באר הגולה/חושן משפט/תכא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
(קשפ חלקי)
 
שורה 4: שורה 4:




{{עוגן1|א}}) משנה בפ"ח דב"ק דף פ"ו ע"א:
{{עוגן1|א}}) משנה בפ"ח דב"ק [[בבלי/בבא קמא/פו/א|דף פ"ו ע"א]]:


{{עוגן1|ב}}) משנה שם ע"ב:
{{עוגן1|ב}}) משנה [[בבלי/בבא קמא/פו/ב|שם ע"ב]]:


{{עוגן1|ג}}) וכ' שם ומ"מ יקבל דכונתו לא היתה לביישו:
{{עוגן1|ג}}) וכ' שם ומ"מ יקבל דכונתו לא היתה לביישו:


{{עוגן1|ד}}) ל' הרמב"ם בפ"א מה' חובל ומזיק וכת' ה"ה ברייתא בפ"ח דב"ק (דף פ"ו ע"א):
{{עוגן1|ד}}) ל' הרמב"ם ב[[רמב"ם/חובל ומזיק/א#|פ"א מה' חובל ומזיק]] וכתב [[מגיד משנה/חובל ומזיק/א#|ה"ה]] ברייתא בפ"ח דב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/פו/א|דף פ"ו ע"א]]}}:


{{עוגן1|ה}}) שם באותה ברייתא:
{{עוגן1|ה}}) שם באותה ברייתא:


{{עוגן1|ו}}) טור ס"ד וכן כ' הרא"ש בספ"ב דב"ק על משנה אדם מועד לעולם וכו' שם דף כ"ו ע"ח וכ"כ התוספת בספ"ו דב"מ דף פ"ב ע"א:
{{עוגן1|ו}}) טור ס"ד וכן כ' הרא"ש בספ"ב דב"ק על משנה אדם מועד לעולם וכו' שם [[בבלי/בבא קמא/כו/א|דף כ"ו ע"א]] וכ"כ התוספת בספ"ו דב"מ [[תוספות/בבא מציעא/פב/א|דף פ"ב ע"א]]:


{{עוגן1|ז}}) שם בסימן ו' וכ"כ הרמב"ם שם דף יא וכ' ה"ה מהירושלמי שם וגם הרא"ש הביאו שם:
{{עוגן1|ז}}) שם בסימן ו' וכ"כ הרמב"ם שם דף יא וכ' ה"ה מהירושלמי שם וגם הרא"ש הביאו שם:
שורה 20: שורה 20:
{{עוגן1|ח}}) שם ושם:
{{עוגן1|ח}}) שם ושם:


{{עוגן1|ט}}) שם סעיף ז' בשם תשובת הרא"ש כלל ק"א סי' ו' מטעם דהוי אנוס כי עיקר כוונתם הי' להפיל א' לחביריו וא"א לצמצם ולכוין שיפלו בנחת ומחלו זה על זה ואדעתא דהכי אבקו יחד:
{{עוגן1|ט}}) שם סעיף ז' בשם תשובת הרא"ש [[שו"ת הרא"ש/קא/ו|כלל ק"א סי' ו']] מטעם דהוי אנוס כי עיקר כוונתם הי' להפיל א' לחביריו וא"א לצמצם ולכוין שיפלו בנחת ומחלו זה על זה ואדעתא דהכי אבקו יחד:


{{עוגן1|י}}) שם סח מימרא דר"פ בפ"ה דב"ק דף מח ע"א:
{{עוגן1|י}}) שם ס"ח מימרא דר"פ בפ"ה דב"ק [[בבלי/בבא קמא/מח/א|דף מח ע"א]]:


{{עוגן1|כ}}) טור שם מברייתא שם פ"ג דף כח ע"ב מניין לנרצע כו' ואע"ג דמוקי לה התם בעבדא גנבא היינו אליבא דמ"ד דלא עביד אינש לנפשיה דינא במקום דליכא פסידא ואנן קיימ' לן כמ"ד דעביד וכו' לעיל סי' ד':
{{עוגן1|כ}}) טור שם מברייתא שם פ"ג [[בבלי/בבא קמא/כח/ב|דף כח ע"ב]] מניין לנרצע כו' ואע"ג דמוקי לה התם בעבדא גנבא היינו אליבא דמ"ד דלא עביד אינש לנפשיה דינא במקום דליכא פסידא ואנן קיימ' לן כמ"ד דעביד וכו' לעיל סי' ד':


{{עוגן1|ל}}) מברייתא הנזכרת וכ' עוד וכ"ש ☜אדם מעלמא שיצא עליו שם שהוא גנב:
{{עוגן1|ל}}) מברייתא הנזכרת וכ' עוד וכ"ש ☜אדם מעלמא שיצא עליו שם שהוא גנב:


{{עוגן1|מ}}) שם סט מימרא דרבא שם בפ"ה דף מא ע"א:
{{עוגן1|מ}}) שם ס"ט מימרא דרבא שם בפ"ה [[בבלי/בבא קמא/מא/א|דף מא ע"א]]:


{{עוגן1|נ}}) שם בשם הרמ"ה:
{{עוגן1|נ}}) שם בשם הרמ"ה:


{{עוגן1|ס}}) מבואר במ"ש לעיל סי' רפ"ח סעיף ז':
{{עוגן1|ס}}) מבואר במ"ש לעיל [[שולחן ערוך/חושן משפט/רפח#ז|סי' רפ"ח סעיף ז']]:


{{עוגן1|ע}}) ל' הרמב"ם בפ"ח מה' חובל ומזיק דין י"ז משנה שם בפ"ג דף לב ע"ב:
{{עוגן1|ע}}) ל' הרמב"ם ב[[רמב"ם/חובל ומזיק/ח#יז|פ"ח מה' חובל ומזיק דין י"ז]] משנה שם בפ"ג [[בבלי/בבא קמא/לב/ב|דף לב ע"ב]]:


{{עוגן1|פ}}) ברייתא שם:
{{עוגן1|פ}}) ברייתא שם:


{{עוגן1|צ}}) כ' ה"ה פסק כלישנא בתרא דר' יוסי בר חנינא גבי הך ברייתא שם וי"מ שלא ברשות אבל יודע בו הוא כההיא דלעיל וכן כ' הטור בשם רש"י) ויש מי שפי' אע"ג דלא ידע ליה שאני נגר שהכל רגילין ליכנס אצל האומנים וה"ל שלא ברשות כברשות (וכ"כ הטור בשם ריב"א) ☜
{{עוגן1|צ}}) כ' ה"ה פסק כלישנא בתרא דר' יוסי בר חנינא גבי הך ברייתא שם וי"מ שלא ברשות אבל יודע בו הוא כההיא דלעיל וכן כ' הטור בשם רש"י) ויש מי שפי' אע"ג דלא ידע ליה שאני נגר שהכל רגילין ליכנס אצל האומנים וה"ל שלא ברשות כברשות (וכ"כ הטור בשם ריב"א) ☜ מבואר בסעיף א':
 
מבואר בסעיף א':


{{עוגן1|ק}}) שם דף טו מימרא דרבה שם בפ"ב דף כו ע"ב:
{{עוגן1|ק}}) שם דף טו מימרא דרבה שם בפ"ב דף כו ע"ב:
שורה 60: שורה 58:
{{עוגן1|ה2}}) טור סי"ט משנה בפ"ג דל"ג ע"א:
{{עוגן1|ה2}}) טור סי"ט משנה בפ"ג דל"ג ע"א:


{{עוגן1|ו2}}) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו
{{עוגן1|ו2}}) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו פי' לאחר שנפרדו זה מזה וע"ל בסי' ת"כ:
 
פי' לאחר שנפרדו זה מזה וע"ל בסי' ת"כ:


{{עוגן1|ז2}}) וכ' מהר"ם מרוזבורג ☜ראובן טען על שמעון שקראו ממזר ושמעון אומר שמתחל' לחש לו באזנו שהוא ממזר לכן נתרגז וא"ל כן אומדנא דמוכח הוי כיון שקראו פתאום ממזר ודאי האמת אתו עכ"ל וא"צ לישבע ע"ז כמ"ש לעיל סימן ת"כ סל"ח סמ"ע בשם ד"מ:
{{עוגן1|ז2}}) וכ' מהר"ם מרוזבורג ☜ראובן טען על שמעון שקראו ממזר ושמעון אומר שמתחל' לחש לו באזנו שהוא ממזר לכן נתרגז וא"ל כן אומדנא דמוכח הוי כיון שקראו פתאום ממזר ודאי האמת אתו עכ"ל וא"צ לישבע ע"ז כמ"ש [[שולחן ערוך/חושן משפט/תכ#לח|לעיל סימן ת"כ סל"ח]] סמ"ע בשם ד"מ:


{{עוגן1|ח2}}) וכ' בנימוקי מהר"ם דדין אשה לענין בזיון כדין איש ואם אין האיש רוצ' שתתבזה אשתו צריך לפדותה בממון כפי אשר ישיתו עליו הב"ד וע' לעיל סי' תכד ס"ח מזה סמ"ע בשם ד"מ:
{{עוגן1|ח2}}) וכ' בנימוקי מהר"ם דדין אשה לענין בזיון כדין איש ואם אין האיש רוצ' שתתבזה אשתו צריך לפדותה בממון כפי אשר ישיתו עליו הב"ד וע' [[שולחן ערוך/חושן משפט/תכד#ח|לעיל סי' תכד ס"ח]] מזה סמ"ע בשם ד"מ:


{{עוגן1|ט2}}) שם ושם:
{{עוגן1|ט2}}) שם ושם:
שורה 74: שורה 70:
{{עוגן1|כ2}}) כ' המרדכי פרק המניח אין לדחוף אדם את חבירו כשמכין זה את זה אלא יש לשומטו בנחת ואם דחף חייב לעשות לו דין ונלע"ד שלמדו מדין שור שעלה ע"ג שור מבואר בסי' שפ"ג ס"ב:
{{עוגן1|כ2}}) כ' המרדכי פרק המניח אין לדחוף אדם את חבירו כשמכין זה את זה אלא יש לשומטו בנחת ואם דחף חייב לעשות לו דין ונלע"ד שלמדו מדין שור שעלה ע"ג שור מבואר בסי' שפ"ג ס"ב:


{{עוגן1|ל2}}) רמב"ם בס"א מה' חובל ומזיק די"ב
{{עוגן1|ל2}}) רמב"ם ב[[רמב"ם/חובל ומזיק/א#יב|פ"א מה' חובל ומזיק די"ב]]





גרסה אחרונה מ־18:20, 2 בספטמבר 2021

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png תכא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) משנה בפ"ח דב"ק דף פ"ו ע"א:

ב) משנה שם ע"ב:

ג) וכ' שם ומ"מ יקבל דכונתו לא היתה לביישו:

ד) ל' הרמב"ם בפ"א מה' חובל ומזיק וכתב ה"ה ברייתא בפ"ח דב"ק (דף פ"ו ע"א):

ה) שם באותה ברייתא:

ו) טור ס"ד וכן כ' הרא"ש בספ"ב דב"ק על משנה אדם מועד לעולם וכו' שם דף כ"ו ע"א וכ"כ התוספת בספ"ו דב"מ דף פ"ב ע"א:

ז) שם בסימן ו' וכ"כ הרמב"ם שם דף יא וכ' ה"ה מהירושלמי שם וגם הרא"ש הביאו שם:

ח) שם ושם:

ט) שם סעיף ז' בשם תשובת הרא"ש כלל ק"א סי' ו' מטעם דהוי אנוס כי עיקר כוונתם הי' להפיל א' לחביריו וא"א לצמצם ולכוין שיפלו בנחת ומחלו זה על זה ואדעתא דהכי אבקו יחד:

י) שם ס"ח מימרא דר"פ בפ"ה דב"ק דף מח ע"א:

כ) טור שם מברייתא שם פ"ג דף כח ע"ב מניין לנרצע כו' ואע"ג דמוקי לה התם בעבדא גנבא היינו אליבא דמ"ד דלא עביד אינש לנפשיה דינא במקום דליכא פסידא ואנן קיימ' לן כמ"ד דעביד וכו' לעיל סי' ד':

ל) מברייתא הנזכרת וכ' עוד וכ"ש ☜אדם מעלמא שיצא עליו שם שהוא גנב:

מ) שם ס"ט מימרא דרבא שם בפ"ה דף מא ע"א:

נ) שם בשם הרמ"ה:

ס) מבואר במ"ש לעיל סי' רפ"ח סעיף ז':

ע) ל' הרמב"ם בפ"ח מה' חובל ומזיק דין י"ז משנה שם בפ"ג דף לב ע"ב:

פ) ברייתא שם:

צ) כ' ה"ה פסק כלישנא בתרא דר' יוסי בר חנינא גבי הך ברייתא שם וי"מ שלא ברשות אבל יודע בו הוא כההיא דלעיל וכן כ' הטור בשם רש"י) ויש מי שפי' אע"ג דלא ידע ליה שאני נגר שהכל רגילין ליכנס אצל האומנים וה"ל שלא ברשות כברשות (וכ"כ הטור בשם ריב"א) ☜ מבואר בסעיף א':

ק) שם דף טו מימרא דרבה שם בפ"ב דף כו ע"ב:

ר) שם באותה מימרא:

ש) משנה שם ע"א סוגיא דגמרא שם:

ת) שם דף יב מימרא דרבא שם דף כז ע"א:

א2) פירש"י לאחר שהתחיל ליפול שנתכוין ליפול על האדם להזיקו להנאתו חייב על הבוש' ואע"פ שלא נתכוין משום בשתו וכ' ה"ה דע שג' חלוקים הם כל זמן שיש בדבר פשיעה גמורה וזהו רוח מצויה אבל היא שלא בכוונה חייב בד' דברי' ופטור מן הבושת לא היתה שם פשיעה גמורה וגם כן לא נעשה באונס גמור חייב על הנזק ופטור מן השאר וזהו רוח שאינה מצויי' ובאונס גמור כתבו המפרשים ז"ל שהוא פטור ע"כ וכתב רבינו ירוחם כל אונס שהוא כעין גניבה פטור וכ"כ התוספות:

ב2) שם בפ"ד דף יז בעיא דאפשיטא שם בפ"ג דף לב ע"א והטור סי"ו כ' שחייב בד' דברים וכ' הב"י שם משמע שם דעל הבושת פטור דאינו חייב על הבושת עד שיתכוין:

ג2) שם בפ"ח די"א משנה שם בפ"ח דף צב ע"א וכ' ה"ה ודע דרבינו מפרש דר' יוחנן שם דף צג ע"א דאמר יש הן וכו' לא קאי אראשי איברים דמתני' דלימא דטעמא דמתני' מפני שאמר לי' הן כמתמיה וכדפי' רש"י ז"ל אלא דר"י דינא באנפי נפשה הוא ובהכני ופצעני בדוקא אבל בראשי איברי' אפי' אמר הן בניחותא חייב וז"ש רבינו בראשי איברי' בדוקא אבל בהכני ופצעני ודאי הרי לו הן בנזקי ממון וכן עיקר ולא הביא הרב ז"ל דין המדבר בתמיה לפי שהוא פשוט:

ד2) מימרא דר' יוחנן שם וכפרש"י:

ה2) טור סי"ט משנה בפ"ג דל"ג ע"א:

ו2) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו פי' לאחר שנפרדו זה מזה וע"ל בסי' ת"כ:

ז2) וכ' מהר"ם מרוזבורג ☜ראובן טען על שמעון שקראו ממזר ושמעון אומר שמתחל' לחש לו באזנו שהוא ממזר לכן נתרגז וא"ל כן אומדנא דמוכח הוי כיון שקראו פתאום ממזר ודאי האמת אתו עכ"ל וא"צ לישבע ע"ז כמ"ש לעיל סימן ת"כ סל"ח סמ"ע בשם ד"מ:

ח2) וכ' בנימוקי מהר"ם דדין אשה לענין בזיון כדין איש ואם אין האיש רוצ' שתתבזה אשתו צריך לפדותה בממון כפי אשר ישיתו עליו הב"ד וע' לעיל סי' תכד ס"ח מזה סמ"ע בשם ד"מ:

ט2) שם ושם:

י2) שם ושם:

כ2) כ' המרדכי פרק המניח אין לדחוף אדם את חבירו כשמכין זה את זה אלא יש לשומטו בנחת ואם דחף חייב לעשות לו דין ונלע"ד שלמדו מדין שור שעלה ע"ג שור מבואר בסי' שפ"ג ס"ב:

ל2) רמב"ם בפ"א מה' חובל ומזיק די"ב


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון