רש"ש/נזיר/מז/א

רש"ש נזיר מז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא הנ"מ דקתני וחכ"א יביא שאר קרבנותיו ויטהר. כצ"ל:

רש"י ד"ה ענין אחר. אלא אף אותו שהפריש תחלה צריך להחליף כו'. אולי טעמו מפני שהיו נראין היום ונדחו כשנטמא לכן אינן חוזרים ונראים וכמו שאריו"ח כה"ג בזבחים (יב ב) משא"כ לרבנן דכיון שנזרק א' מן הדמים הותר לשתות יין ולהטמא ג"כ רק לכתחלה א"י להטמאות מפני שהקפידה תורה שיביא קרבנותיו בטהרה לכן לא מיקרי דחוי:

במשנה יטמא נזיר שאין קדושתו ק"ע ואל יטמא כהן שקדושתו ק"ע. התוס' והתוי"ט נדחקו בזה ועי' או"מ. ולעד"נ דקדושת עולם דכאן פירושו לדורות עולם. כדכתיב והיתה כו' לכהונת עולם לדורותם (שמות מ' ט"ו). ועוד קראי טובא. משא"כ נזיר אף שהוא יכול להיות נזיר עולם אינו מוריש קדושתו לדורותיו אחריו:

תד"ה וכן. והשתא כו' אלא עובד בח' בגדים כו' דת"ר כו' משיח (כצ"ל) כו' ת"ל כו'. וע"ש דדרשה זו אינה אלא לר"מ. ועמש"כ בס"ד ביומא (יב):

בא"ד וקשה דא"כ הל"ל משיח חזי לעבודה כו'. ותירוצם דחוק. ולפי מה שהוכחתי במגילה (ט ב) בס"ד. דכהן שעבר אף אם יארע עוד הפעם פסול בכה"ג אינו ראוי לשמש תחתיו אלא ממנים אחר ודלא כהט"א. בקל מ"ל משוח ומרובה בגדים בזמן אחד בששניהם עוברים ועי' או"מ. ובזה יל"פ הא דלקמן משוח שעבר ומרובה בגדים בכה"ג ובמצאו המת מצוה ביוה"כ עצמו כמש"כ בהג"ה לקמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף