באר הגולה/חושן משפט/תכא

באר הגולה ‏ חושן משפט תכא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) משנה בפ"ח דב"ק דף פ"ו ע"א:

ב) משנה שם ע"ב:

ג) וכ' שם ומ"מ יקבל דכונתו לא היתה לביישו:

ד) ל' הרמב"ם בפ"א מה' חובל ומזיק וכתב ה"ה ברייתא בפ"ח דב"ק (דף פ"ו ע"א):

ה) שם באותה ברייתא:

ו) טור ס"ד וכן כ' הרא"ש בספ"ב דב"ק על משנה אדם מועד לעולם וכו' שם דף כ"ו ע"א וכ"כ התוספת בספ"ו דב"מ דף פ"ב ע"א:

ז) שם בסימן ו' וכ"כ הרמב"ם שם דף יא וכ' ה"ה מהירושלמי שם וגם הרא"ש הביאו שם:

ח) שם ושם:

ט) שם סעיף ז' בשם תשובת הרא"ש כלל ק"א סי' ו' מטעם דהוי אנוס כי עיקר כוונתם הי' להפיל א' לחביריו וא"א לצמצם ולכוין שיפלו בנחת ומחלו זה על זה ואדעתא דהכי אבקו יחד:

י) שם ס"ח מימרא דר"פ בפ"ה דב"ק דף מח ע"א:

כ) טור שם מברייתא שם פ"ג דף כח ע"ב מניין לנרצע כו' ואע"ג דמוקי לה התם בעבדא גנבא היינו אליבא דמ"ד דלא עביד אינש לנפשיה דינא במקום דליכא פסידא ואנן קיימ' לן כמ"ד דעביד וכו' לעיל סי' ד':

ל) מברייתא הנזכרת וכ' עוד וכ"ש ☜אדם מעלמא שיצא עליו שם שהוא גנב:

מ) שם ס"ט מימרא דרבא שם בפ"ה דף מא ע"א:

נ) שם בשם הרמ"ה:

ס) מבואר במ"ש לעיל סי' רפ"ח סעיף ז':

ע) ל' הרמב"ם בפ"ח מה' חובל ומזיק דין י"ז משנה שם בפ"ג דף לב ע"ב:

פ) ברייתא שם:

צ) כ' ה"ה פסק כלישנא בתרא דר' יוסי בר חנינא גבי הך ברייתא שם וי"מ שלא ברשות אבל יודע בו הוא כההיא דלעיל וכן כ' הטור בשם רש"י) ויש מי שפי' אע"ג דלא ידע ליה שאני נגר שהכל רגילין ליכנס אצל האומנים וה"ל שלא ברשות כברשות (וכ"כ הטור בשם ריב"א) ☜ מבואר בסעיף א':

ק) שם דף טו מימרא דרבה שם בפ"ב דף כו ע"ב:

ר) שם באותה מימרא:

ש) משנה שם ע"א סוגיא דגמרא שם:

ת) שם דף יב מימרא דרבא שם דף כז ע"א:

א2) פירש"י לאחר שהתחיל ליפול שנתכוין ליפול על האדם להזיקו להנאתו חייב על הבוש' ואע"פ שלא נתכוין משום בשתו וכ' ה"ה דע שג' חלוקים הם כל זמן שיש בדבר פשיעה גמורה וזהו רוח מצויה אבל היא שלא בכוונה חייב בד' דברי' ופטור מן הבושת לא היתה שם פשיעה גמורה וגם כן לא נעשה באונס גמור חייב על הנזק ופטור מן השאר וזהו רוח שאינה מצויי' ובאונס גמור כתבו המפרשים ז"ל שהוא פטור ע"כ וכתב רבינו ירוחם כל אונס שהוא כעין גניבה פטור וכ"כ התוספות:

ב2) שם בפ"ד דף יז בעיא דאפשיטא שם בפ"ג דף לב ע"א והטור סי"ו כ' שחייב בד' דברים וכ' הב"י שם משמע שם דעל הבושת פטור דאינו חייב על הבושת עד שיתכוין:

ג2) שם בפ"ח די"א משנה שם בפ"ח דף צב ע"א וכ' ה"ה ודע דרבינו מפרש דר' יוחנן שם דף צג ע"א דאמר יש הן וכו' לא קאי אראשי איברים דמתני' דלימא דטעמא דמתני' מפני שאמר לי' הן כמתמיה וכדפי' רש"י ז"ל אלא דר"י דינא באנפי נפשה הוא ובהכני ופצעני בדוקא אבל בראשי איברי' אפי' אמר הן בניחותא חייב וז"ש רבינו בראשי איברי' בדוקא אבל בהכני ופצעני ודאי הרי לו הן בנזקי ממון וכן עיקר ולא הביא הרב ז"ל דין המדבר בתמיה לפי שהוא פשוט:

ד2) מימרא דר' יוחנן שם וכפרש"י:

ה2) טור סי"ט משנה בפ"ג דל"ג ע"א:

ו2) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו פי' לאחר שנפרדו זה מזה וע"ל בסי' ת"כ:

ז2) וכ' מהר"ם מרוזבורג ☜ראובן טען על שמעון שקראו ממזר ושמעון אומר שמתחל' לחש לו באזנו שהוא ממזר לכן נתרגז וא"ל כן אומדנא דמוכח הוי כיון שקראו פתאום ממזר ודאי האמת אתו עכ"ל וא"צ לישבע ע"ז כמ"ש לעיל סימן ת"כ סל"ח סמ"ע בשם ד"מ:

ח2) וכ' בנימוקי מהר"ם דדין אשה לענין בזיון כדין איש ואם אין האיש רוצ' שתתבזה אשתו צריך לפדותה בממון כפי אשר ישיתו עליו הב"ד וע' לעיל סי' תכד ס"ח מזה סמ"ע בשם ד"מ:

ט2) שם ושם:

י2) שם ושם:

כ2) כ' המרדכי פרק המניח אין לדחוף אדם את חבירו כשמכין זה את זה אלא יש לשומטו בנחת ואם דחף חייב לעשות לו דין ונלע"ד שלמדו מדין שור שעלה ע"ג שור מבואר בסי' שפ"ג ס"ב:

ל2) רמב"ם בפ"א מה' חובל ומזיק די"ב

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---