תוספות רי"ד/נזיר/מז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון מרכאות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''מי שנזרק עליו אחד מן הדמים וניטמא | '''מי שנזרק עליו אחד מן הדמים וניטמא ר"א סותר את הכל''' פירש ר"א היינו ת"ק דתנן סתמי' ואח"כ הותר הנזיר לשתות יין ולטמ' למתים דמשמע אחר הקרבת הקרבנות והתגלחת והתנופה ור"ש דאמר לעיל כיון שנזכר עליה אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות יין וליט' למתים הוא רבנן דפליגי הכא עליה דר"א ואמרי יביא שאר קרבנותיו ויטהר ומאי דאמרינן בהלכתן דלעיל ת"ר ואחר ישתה הנזיר יין אחר מעשים כולן דברי ר"א וחכ"א אחר מעשה יחידי חכמים דהתם הן רבנן דהכא והן ר"ש דמתני' ר' אליעזר סבר כיון שלא הותר הנזיר לשתות יין וליטמ' למתים אלא כל המעשים כולן א"כ אם נזרק עליו אחד מן הדמים בטהרה ואח"כ ניטמ' דומה כאילו ניטמ' קודם הבאת קרבנותיו וסותר שבעה מפני שהיא אחר מלאת ומביא קרבנות טומאה ואח"כ מביא קרבנות טהרה וחכ"א יביא שאר קרבנות ויטהר שאם הי' מטמא קודם הבאת שום קרבן היה סותר שלשים לטעמ' דאפילו אחר מלאת סותר אבל כיון שנזרק עליו אחד מן הקרבנות כבר הותר הנזיר לשתות ביין וליטמא למתים ויבי' שאר קרבנותיו ואח"כ יטהר ואע"פ שהוא טמא מת מותר לשלח קרבנותיו ואע"ג דפ"ב דזבחים בה' טמא הוי' פלוגת' דזקני דרום וריש לקיש דדרומאי סברי שוחטין הפסח על טמא מת ע"ש ל"פ ר"ל אלא בפסח משום דקסבר אכילת פסחים מעכב' וזקני דרום סבר דלא מעכב' אבל בכל קרבנות דעלמא טמא מת משלח קרבנותיו דהכי תנן בפ' כיצד צולין הפסח שנזרק דמו ואח"כ נודע שהוא טמא הציץ מרצה ניטמא הגוף אין הציץ מרצה מפני שאמר הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף פי' הפסח שעיקרו בא לאכילה הוא פסול כטומאת הבעלים וגם קרבנו של נזיר הראשון קודם שיותר ביין הוא פסול בטומאת הבעלים שהרי אסור לו להיטמ' עד שלא יקריב קרבנו ואם הקריב אחד מן הקרבנות בטהרה כבר הותר ביין וליטמ' למתים ודוק' נזיר ועושה פסח פסלא בהו טומאת בעלים אבל שאר הקרבנות כולן מקריבין אותו בטומאת בעלים ונזיר שהקריב קרבן ראשון בטהרה השאר יכול להקריבן בטומאה כשאר כל קרבנות דעלמא: | ||
ונזיר שם משוח בשמן המשחה ומרובה הבגדים משוח בשמן המשחה עדיף | ונזיר שם משוח בשמן המשחה ומרובה הבגדים משוח בשמן המשחה עדיף קשי' לי והיאך יתכן שיהיו שני כהנים גדולים ביחד והתני' בסיפר' אין מושחין שני כהנים גדולים כאחת בפרשת חביתין ואמרינן בירושלמי בפ"ק דמגלה ובפ' בתרא דהוריות אותו אחד מושכין ואין מושכין שנים ר' יוחנן אמר מפני האיבה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־21:31, 29 ביוני 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוספות רי"ד 
נזיר מז א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש שיטה מקובצת קרן אורה רש"ש |
מי שנזרק עליו אחד מן הדמים וניטמא ר"א סותר את הכל פירש ר"א היינו ת"ק דתנן סתמי' ואח"כ הותר הנזיר לשתות יין ולטמ' למתים דמשמע אחר הקרבת הקרבנות והתגלחת והתנופה ור"ש דאמר לעיל כיון שנזכר עליה אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות יין וליט' למתים הוא רבנן דפליגי הכא עליה דר"א ואמרי יביא שאר קרבנותיו ויטהר ומאי דאמרינן בהלכתן דלעיל ת"ר ואחר ישתה הנזיר יין אחר מעשים כולן דברי ר"א וחכ"א אחר מעשה יחידי חכמים דהתם הן רבנן דהכא והן ר"ש דמתני' ר' אליעזר סבר כיון שלא הותר הנזיר לשתות יין וליטמ' למתים אלא כל המעשים כולן א"כ אם נזרק עליו אחד מן הדמים בטהרה ואח"כ ניטמ' דומה כאילו ניטמ' קודם הבאת קרבנותיו וסותר שבעה מפני שהיא אחר מלאת ומביא קרבנות טומאה ואח"כ מביא קרבנות טהרה וחכ"א יביא שאר קרבנות ויטהר שאם הי' מטמא קודם הבאת שום קרבן היה סותר שלשים לטעמ' דאפילו אחר מלאת סותר אבל כיון שנזרק עליו אחד מן הקרבנות כבר הותר הנזיר לשתות ביין וליטמא למתים ויבי' שאר קרבנותיו ואח"כ יטהר ואע"פ שהוא טמא מת מותר לשלח קרבנותיו ואע"ג דפ"ב דזבחים בה' טמא הוי' פלוגת' דזקני דרום וריש לקיש דדרומאי סברי שוחטין הפסח על טמא מת ע"ש ל"פ ר"ל אלא בפסח משום דקסבר אכילת פסחים מעכב' וזקני דרום סבר דלא מעכב' אבל בכל קרבנות דעלמא טמא מת משלח קרבנותיו דהכי תנן בפ' כיצד צולין הפסח שנזרק דמו ואח"כ נודע שהוא טמא הציץ מרצה ניטמא הגוף אין הציץ מרצה מפני שאמר הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף פי' הפסח שעיקרו בא לאכילה הוא פסול כטומאת הבעלים וגם קרבנו של נזיר הראשון קודם שיותר ביין הוא פסול בטומאת הבעלים שהרי אסור לו להיטמ' עד שלא יקריב קרבנו ואם הקריב אחד מן הקרבנות בטהרה כבר הותר ביין וליטמ' למתים ודוק' נזיר ועושה פסח פסלא בהו טומאת בעלים אבל שאר הקרבנות כולן מקריבין אותו בטומאת בעלים ונזיר שהקריב קרבן ראשון בטהרה השאר יכול להקריבן בטומאה כשאר כל קרבנות דעלמא:
ונזיר שם משוח בשמן המשחה ומרובה הבגדים משוח בשמן המשחה עדיף קשי' לי והיאך יתכן שיהיו שני כהנים גדולים ביחד והתני' בסיפר' אין מושחין שני כהנים גדולים כאחת בפרשת חביתין ואמרינן בירושלמי בפ"ק דמגלה ובפ' בתרא דהוריות אותו אחד מושכין ואין מושכין שנים ר' יוחנן אמר מפני האיבה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |