל מועד ולא פירש שיעורא ילפינן מנגד דכתיב בהגר ובהגר ילפינן דמנגד היינו אלפים אמה מדכתיב הכא הרחק וכתיב התם רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה. והכי איתא לקמן בבמדבר רבה פ"ב. שהלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש כדאי' בפרק הוציאו לו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. ודעת ר' יצחק שאין צריך להוכיח מזה כי אם מגופה: | ||
'''שני טווחים.''' | '''שני טווחים.''' כי מהלך הקשת אלף אמה דטיחה לשון ירייה. ומטחוי משמע ב' דמיעוט רבים ב'. ומשפט הוי"ו ליכנס בכאן כדפרש"י בחומש. וכשיורה פעם ב' ממקום שכלה הורייה ראשונה יהיה אלפים אמה: | ||
'''כמטחת דברים.''' | '''כמטחת דברים.''' מדנקט האי לישנא דמטחוי ולא ירייה אי נמי מדלא קאמר אלפים אמה וכיוצא. להורות שהיתה מטחת דברים כלפי מעלה כמורה חצים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''עכשיו הוא מת בצמא ותשא קולה ותבך הה"ד נודי ספרת.''' | '''עכשיו הוא מת בצמא ותשא קולה ותבך הה"ד נודי ספרת.''' כצ"ל: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־13:21, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בני ביתו של א"א ותרנים היו. שלהיות אנשי בית אברהם ותרנים פחד פן יפתחו ידם לו במתנות כסף וזהב לזה השכים לשלחו בלחם ומים לבד ומזה כל רואיהם יכירו וידעו כי נהג בה אברהם מנהג שפחה וזרעה אינו בנו המתייחס אחריו (נזר הקודש):
שכן דרך עבדים שיהיו כו'. שלהיות דרך העבדים למלאות כדים על שכמם עשה להם כן כדי לפרסם שהיתה שפחה וולדה כמותה ואינו מיוחס אחריו ואינו יורשו. ואע"ג דאי' לעיל פ' מ"ה סימן ד' ותתן אותה לאברם אישה לאשה. לאשה ולא לפלגש. לא שנעשית משוחררת גמורה אלא רק לגבי אברהם מחלה זכותה. אבל אם תצא מתחת רשות אברהם שוב תחזיר לעבדות. וזהו אשר אמר לה המלאך הגר שפחת שרה אי מזה וגו' (נזר הקודש):
בן כ"ז שנים. שהרי בן י"ג היה כשנמול ולתקופת השנה ילדה שרה ובן י"ג היה יצחק כשנגמל מיצה"ר וגרושי ישמעאל אחרי הגמל את יצחק. אבל בילקוט ובפדר"א אי' בן י"ז שנה. ולפ"ז ס"ל ויגמל מחלבו וא"כ היה לסוף ב' שנים כי זה זמן היניקה הרי שהיה ישמעאל אז כבר נכנס לשנת י"ז (יפה תואר):
ואת אמר שם על שכמה. דואת הילד אשם על שכמה דסמיך ליה קאי. שגם הילד שם על שכמה:
אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע. ומתוך כך חלה ונכנס בו חמה ואכאבית הוא מין חולה ונתמעטו אבריו ונתקמט הבשר ונעשה קל עד שלא היה אלא כילד של ג' שנים וכן קראו הכתוב ילד מתוך קטנותו עבור החולשה (רש"י):
ונכנסה בו חמה. ועיין מ"ש לעיל פ' ל"ט סי' י"ז:
ואכאבית. והערוך גרס ועבעבית:
א"ר מאיר רותם שכן דרך הרותמים. כצ"ל דשיח היינו רותם מאחר שזה היה במדבר אע"פ שסתם שיח עץ פרי כמו וכל שיח השדה לפי שאין במדבר עץ פרי (יפה תואר):
א"ר אמי כו'. ס"ל שנקראו האילנות כאן שיחים על שם המקרה שהיה במקום ההוא ששם השיחו עמה מה"ש (יפה תואר):
נאמר כאן ותשב כו'. דילפינן נגד מנגד ורחוק מרחוק דבדגלים דכתיב מנגד סביב לאהל מועד ולא פירש שיעורא ילפינן מנגד דכתיב בהגר ובהגר ילפינן דמנגד היינו אלפים אמה מדכתיב הכא הרחק וכתיב התם רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה. והכי איתא לקמן בבמדבר רבה פ"ב. שהלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש כדאי' בפרק הוציאו לו (יפה תואר). ודעת ר' יצחק שאין צריך להוכיח מזה כי אם מגופה:
שני טווחים. כי מהלך הקשת אלף אמה דטיחה לשון ירייה. ומטחוי משמע ב' דמיעוט רבים ב'. ומשפט הוי"ו ליכנס בכאן כדפרש"י בחומש. וכשיורה פעם ב' ממקום שכלה הורייה ראשונה יהיה אלפים אמה:
כמטחת דברים. מדנקט האי לישנא דמטחוי ולא ירייה אי נמי מדלא קאמר אלפים אמה וכיוצא. להורות שהיתה מטחת דברים כלפי מעלה כמורה חצים (יפה תואר):
עכשיו הוא מת בצמא ותשא קולה ותבך הה"ד נודי ספרת. כצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |