מתנות כהונה על בראשית רבה/ע/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''טעין לבא כו'.''' | '''טעין לבא כו'.''' נושא לבו את רגליו וז"ש הבריות במשליהם הכרס נושא את הרגלים אם כריסו מלא ונפשו רחבה עליו קל הוא ברגליו: | ||
'''שיטין.''' | '''שיטין.''' לשון שיטה כלומר דרכים: | ||
'''זו הבאר.''' | '''זו הבאר.''' שהלכה עם ישראל במדבר: | ||
'''פי כברה כו'.''' | '''פי כברה כו'.''' וסביבה היתה מכוסה כולה כמין כוורת הזה כדאיתא בפרשת במדבר והמים לא היו יכולין לזוב דרך אותו נקב כי קטן הוא: | ||
'''וגללו בשעת המחנות.''' | '''וגללו בשעת המחנות.''' כשחנו היו עומדים עליהם הנשיאים ואומרים עלי באר והיתה עולה כדאיתא בריש פרשת במדבר: | ||
'''זו שמחת כו'.''' | '''זו שמחת כו'.''' כן הוא ג"כ גירסת הילקוט והרמז לחוזק השמחה וכן לקמן אמר שרמז לב"ד הגדול ולזכות אבות ולמופלא בב"ד ולשכינה: | ||
'''מלבא חמת וגו'.''' | '''מלבא חמת וגו'.''' כך היה גבול ארץ ישראל: | ||
'''טירוניא.''' | '''טירוניא.''' ממשלה ועלילה וכח כדאמרינן אין הקב"ה בא בטרוניא על בריותיו והערוך פירשו לשון מס והנראה כתבתי: | ||
זכות אבות גרסינן: | זכות אבות גרסינן: | ||
'''עומדת.''' | '''עומדת.''' והאבן המונח במקומו רמז לזכות אבות המונח וקיים לעדי עד: | ||
'''שלשה קרואים.''' | '''שלשה קרואים.''' הנקראים לספר תורה בימות החול והערוך ערך קר גרס קרויים ופי' בו שלשה ארונים שבבית הכנסת עכ"ל: | ||
'''שמשם היו שומעין את התורה''' | '''שמשם היו שומעין את התורה''' ובזה נגלל ונדחה יצה"ר כמו שאמרו חז"ל אי אזיל מוטב ואי לא יעסוק בתורה ובעקידה גורס כששומעין את התורה יצה"ר מתגלגל ומתפוצץ: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:13, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה 
ע ח
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
טעין לבא כו'. נושא לבו את רגליו וז"ש הבריות במשליהם הכרס נושא את הרגלים אם כריסו מלא ונפשו רחבה עליו קל הוא ברגליו:
שיטין. לשון שיטה כלומר דרכים:
זו הבאר. שהלכה עם ישראל במדבר:
פי כברה כו'. וסביבה היתה מכוסה כולה כמין כוורת הזה כדאיתא בפרשת במדבר והמים לא היו יכולין לזוב דרך אותו נקב כי קטן הוא:
וגללו בשעת המחנות. כשחנו היו עומדים עליהם הנשיאים ואומרים עלי באר והיתה עולה כדאיתא בריש פרשת במדבר:
זו שמחת כו'. כן הוא ג"כ גירסת הילקוט והרמז לחוזק השמחה וכן לקמן אמר שרמז לב"ד הגדול ולזכות אבות ולמופלא בב"ד ולשכינה:
מלבא חמת וגו'. כך היה גבול ארץ ישראל:
טירוניא. ממשלה ועלילה וכח כדאמרינן אין הקב"ה בא בטרוניא על בריותיו והערוך פירשו לשון מס והנראה כתבתי:
זכות אבות גרסינן:
עומדת. והאבן המונח במקומו רמז לזכות אבות המונח וקיים לעדי עד:
שלשה קרואים. הנקראים לספר תורה בימות החול והערוך ערך קר גרס קרויים ופי' בו שלשה ארונים שבבית הכנסת עכ"ל:
שמשם היו שומעין את התורה ובזה נגלל ונדחה יצה"ר כמו שאמרו חז"ל אי אזיל מוטב ואי לא יעסוק בתורה ובעקידה גורס כששומעין את התורה יצה"ר מתגלגל ומתפוצץ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |