גליוני הש"ס/בבא מציעא/קיח/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עוגנים ועיצוב)
(שיפור)
 
שורה 4: שורה 4:
'''{{עוגן1|הגיעוך}}.''' נ"ב פירש"י הם שלך, וכזה בערכין כ"ז א' במשנה הגעתיך ופירש"י הרי היא שלך וע"ע פסחים ל"א ב' ואם אמר לו הגעתיך כו' ע"ש:
'''{{עוגן1|הגיעוך}}.''' נ"ב פירש"י הם שלך, וכזה בערכין כ"ז א' במשנה הגעתיך ופירש"י הרי היא שלך וע"ע פסחים ל"א ב' ואם אמר לו הגעתיך כו' ע"ש:


'''{{עוגן1|חיישינן}} שמא לא ימסרם יפה יפה.''' נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' נ':
'''{{עוגן1|חיישינן}} שמא לא ימסרם יפה יפה.''' נ"ב עיין שו"ת צמח צדק סי' נ':


'''תוד"ה {{עוגן1|זמן}} ב"ד ל' יו"ם''' כ' '''ומכאן אנו למדים זמן ב"ד לפרוע חובו ולכמה דברים דהוי ל' יום.''' נ"ב נ' הטעם בפרעון חוב וכל כה"ג דאילו הי' הזמן פחות מל' יום הי' זה נחשב דחק ולחיצה שדוחקין אותו משא"כ אם יש לו זמן ל' יום ע' פסיקתא רבתי פיסקא דכי תשא דאמר היו מתחילים מראשו של אדר לגבות (השקלים) ותורמין בראשו של ניסן כדי שלא לדחוק את ישראל הי' מחזירין (גי' הגרא"ז מזהירין) את ישראל מר"ח אדר כו' והך דשקלים עצמו דמזהירין ל' יום קודם על נתינת השקל הוא עצמו ג"כ זה הדין דעלמא דזמן ב"ד ל' יום ולכן גם בשקלים נותנים זה הזמן ועמ"ש בגליון סנהדרין ו' א' ונ' דזה ג"כ טעם הך דמכות ג' ב' דסתם הלואה שלשים יום והטעם משום דעל פחות מזה הוי ההלואה עצמה לחיצה ודחיקה שדוחקו לשלם בפחות מל' דזה נקרא דחק וכפסיקתא הנ"ל ויש בה הלואה עצמה מש"ה עניין לאו דלא תהי' לו כנושה דהוא על הלחץ והדחיקה לפרוע כמבואר לעיל נ"ט ב' וע"כ מחזקי' דסתמא הית' כוונתו על ל' יום מלבד במפרש אבל בסתמא מחזקי' מפאת החזקת כשרות שלא רצה לדוחקו דהית' כוונתו על ל' יום ומצינו כזה בהלואה עצמה עניין לאו דלא תהי' לו כנושה לעיל שלהי איזה נשך דמלוה בריבית עובר על לא תהי' כו' והיינו דכיון דדחוק לשלם מפאת הריבית חשיבא ההלואה. עצמה לחץ ודחק ויש בה משום לא תהי' כו' וע"כ כעין זה הוא ג"כ בהלואה אפחות מל':
'''תוד"ה {{עוגן1|זמן}} ב"ד ל' יו"ם''' כ' '''ומכאן אנו למדים זמן ב"ד לפרוע חובו ולכמה דברים דהוי ל' יום.''' נ"ב נ' הטעם בפרעון חוב וכל כה"ג דאילו הי' הזמן פחות מל' יום הי' זה נחשב דחק ולחיצה שדוחקין אותו משא"כ אם יש לו זמן ל' יום ע' פסיקתא רבתי פיסקא דכי תשא דאמר היו מתחילים מראשו של אדר לגבות (השקלים) ותורמין בראשו של ניסן כדי שלא לדחוק את ישראל הי' מחזירין (גי' הגרא"ז מזהירין) את ישראל מר"ח אדר כו' והך דשקלים עצמו דמזהירין ל' יום קודם על נתינת השקל הוא עצמו ג"כ זה הדין דעלמא דזמן ב"ד ל' יום ולכן גם בשקלים נותנים זה הזמן ועמ"ש בגליון סנהדרין ו' א' ונ' דזה ג"כ טעם הך דמכות ג' ב' דסתם הלואה שלשים יום והטעם משום דעל פחות מזה הוי ההלואה עצמה לחיצה ודחיקה שדוחקו לשלם בפחות מל' דזה נקרא דחק וכפסיקתא הנ"ל ויש בה הלואה עצמה מש"ה עניין לאו דלא תהי' לו כנושה דהוא על הלחץ והדחיקה לפרוע כמבואר לעיל נ"ט ב' וע"כ מחזקי' דסתמא הית' כוונתו על ל' יום מלבד במפרש אבל בסתמא מחזקי' מפאת החזקת כשרות שלא רצה לדוחקו דהית' כוונתו על ל' יום ומצינו כזה בהלואה עצמה עניין לאו דלא תהי' לו כנושה לעיל שלהי איזה נשך דמלוה בריבית עובר על לא תהי' כו' והיינו דכיון דדחוק לשלם מפאת הריבית חשיבא ההלואה. עצמה לחץ ודחק ויש בה משום לא תהי' כו' וע"כ כעין זה הוא ג"כ בהלואה אפחות מל':

גרסה אחרונה מ־02:24, 2 באוקטובר 2024

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png קיח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף קי"ח ע"א

הגיעוך. נ"ב פירש"י הם שלך, וכזה בערכין כ"ז א' במשנה הגעתיך ופירש"י הרי היא שלך וע"ע פסחים ל"א ב' ואם אמר לו הגעתיך כו' ע"ש:

חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה. נ"ב עיין שו"ת צמח צדק סי' נ':

תוד"ה זמן ב"ד ל' יו"ם כ' ומכאן אנו למדים זמן ב"ד לפרוע חובו ולכמה דברים דהוי ל' יום. נ"ב נ' הטעם בפרעון חוב וכל כה"ג דאילו הי' הזמן פחות מל' יום הי' זה נחשב דחק ולחיצה שדוחקין אותו משא"כ אם יש לו זמן ל' יום ע' פסיקתא רבתי פיסקא דכי תשא דאמר היו מתחילים מראשו של אדר לגבות (השקלים) ותורמין בראשו של ניסן כדי שלא לדחוק את ישראל הי' מחזירין (גי' הגרא"ז מזהירין) את ישראל מר"ח אדר כו' והך דשקלים עצמו דמזהירין ל' יום קודם על נתינת השקל הוא עצמו ג"כ זה הדין דעלמא דזמן ב"ד ל' יום ולכן גם בשקלים נותנים זה הזמן ועמ"ש בגליון סנהדרין ו' א' ונ' דזה ג"כ טעם הך דמכות ג' ב' דסתם הלואה שלשים יום והטעם משום דעל פחות מזה הוי ההלואה עצמה לחיצה ודחיקה שדוחקו לשלם בפחות מל' דזה נקרא דחק וכפסיקתא הנ"ל ויש בה הלואה עצמה מש"ה עניין לאו דלא תהי' לו כנושה דהוא על הלחץ והדחיקה לפרוע כמבואר לעיל נ"ט ב' וע"כ מחזקי' דסתמא הית' כוונתו על ל' יום מלבד במפרש אבל בסתמא מחזקי' מפאת החזקת כשרות שלא רצה לדוחקו דהית' כוונתו על ל' יום ומצינו כזה בהלואה עצמה עניין לאו דלא תהי' לו כנושה לעיל שלהי איזה נשך דמלוה בריבית עובר על לא תהי' כו' והיינו דכיון דדחוק לשלם מפאת הריבית חשיבא ההלואה. עצמה לחץ ודחק ויש בה משום לא תהי' כו' וע"כ כעין זה הוא ג"כ בהלואה אפחות מל':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף