גליוני הש"ס/יבמות/עז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ע"ז ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|מכנה}}.''' נ"ב פי' מבסיסה דכן הוא בסיס ע' כלים פ"ז מ"ו נותן את הכנה ביניהם ובפיה"מ להרמב"ם ונקרא הבסיס כנה והוא שם עברית את הכיור ואת כנו עכ"ל: | |||
'''{{עוגן1|להביא}} בתולה הבאה מב' עממין ומעם שיש בו ב' עממין.''' נ"ב לכאורה עניין הדרש מדלא כתי' עמו רק עמיו משמע ב' עממין ומדלא כתי' עמיו רק מעמיו היינו ממקצת עמיו ועם אחר הרי ג"כ ב' עממין ולכן הלימוד על בתולה הבאה מב' עממין ומעם שיש בו ב' עממין ועיין [[רש"י/קידושין/עז/א#בעמיו|קידושין ע"ז א']] רש"י ד"ה בעמיו וי"ל דרק לר' דוסתאי הוא דמשמע ליה שם כן משא"כ לרבנן דפליגי עליה י"ל שפיר משמעות עמיו להיפוך על ב' עממין: | |||
'''{{עוגן1|א"ר}} יוסף היינו דשמענא ליה לר' יהודה דאמר עמיו מעמיו ולא ידענא מאו קאמר.''' נ"ב בגליון הש"ס להגרע"א ז"ל כ' כעין זה שבת כ"ח ב', לקמן פ' א' והוא עוד בעירובין ע"ה א' וע"ע נדה י"ז א' אמר רב היינו דכי הואי התם כו' הוו אמרי מאן בעי פקולי כו' ולא ידענא מאי קאמר וע"ע שבת קכ"ט ב' א"ר יוסף כי הוינן כו' אמרי כו' ולא ידענא מאי קאמרי ובגיטין כ"ו ב' שמעת מיני' דעולא דאמר משום תקנת ולד ולא ידענא מאי ניהו: | |||
{{ | '''{{עוגן1|ועוד}} מקרא מסייעני.''' נ"ב כלשון זה נזיר נ"ב ב' ועוד המקרא מסייעו וע"ע סנהדרין צ"א ב' דבר זה לימדני אנטנינוס ומקרא מסייעו: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־01:52, 24 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
יבמות עז ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש |
מכנה. נ"ב פי' מבסיסה דכן הוא בסיס ע' כלים פ"ז מ"ו נותן את הכנה ביניהם ובפיה"מ להרמב"ם ונקרא הבסיס כנה והוא שם עברית את הכיור ואת כנו עכ"ל:
להביא בתולה הבאה מב' עממין ומעם שיש בו ב' עממין. נ"ב לכאורה עניין הדרש מדלא כתי' עמו רק עמיו משמע ב' עממין ומדלא כתי' עמיו רק מעמיו היינו ממקצת עמיו ועם אחר הרי ג"כ ב' עממין ולכן הלימוד על בתולה הבאה מב' עממין ומעם שיש בו ב' עממין ועיין קידושין ע"ז א' רש"י ד"ה בעמיו וי"ל דרק לר' דוסתאי הוא דמשמע ליה שם כן משא"כ לרבנן דפליגי עליה י"ל שפיר משמעות עמיו להיפוך על ב' עממין:
א"ר יוסף היינו דשמענא ליה לר' יהודה דאמר עמיו מעמיו ולא ידענא מאו קאמר. נ"ב בגליון הש"ס להגרע"א ז"ל כ' כעין זה שבת כ"ח ב', לקמן פ' א' והוא עוד בעירובין ע"ה א' וע"ע נדה י"ז א' אמר רב היינו דכי הואי התם כו' הוו אמרי מאן בעי פקולי כו' ולא ידענא מאי קאמר וע"ע שבת קכ"ט ב' א"ר יוסף כי הוינן כו' אמרי כו' ולא ידענא מאי קאמרי ובגיטין כ"ו ב' שמעת מיני' דעולא דאמר משום תקנת ולד ולא ידענא מאי ניהו:
ועוד מקרא מסייעני. נ"ב כלשון זה נזיר נ"ב ב' ועוד המקרא מסייעו וע"ע סנהדרין צ"א ב' דבר זה לימדני אנטנינוס ומקרא מסייעו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |