מילי דעזרא/חושן משפט/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
צופה פני דמשק (שיחה | תרומות) (חושן משפט ו) |
צופה פני דמשק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''והנה''' מרן ז"ל בש"ע ח"מ סי' קנ"ד סכ"ח כתב ראובן שנתן או מכר כאחד הבית לש' והחצר ללוי והיו חלונות פתוחות מהבית לחצר אם רצה אותו שזכה בחצר לבנות בפניהם הרשות בידו. וה"ה אם מכר החצר ושייר הבית לעצמו דרשאי אותו שזכה בחצר לבנות בפני החלונות. וי"א דאינו יכול אא"כ הרחיק ד"א, והבאה"ט בס"ק נ"ד כתב וז"ל כאחד דקדק לכתוב כאחד דאז אליבא דכ"ע יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זא"ז דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לב' כל זכות שהיה בידו וכו' סמ"ע. הרי דכשמכר זא"ז אינו פשוט בנדון הרב נבחר מכסף לכ"ע דשמעון יכול לכופו ללוי לסלק היזקו אלא דתלייא בפלוגתה כמ"ש הסמ"ע שדקדק כן בדברי מרן ז"ל שכתב תיבת כאחד וכנז"ל. וגם כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית הוייא בפלוגתא וכנ"ל דלא כמ"ש ה' נבמ"כ דפשיטא היא דמחייבו לסלק הזיקו. | '''והנה''' מרן ז"ל בש"ע ח"מ סי' קנ"ד סכ"ח כתב ראובן שנתן או מכר כאחד הבית לש' והחצר ללוי והיו חלונות פתוחות מהבית לחצר אם רצה אותו שזכה בחצר לבנות בפניהם הרשות בידו. וה"ה אם מכר החצר ושייר הבית לעצמו דרשאי אותו שזכה בחצר לבנות בפני החלונות. וי"א דאינו יכול אא"כ הרחיק ד"א, והבאה"ט בס"ק נ"ד כתב וז"ל כאחד דקדק לכתוב כאחד דאז אליבא דכ"ע יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זא"ז דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לב' כל זכות שהיה בידו וכו' סמ"ע. הרי דכשמכר זא"ז אינו פשוט בנדון הרב נבחר מכסף לכ"ע דשמעון יכול לכופו ללוי לסלק היזקו אלא דתלייא בפלוגתה כמ"ש הסמ"ע שדקדק כן בדברי מרן ז"ל שכתב תיבת כאחד וכנז"ל. וגם כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית הוייא בפלוגתא וכנ"ל דלא כמ"ש ה' נבמ"כ דפשיטא היא דמחייבו לסלק הזיקו. | ||
'''וממילא''' גם מ"ש וגדולה מזו שאפי' מכר ראובן תחילה ללוי הבית וכו' ואח"כ מכר החצר והבתים לש' וכו' ולא מכר לו אלא ע"ד לסלק החלון. כפי האמור לעיל גם את זו היא הוייא בפלוגתא מהנייא וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגה"ה שם וז"ל מכר הבית ושייר החצר לעצמו י"א דאינו יכול לסתום חלונותיו דמוכר בעין יפה הוא מוכר והוא הדין לנותן (רבי' ירוחם ול"א חי' וב"י) ויש חולקין (נ"י סו"פ לא יחפור. ב"י בשם הריטב"ץ) (ועיין לקמן סי' קנ"ה סעיף כ"ה) ע"כ. | '''וממילא''' גם מ"ש וגדולה מזו שאפי' מכר ראובן תחילה ללוי הבית וכו' ואח"כ מכר החצר והבתים לש' וכו' ולא מכר לו אלא ע"ד לסלק החלון. כפי האמור לעיל גם את זו היא הוייא בפלוגתא מהנייא וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגה"ה שם וז"ל מכר הבית ושייר החצר לעצמו י"א דאינו יכול לסתום חלונותיו דמוכר בעין יפה הוא מוכר והוא הדין לנותן (רבי' ירוחם ול"א חי' וב"י) ויש חולקין (נ"י סו"פ לא יחפור. ב"י בשם הריטב"ץ) (ועיין לקמן סי' קנ"ה סעיף כ"ה) ע"כ. והציון על לקמן סיקנ"ה לא ידעתי כוונתו כי שם אינו שייך לזה כלל. | ||
'''גם''' מ"ש ומסתברא לע"ד דאפי' הרמב"ם סבר בנ"ד דאין לו חזקה לעולם שלא עשה מעש' כשקנה ש' ואחריו לוי וכו' וכו'. אפי' בב' שקנו משני אנשים ונודע לכל א' חלקו מאחר דלא עשו מעשה רק החלון מצאוהו פתוח איל"ח לעולם ע"כ. עיין בהרמב"ם פ"ב מה' שכנים והנבחמ"כ הוא בעצמו בתחילת דבריו הביאו בקיצור, ובדברי מרן בש"ע סי' קע"ג סעיף י"ג האחים שחלקו וכו' וכו' שסיים אבל ב' שקנו שדה מב' אנשים או מב' אחים כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזקים שהחזיקו בהם המוכרים ע"כ. דדבריו אלו הם נגד דברי ה' נבמ"כ ז"ל ממש. ותמיהני ג"כ מהרב המגיה ז"ל שלא העיר בכל הנז"ל.{{הערה|ודוחק לומר דהשו"ע שם לא איירי בהיזק ראיה כ"א בשאר נזקים דנראה דהתם איירי בכל התשמישים השייכים בין שותפים. '''הערת המלבה"ד'''.}} ולע"ד אחר המחילה רבה מהרי"ף ז"ל דבריו ומאי דאסיק לדינא הם אינם מוסכמי' וצל"ע. וספר שולחן ערוך כבר הודפס בזמנו כאשר עיניך תראינה בפסק מהרב כמוהר"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל בדין מקוה שרוצים לתת בו מים חמין אם כשר לטבילה והודפס בס' נבחר מכסף סי' י"ז ע"ש שכתב וציין להתחכם יותר ממה שהורה הרב מוהרי"ק דאפי' סברת האוסרי' לא חשש לכתוב ומפיו אנו חיים. והמגיה שם כתב דפסק הנז' נמצא בתשו' הגאון המחבר כדי להסכים עד"ז עמו ובודאי שהסכים עמו וכו' ע"ש. | '''גם''' מ"ש ומסתברא לע"ד דאפי' הרמב"ם סבר בנ"ד דאין לו חזקה לעולם שלא עשה מעש' כשקנה ש' ואחריו לוי וכו' וכו'. אפי' בב' שקנו משני אנשים ונודע לכל א' חלקו מאחר דלא עשו מעשה רק החלון מצאוהו פתוח איל"ח לעולם ע"כ. עיין בהרמב"ם פ"ב מה' שכנים והנבחמ"כ הוא בעצמו בתחילת דבריו הביאו בקיצור, ובדברי מרן בש"ע סי' קע"ג סעיף י"ג האחים שחלקו וכו' וכו' שסיים אבל ב' שקנו שדה מב' אנשים או מב' אחים כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזקים שהחזיקו בהם המוכרים ע"כ. דדבריו אלו הם נגד דברי ה' נבמ"כ ז"ל ממש. ותמיהני ג"כ מהרב המגיה ז"ל שלא העיר בכל הנז"ל.{{הערה|ודוחק לומר דהשו"ע שם לא איירי בהיזק ראיה כ"א בשאר נזקים דנראה דהתם איירי בכל התשמישים השייכים בין שותפים. '''הערת המלבה"ד'''.}} ולע"ד אחר המחילה רבה מהרי"ף ז"ל דבריו ומאי דאסיק לדינא הם אינם מוסכמי' וצל"ע. וספר שולחן ערוך כבר הודפס בזמנו כאשר עיניך תראינה בפסק מהרב כמוהר"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל בדין מקוה שרוצים לתת בו מים חמין אם כשר לטבילה והודפס בס' נבחר מכסף סי' י"ז ע"ש שכתב וציין להתחכם יותר ממה שהורה הרב מוהרי"ק דאפי' סברת האוסרי' לא חשש לכתוב ומפיו אנו חיים. והמגיה שם כתב דפסק הנז' נמצא בתשו' הגאון המחבר כדי להסכים עד"ז עמו ובודאי שהסכים עמו וכו' ע"ש. | ||
גרסה אחרונה מ־15:32, 20 במאי 2020
|
< הקודם · הבא > |
נזקי שכנים. ראובן היו לו בתים ומכר קצתן לשמעון ויש לו חלון פתוח על גג הבתים שמכר לשמעון ואח"כ מכר ג"כ ראובן קצת הבתים שנשארו לו ללוי ועתה תובע שמעון שיסתום הפתח ההוא שעל גגו שאין לו ללוי להשתמש על גגו וגם שיש לו היזק ראייה מהחלון ולוי טוען דכשקנה מראובן היה החלון פתוח ולא מיחה שמעון וכבר החזיק בו.
עיין בס' נבחר מכסף להרי"ף ז"ל. בסי' קי"ט שהאריך בזה וכתב דנדון זה הוי כשני אחים שחלקו שאין להם זכות זה על זה וכיון שהשדה היה לאחד ומכרו בשני פעמים לשנים זה אחר זה כל הזכות שהיה ללוקח ראשון עם בעל השדה יש לו עם הלוקח שני שבא מכחו. ואילו היו הבתים ביד ראובן פשיטא דשמעון היה מחייבו לסלק היזקו א"כ דיו ללוי להיות כמי שבא מכחו ואין לו יפוי כוח יותר ממנו ושכ"כ הריב"ש ז"ל וכו'. וגדולה מזו שאפי' מכר ראובן תחילה ללוי הבית שיש בו אותו חלון המשקיף לחצר ואח"כ מכר החצר והבתים לש' דאין ללוי זכות בחלון דכיון דיש בחלון היזק ראייה הוי כגירי דידיה ואין אדם עשוי למכור נזקי דגירי ולא מכר לו אלא על דעת לסלק החלון[1] ושכ"כ הרשב"א ז"ל בתשו' הביאה הרב"י ח"מ סיקנ"ד. ואם באנו לדון ולזכות ללוי בנ"ד ממ"ש הרמב"ם בפ"ז מה' שכנים וז"ל הרי שפתח חלון לחצר חבירו ומחל לו בעל החצר וכו' או שידע הנזק ולא ערער אינו יכול אח"כ לחזור ולערער עליו לסתום ע"כ. ובנ"ד ראה שמעון כמה פעמים החלון ושתק דע דג' מחלוקות בדבר דהרמב"ם והר"י ן' מיגאש. סבר דיש חזקה להיזק ראייה וראה ושתק סגי והרא"ש ור"ת סברי כוותייהו בחדא דיש חזקה אבל צריך חזקה ג"ש אך אמנם הרי"ף והר' יונה והפוס' ובכללם הרשב"א והריב"ש כולהו סברי דאין חזקה להיזק ראייה לעולם וכו' וא"כ בנ"ד לסברת הרי"ף והאח' ז"ל אין ללוי חזקה בחלון לעולם גם לס' הב' של הרא"ש ור"ת אין לו חזקה עד שיעברו שני חזקה, ומסתברא לע"ד דאפי' הרמב"ם סבר בנ"ד דאי"ל חזקה לעולם משום דע"כ לא סברי דיש חזקה לחלוק למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אלא בעושה מעשה דהיינו פותח חלון וראה ושתק או עברו ג"ש להרא"ש אז אמרי' דהוייא מחילה. אבל בנ"ד שלא עשה מעשה כשקנה שמעון ואחריו לוי כך נמצא וכך היה החלון פתוח שיהיו כל הבתים לאיש אחד א"כ עכשיו שמכרם לשנים דהוי כשני אחים שחלקו שאין להם חלונות פשיטא דלא אמרינן דראה ושתק הוייא מחילה ויש לי סעד וראיה לס' זו דמצינו להרמב"ם שכתב בפ' ב' דהיזק ראיה אי"ל חזקה וכו' ולכאורה נר' שסתר דבריו בפ"ז וכו' והה"מ תירץ וכו' וכו' אנא[2] ודאי שסובר הרמב"ם דכל הנזקים שהיו כבר ולא עשו אותם מחדש איל"ח לעולם ולז"א האחים שחלקו אי"ל חלונות וסותם החלון המשקיף דמשמע לעולם וקרוב לזה מצאתי בדברי הריטב"א וכו'. וא"כ בנ"ד שאיל"ח אפי' לדעת הרמב"ם מאחר דלא עשה מעשה הוי דינא דיכול לערער עליו אפי' הב' שקנו מב' אנשים ונודע לכל א' חלקו מאחר דלא עשו מעשה רק החלון מצאוהו פתוח אין לו חזקה לעולם כדין כותל המפסיק בחצר השות' דיכול לעשותו לעולם. קצרו של דבר דלוי אי"ל זכות להשתמש בגג לכ"ע והחלון הזה שהיה פתוח מתחילה ולא עשה בו מעשה איל"ח אפי' לדעת הרמב"ם[3] וכ"ש לדעת הרי"ף והאח' שאפי' עשה מעשה ופתח איל"ח לעולם בהז"ר וא"כ לס' הרמב"ם והרא"ש מחייבים ללוי לסתום החלון ולדעת שאר המפ' שאינו מחוייב לסתום מ"מ יש כח וזכות לש' לבטל היזקו ולבנות כותל כנגד חלונו אעפ"י שמאפיל לו ובין למר ובין למר כ"ז שלא יבנה ש' הכותל א"י לוי לעמוד בחלון להזיקו בראייה וכ"ש לצאת לגגו של ש' שעדיין לא החזיק בתשמיש הגג שלא עברו שני חזקה עכ"ד עש"ב.[4]
והנה מרן ז"ל בש"ע ח"מ סי' קנ"ד סכ"ח כתב ראובן שנתן או מכר כאחד הבית לש' והחצר ללוי והיו חלונות פתוחות מהבית לחצר אם רצה אותו שזכה בחצר לבנות בפניהם הרשות בידו. וה"ה אם מכר החצר ושייר הבית לעצמו דרשאי אותו שזכה בחצר לבנות בפני החלונות. וי"א דאינו יכול אא"כ הרחיק ד"א, והבאה"ט בס"ק נ"ד כתב וז"ל כאחד דקדק לכתוב כאחד דאז אליבא דכ"ע יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זא"ז דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לב' כל זכות שהיה בידו וכו' סמ"ע. הרי דכשמכר זא"ז אינו פשוט בנדון הרב נבחר מכסף לכ"ע דשמעון יכול לכופו ללוי לסלק היזקו אלא דתלייא בפלוגתה כמ"ש הסמ"ע שדקדק כן בדברי מרן ז"ל שכתב תיבת כאחד וכנז"ל. וגם כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית הוייא בפלוגתא וכנ"ל דלא כמ"ש ה' נבמ"כ דפשיטא היא דמחייבו לסלק הזיקו.
וממילא גם מ"ש וגדולה מזו שאפי' מכר ראובן תחילה ללוי הבית וכו' ואח"כ מכר החצר והבתים לש' וכו' ולא מכר לו אלא ע"ד לסלק החלון. כפי האמור לעיל גם את זו היא הוייא בפלוגתא מהנייא וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגה"ה שם וז"ל מכר הבית ושייר החצר לעצמו י"א דאינו יכול לסתום חלונותיו דמוכר בעין יפה הוא מוכר והוא הדין לנותן (רבי' ירוחם ול"א חי' וב"י) ויש חולקין (נ"י סו"פ לא יחפור. ב"י בשם הריטב"ץ) (ועיין לקמן סי' קנ"ה סעיף כ"ה) ע"כ. והציון על לקמן סיקנ"ה לא ידעתי כוונתו כי שם אינו שייך לזה כלל.
גם מ"ש ומסתברא לע"ד דאפי' הרמב"ם סבר בנ"ד דאין לו חזקה לעולם שלא עשה מעש' כשקנה ש' ואחריו לוי וכו' וכו'. אפי' בב' שקנו משני אנשים ונודע לכל א' חלקו מאחר דלא עשו מעשה רק החלון מצאוהו פתוח איל"ח לעולם ע"כ. עיין בהרמב"ם פ"ב מה' שכנים והנבחמ"כ הוא בעצמו בתחילת דבריו הביאו בקיצור, ובדברי מרן בש"ע סי' קע"ג סעיף י"ג האחים שחלקו וכו' וכו' שסיים אבל ב' שקנו שדה מב' אנשים או מב' אחים כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזקים שהחזיקו בהם המוכרים ע"כ. דדבריו אלו הם נגד דברי ה' נבמ"כ ז"ל ממש. ותמיהני ג"כ מהרב המגיה ז"ל שלא העיר בכל הנז"ל.[5] ולע"ד אחר המחילה רבה מהרי"ף ז"ל דבריו ומאי דאסיק לדינא הם אינם מוסכמי' וצל"ע. וספר שולחן ערוך כבר הודפס בזמנו כאשר עיניך תראינה בפסק מהרב כמוהר"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל בדין מקוה שרוצים לתת בו מים חמין אם כשר לטבילה והודפס בס' נבחר מכסף סי' י"ז ע"ש שכתב וציין להתחכם יותר ממה שהורה הרב מוהרי"ק דאפי' סברת האוסרי' לא חשש לכתוב ומפיו אנו חיים. והמגיה שם כתב דפסק הנז' נמצא בתשו' הגאון המחבר כדי להסכים עד"ז עמו ובודאי שהסכים עמו וכו' ע"ש.
- ↑ ולא מהני מה דמעיקרא החזיק ראובן בחלון זה כי היכי דנימא מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו מאחר דלא החזיק בזה מעיקרא בתורת היזק ומה דמהני חזקה הוא רק בכה"ג דמעיקרא החזיק בדבר כשהיה נחשב להיזק ועד כמה דהשתא הוי נזק הרי דכלפי זה לא הוי חזקה כלל. הערת המלבה"ד.
- ↑ צ"ל אלא. הערת המלבה"ד.
- ↑ וסברתו דיש לומר דהא דלרמב"ם מהני חזקה בהיזק ראיה הוא אינו משום ששתק דאכן כלפי השתיקה הרי דאין הוכחה דאכן מחל לו ואין מכוח שתיקתו לדון דאיכא חזקה לאלתר אלא עיקר החזקה הוא מחמת מה שהיה לו למחות ולא מיחה וחובת המחאה קיימת יותר באופן שעשה מעשה כנגד ראובן דבזה י"ל דהיכא דשתק הוי מחילה. הערת המלבה"ד.
- ↑ בעיקר מה דביאר הנבחר מכסף בדברי הכס"מ דעיקר חילוקו בין היכא דעביד מעשה וכו' לכאו' יל"ע בזה דהנה ז"ל המ"מ ואי מהא לא איריא שהרי כתב שם ה"ה דעת המחבר כדעת רבו דבחצר בדוקא אין לו חזקה משום דממילא הם מזיקין זה את זה בלא עשיית שום מעשה ולפיכך אין להם חזקה בעמידתן כך ואפילו עמדו כן שלש שנים או יותר אבל אם עשו מעשה כגון פותח חלונות על חצר חבירו יש לו חזקה לדעתם וכו' עכ"ל הרי דעיקר חילוקו דגבי שותפים צורת ההיזק אינה ע"י עשיית מעשה אלא בעצם ההשתפות של כ"א עם חבירו הרי שנוצר נזק משא"כ בחלון דעיקר פתיחת החלון הוי מעשה.
וא"כ נראה דבנ"ד הגם אי נימא דהיה דלא הוי מעשה אולם מ"מ מאחר דעיקר פתיחת חלון ע"י מעשה בא לו הרי דחשיב היזק דלעולם יש לדון בעיקר ההיזק אי בא ע"י מעשה משא"כ גבי שותפים שצורת ההיזק אינה ע"י מעשה אלא עצם עמידתם כשותפים הרי דנגרם היזק וזהו שכתב בריש דבריו דממילא הם מזיקים זה את זה בלא עשיית מעשה וכו' ועי'.
ובעיקר שיטת הרמב"ם שמא יל"ב באופ"א דלעולם עיקר החילוק בין היכא דהוו שותפים להיכא דפותח חלון לחצר חבירו ובהקדים דהנה גדר החזקה בהיזק ראיה היא מעין זכות תשמיש ולכאו' בכדי לזכות בזה בעינן קניין ככל הקנינים וממילא דין המחאה להעשות אינה רק בשביל ההיזק שלא יזקינו אלא בכדי שהאחר לא יזכה בתשמיש שאינו שלו וכו' אלא דמאחר דהכא זכיית האחר בתשמיש אינה רק זכיה בתשמיש גרידא אלא הוי מש"ה היזק הרי דיש לו למחות לאלתר וכו'.
וא"כ י"ל דגבי שותפים ה"ט דלא מיחה מאחר דלעולם שותפים הם ונמצא דמעולם לא בא לידו זכות תשמיש דאין שותף מחזיק על חבירו וכל ההחזקה הוא רק כלפי ההסכמה שיסכים לו לפתוח ולזה י"ל דוודאי דיכול למחות בו כל אימת שירצה מאחר דלעולם אינו זוכה בגוף הממון מחמת היותם שותפים זע"ז משא"כ היכא דפותח חלון על חבירו דבזה עיקרו אינו זכות היזק בעלמא אלא זכות תשמיש הרי דהיה לו למחות לאלתר ומהא דלא מיחה ש"מ דהקנה לו זכות זו ואחר דהקנה לו תו לא מהני מחאתו ועי'. הערת המלבה"ד. - ↑ ודוחק לומר דהשו"ע שם לא איירי בהיזק ראיה כ"א בשאר נזקים דנראה דהתם איירי בכל התשמישים השייכים בין שותפים. הערת המלבה"ד.