ספר המצוות לרמב"ם/עשה/קנה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
(הערה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
היא שצונו לקדש את השבת ולאמר דברים בכניסתו וביציאתו נזכיר בם יציאת מצרים וקדוש היום ומעלתו והבדלו משאר הימים הקודמים ממנו והבאים אחריו, והוא אמרו יתברך זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו וקדשהו בברכה. ובבאור אמרו {{ממ|פסחים ק"ו}} זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו כלומר הבדלה שהיא גם כן חלק מזכירת שבת ומתקנת מצותיה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף פסחים ובמקומות אחרים. {{ממ|וישמע יתרו, זמנים הלכות שביתת שבת פרק כ"ט}}: | היא שצונו לקדש את השבת ולאמר דברים בכניסתו וביציאתו נזכיר בם יציאת מצרים וקדוש היום ומעלתו והבדלו משאר הימים הקודמים ממנו והבאים אחריו, והוא אמרו יתברך זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו וקדשהו בברכה{{הערה|עי' שדי חמד {{ממ|[[שדי חמד/כללים/ז/יג|כללים מערכת ז כלל יג]]}} שנראה ודאי דאין כונתו שמן התורה חייב לברך ברכת קידוש, דודאי ברכת קידוש אינו אלא מדרבנן, והקשה על הרב פרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - משבצות זהב/אורח חיים/רעא#א|או"ח סי' רעא משבצות זהב סק"א]]}} דמשמע שסובר שברכת קידוש היא מן התורה.}}. ובבאור אמרו {{ממ|פסחים ק"ו}} זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו כלומר הבדלה שהיא גם כן חלק מזכירת שבת ומתקנת מצותיה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף פסחים ובמקומות אחרים. {{ממ|וישמע יתרו, זמנים הלכות שביתת שבת פרק כ"ט}}: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:56, 16 במאי 2023
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
היא שצונו לקדש את השבת ולאמר דברים בכניסתו וביציאתו נזכיר בם יציאת מצרים וקדוש היום ומעלתו והבדלו משאר הימים הקודמים ממנו והבאים אחריו, והוא אמרו יתברך זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו וקדשהו בברכה[1]. ובבאור אמרו (פסחים ק"ו) זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו כלומר הבדלה שהיא גם כן חלק מזכירת שבת ומתקנת מצותיה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף פסחים ובמקומות אחרים. (וישמע יתרו, זמנים הלכות שביתת שבת פרק כ"ט):
- ↑ עי' שדי חמד (כללים מערכת ז כלל יג) שנראה ודאי דאין כונתו שמן התורה חייב לברך ברכת קידוש, דודאי ברכת קידוש אינו אלא מדרבנן, והקשה על הרב פרי מגדים (או"ח סי' רעא משבצות זהב סק"א) דמשמע שסובר שברכת קידוש היא מן התורה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |