עץ יוסף על בראשית רבה/לד/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''לכל זמן כו'''' | '''לכל זמן כו'''' דורש זמן לכניסה ועת ליציאה. שאף שהיה חפץ לצאת. עכ"ז לא יצא בחפצו עד שצווהו: | ||
'''משל לפרנס''' | '''משל לפרנס''' שמ"ש צא משמע שמגרשו ומוציאו. משל לפרנס כו' א"ל צא ממקומך ואין זה יציאת מקום ממש. אלא לענין מה שיצא ממדרגת הנהגתו. ועל שעתה הגיע העת שהשי"ת ישוב למלאות הארץ ולפרנס אותם {{ממ|שבזמן המבול מינה לפי שעה את נח למנהיג ומפרנס}} בהכרח לסלק את נח וליקח מידו מפתח הפרנסה לכן אמר לו צא מהנהגות פרנסת הבעלי חי שבתיבה. כי אני בעצמי חוזר למקומי לפרנס העולם {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''משל לסופר''' | '''משל לסופר''' פי' חכם שהניח אחר במקומו להנהיג הצבור. כי כשבא מיד השני נדחה מפניו. שהנמשל על נח שנקרא חכם כמ"ש לעיל. ובתיבה היה סופר שהיה צריך לעיין בטבעי כל יצור באיזה שעה ניזון ביום ובלילה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ולא קיבל עליו לצאת''' | '''ולא קיבל עליו לצאת''' אין זה מענין המשל. אלא מילתא באפי נפשיה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. אבל העיקר כגירסת הספרים שלא גרסו זה כאן אלא לקמן בסמוך בסי' ז' רבי יודן כו' נח כיון שנכנס לתיבה נאסר לו פ"ו הה"ד ובאת אל התיבה וכו'. וכיון שיצא מן התיבה התיר לו הה"ד צא מן התיבה אתה ואשתך. והדר גריס ולא קיבל עליו לצאת אמר אצא ואהא פרה ורבה למארה עד שנשבע לו הקב"ה כו': | ||
'''אשר נשבעתי''' | '''אשר נשבעתי''' הרי דע"כ שבועה איכא אע"ג דלא אשכחן שבועה בהדיא: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:15, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לכל זמן כו' דורש זמן לכניסה ועת ליציאה. שאף שהיה חפץ לצאת. עכ"ז לא יצא בחפצו עד שצווהו:
משל לפרנס שמ"ש צא משמע שמגרשו ומוציאו. משל לפרנס כו' א"ל צא ממקומך ואין זה יציאת מקום ממש. אלא לענין מה שיצא ממדרגת הנהגתו. ועל שעתה הגיע העת שהשי"ת ישוב למלאות הארץ ולפרנס אותם (שבזמן המבול מינה לפי שעה את נח למנהיג ומפרנס) בהכרח לסלק את נח וליקח מידו מפתח הפרנסה לכן אמר לו צא מהנהגות פרנסת הבעלי חי שבתיבה. כי אני בעצמי חוזר למקומי לפרנס העולם (נזר הקודש):
משל לסופר פי' חכם שהניח אחר במקומו להנהיג הצבור. כי כשבא מיד השני נדחה מפניו. שהנמשל על נח שנקרא חכם כמ"ש לעיל. ובתיבה היה סופר שהיה צריך לעיין בטבעי כל יצור באיזה שעה ניזון ביום ובלילה (יפה תואר):
ולא קיבל עליו לצאת אין זה מענין המשל. אלא מילתא באפי נפשיה (יפה תואר). אבל העיקר כגירסת הספרים שלא גרסו זה כאן אלא לקמן בסמוך בסי' ז' רבי יודן כו' נח כיון שנכנס לתיבה נאסר לו פ"ו הה"ד ובאת אל התיבה וכו'. וכיון שיצא מן התיבה התיר לו הה"ד צא מן התיבה אתה ואשתך. והדר גריס ולא קיבל עליו לצאת אמר אצא ואהא פרה ורבה למארה עד שנשבע לו הקב"ה כו':
אשר נשבעתי הרי דע"כ שבועה איכא אע"ג דלא אשכחן שבועה בהדיא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |