מתנות כהונה על ויקרא רבה/כה/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''בטויא.''' | '''בטויא.''' מין עוף ובמסכת ר"ה פ' ראוהו ב"ד גרס זה בליוס ובערוך גרס טיטויא ופי' בו בסתר (והיינו הכליות) ולחם סתרים ת"י ולחמא דטיטויא: | ||
'''הדא תרנגולא.''' | '''הדא תרנגולא.''' זהו תרנגול: | ||
'''צווחין.''' | '''צווחין.''' קורין: | ||
'''כד אפרוחיה וכו'.''' | '''כד אפרוחיה וכו'.''' כשאפרוחים דקים וקטנים היא מאספת אותם ונותנת אותם תחת כנפיה ומחממת אותם: | ||
'''ומעדרנא כו'.''' | '''ומעדרנא כו'.''' היא עודרת ומנקרת לפניהם באשפה וכשהן גדולים אחד מהם שרוצה לקרב אליה והיא מנקרת בחרטומה בתוך ראשו ואומרת לו לך ועדור באשפך: | ||
'''יטעון מכושיה.''' | '''יטעון מכושיה.''' ישא על כתפו מרא חצובה שחופרין בו לנטוע נטיעות: | ||
'''ויפוק וינצוב.''' | '''ויפוק וינצוב.''' ויצא ויצב ויטע לו נטיעות: | ||
'''שחיק טמיא.''' | '''שחיק טמיא.''' כלומר ישחקו ויטחנו עצמותיו ונקט ל' קללה תחשב לו: | ||
'''הוה כו'.''' | '''הוה כו'.''' היה עובר באותן שבילין ודרכים של טבריא וראה איש זקן אחד עומד והיה חוצב חצובות בקרקע לנטוע נטיעות ובקהלת (ב' י"ז) גרס חצד: | ||
'''וא"ל.''' | '''וא"ל.''' אנדריינוס זקן זקן אי קצרת כו'. אם יגעת ועמלת בבקר בימי נעוריך כדי שיהיה לך מה לאכול לעת הזקנה לא חשכת אל תייגע עצמך בימי החשך לעת הזקנה שלא תזכה לאכול ממנו: | ||
'''א"ל קריצת כו'.''' | '''א"ל קריצת כו'.''' יגעתי בבקר וגם בערב אייגע ומה שהוא הנאה וטוב בעיני המקום יעשה בי: | ||
'''בחייך.''' | '''בחייך.''' ל' שבועה משביע אני אותך בחייך אמור לי בן כמה שנים אתה יום זה: | ||
'''ואתה בר מאה שנה כו'.''' | '''ואתה בר מאה שנה כו'.''' בתמיה כו'. וכי סבור את לאכול מהם: | ||
'''אין זכיתי כו'.''' | '''אין זכיתי כו'.''' אם זכיתי שאאריך ימים כל כך אאכול מהם ויפה עשיתי שנטעתי ואם לא כו': | ||
'''אם זכית כו'.''' | '''אם זכית כו'.''' אם תזכם לאכול מהם תהא מודיע לי: | ||
'''לסוף יומין כו'.''' | '''לסוף יומין כו'.''' לסוף ימים אותן האילנות עשאו תאנים: | ||
'''הא ענתה כו'.''' | '''הא ענתה כו'.''' הרי העת הגיע שאודיע למלך: | ||
'''מה עביד מלא קרטל.''' | '''מה עביד מלא קרטל.''' פי' הערוך סל מאותן תאנים ועלה והעמיד עצמו על פתח הפלטרין פי' מבצר משגב למלך: | ||
'''א"ל.''' | '''א"ל.''' ליכנס ולבא לפני המלך: | ||
'''כיון שנכנס.''' | '''כיון שנכנס.''' א"ל המלך מה עסקך וא"ל אני הזקן שעברת עלי כו': | ||
'''והילין.''' | '''והילין.''' ואלו התאנים מן פריהון: | ||
'''קלוונין.''' | '''קלוונין.''' גוזר ומצוה אני שתתנו כסא של זהב וישה לו עליו ושוב אמר גוזר ומצוה אני שתפנו זה הסל מן אותן תאנים ותמלאון דינרי זהב: | ||
'''א"ל עבדוהי כו'.''' | '''א"ל עבדוהי כו'.''' אמרו לו עבדיו לאנדריינוס כל זה היקר תייקר ותכבד לזה זקן יהודי וא"ל בוראו מכבדו ואני לא אייקר אותו ואכבדנו: | ||
'''אנתתיה כו'.''' | '''אנתתיה כו'.''' אשת שכנו של אותו הזקן היתה בת פחותה וגרועה כלומר אשה רעה ואמרה לבעלה: | ||
'''בר קבלוי.''' | '''בר קבלוי.''' פי' בן אונן וסכל ראה שזה המלך אוהב תאנים ומחליף אותם בדינרים: | ||
'''מרעליה.''' | '''מרעליה.''' שק הגדול שמשימין על החמורים כך פי' בערוך ולקמן בקהלת גרס מדחייה וט"ס הוא שם ושם כל הענין משובש מאד: | ||
'''ה"ג ואמרנא ליה כו'''' | '''ה"ג ואמרנא ליה כו'''' שמעית שמעתי: | ||
'''קלוונין אנא כו'.''' | '''קלוונין אנא כו'.''' פי' גוזר ומצוה אני שתעמידו אותו על פתח הפלטין וכל מי שיצא או יכנוס יהא משליך התאנים על פניו הכי איתא בתנחומא וכן עשו לו: | ||
'''באפתי רמשא כו'.''' | '''באפתי רמשא כו'.''' לפני הערב קרוב אל הלילה פינו אותו פטרוהו והלך לביתו ואמר לאשתוכי כל היקר הזה אני אשלם לך שגרמת לי בעצתך דרך קנטור וכעס אמר כן: | ||
'''ה"ג אמרה אזיל כו'.''' | '''ה"ג אמרה אזיל כו'.''' פי' לך והשתבת וספר לאמך דרך שבח שהיו תאנים ולא אתרוגים שאלו היו אתרוגים היו ממיתים אותך בהם ושהיו התאנים מבושלים שהם רכים ולא פגין שאינן מבושלים כל צרכן וקשים הם שאלו כן היו הורגים אותך בהם והיא אמריה תשיב דרך קנטור ולעג: | ||
'''שעושה פירות.''' | '''שעושה פירות.''' ומשם נמצאת למד שמה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לימול הערלה שהוא מאותו מקום: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 בינואר 2021
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בטויא. מין עוף ובמסכת ר"ה פ' ראוהו ב"ד גרס זה בליוס ובערוך גרס טיטויא ופי' בו בסתר (והיינו הכליות) ולחם סתרים ת"י ולחמא דטיטויא:
הדא תרנגולא. זהו תרנגול:
צווחין. קורין:
כד אפרוחיה וכו'. כשאפרוחים דקים וקטנים היא מאספת אותם ונותנת אותם תחת כנפיה ומחממת אותם:
ומעדרנא כו'. היא עודרת ומנקרת לפניהם באשפה וכשהן גדולים אחד מהם שרוצה לקרב אליה והיא מנקרת בחרטומה בתוך ראשו ואומרת לו לך ועדור באשפך:
יטעון מכושיה. ישא על כתפו מרא חצובה שחופרין בו לנטוע נטיעות:
ויפוק וינצוב. ויצא ויצב ויטע לו נטיעות:
שחיק טמיא. כלומר ישחקו ויטחנו עצמותיו ונקט ל' קללה תחשב לו:
הוה כו'. היה עובר באותן שבילין ודרכים של טבריא וראה איש זקן אחד עומד והיה חוצב חצובות בקרקע לנטוע נטיעות ובקהלת (ב' י"ז) גרס חצד:
וא"ל. אנדריינוס זקן זקן אי קצרת כו'. אם יגעת ועמלת בבקר בימי נעוריך כדי שיהיה לך מה לאכול לעת הזקנה לא חשכת אל תייגע עצמך בימי החשך לעת הזקנה שלא תזכה לאכול ממנו:
א"ל קריצת כו'. יגעתי בבקר וגם בערב אייגע ומה שהוא הנאה וטוב בעיני המקום יעשה בי:
בחייך. ל' שבועה משביע אני אותך בחייך אמור לי בן כמה שנים אתה יום זה:
ואתה בר מאה שנה כו'. בתמיה כו'. וכי סבור את לאכול מהם:
אין זכיתי כו'. אם זכיתי שאאריך ימים כל כך אאכול מהם ויפה עשיתי שנטעתי ואם לא כו':
אם זכית כו'. אם תזכם לאכול מהם תהא מודיע לי:
לסוף יומין כו'. לסוף ימים אותן האילנות עשאו תאנים:
הא ענתה כו'. הרי העת הגיע שאודיע למלך:
מה עביד מלא קרטל. פי' הערוך סל מאותן תאנים ועלה והעמיד עצמו על פתח הפלטרין פי' מבצר משגב למלך:
א"ל. ליכנס ולבא לפני המלך:
כיון שנכנס. א"ל המלך מה עסקך וא"ל אני הזקן שעברת עלי כו':
והילין. ואלו התאנים מן פריהון:
קלוונין. גוזר ומצוה אני שתתנו כסא של זהב וישה לו עליו ושוב אמר גוזר ומצוה אני שתפנו זה הסל מן אותן תאנים ותמלאון דינרי זהב:
א"ל עבדוהי כו'. אמרו לו עבדיו לאנדריינוס כל זה היקר תייקר ותכבד לזה זקן יהודי וא"ל בוראו מכבדו ואני לא אייקר אותו ואכבדנו:
אנתתיה כו'. אשת שכנו של אותו הזקן היתה בת פחותה וגרועה כלומר אשה רעה ואמרה לבעלה:
בר קבלוי. פי' בן אונן וסכל ראה שזה המלך אוהב תאנים ומחליף אותם בדינרים:
מרעליה. שק הגדול שמשימין על החמורים כך פי' בערוך ולקמן בקהלת גרס מדחייה וט"ס הוא שם ושם כל הענין משובש מאד:
ה"ג ואמרנא ליה כו' שמעית שמעתי:
קלוונין אנא כו'. פי' גוזר ומצוה אני שתעמידו אותו על פתח הפלטין וכל מי שיצא או יכנוס יהא משליך התאנים על פניו הכי איתא בתנחומא וכן עשו לו:
באפתי רמשא כו'. לפני הערב קרוב אל הלילה פינו אותו פטרוהו והלך לביתו ואמר לאשתוכי כל היקר הזה אני אשלם לך שגרמת לי בעצתך דרך קנטור וכעס אמר כן:
ה"ג אמרה אזיל כו'. פי' לך והשתבת וספר לאמך דרך שבח שהיו תאנים ולא אתרוגים שאלו היו אתרוגים היו ממיתים אותך בהם ושהיו התאנים מבושלים שהם רכים ולא פגין שאינן מבושלים כל צרכן וקשים הם שאלו כן היו הורגים אותך בהם והיא אמריה תשיב דרך קנטור ולעג:
שעושה פירות. ומשם נמצאת למד שמה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לימול הערלה שהוא מאותו מקום:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |