גליוני הש"ס/יומא/פו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף פ"ו ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|חוץ}} מלא תשא.''' נ"ב במהרי"ו סי' קצ"ב כ' ומש"ה מונה שבועת שקר גבי חמורות משום דאית ביה חילול השם שנא' ולא תשבעו בשמי לשקר וחללתם עכ"ל וצ"ע דא"כ אין מניינו גם בהדי חמורות דהיינו כריתות ומיתות ב"ד כ"א בהדי חילול השם ראוי שיומנה ויש ליישב וע"ש במהרי"ו עוד שכ' דבכלל שבועה ג"כ המזכיר ש"ש לבטלה ואפי' בלשון אשכנז עכ"ל וע"ע בעניין חומר שבועה בשו"ת שבות יעקב [[שבות יעקב/ב/קיח|ח"ב סי' קי"ח]] ועמ"ש בגליון שבועות ל"ט א': | |||
'''{{עוגן1|עבר}} על עשה ושב אינו זז כו'.''' נ"ב לכאורה הטעם דבעשה חסר רק מציאות מעשה העשה לכן בא במקומו מציאות התשובה והחרטה דהוא מצוה ומשלים החסרון משא"כ בל"ת בקו"ע דצריך לעקור מעשה הקדומה אין כח. בתשובה לבד לעקור ומעין דוגמא גמ' סוכה י' ב' התם דלמיפסל סוכה בעשרה הכא דלשוויי' אהלא בצר מעשרה נמי הוי אהלא הרי דכשצריך לבטל אהל אחר צריך חשיבות יותר מלהחשב אהל וה"נ דכוותה ודו"ק ולפי"ז גם בעשה דכרת כפסח ומילה ראוי שתועיל תשובה לבד [ובמילה עדיין יל"ע] אולם ברמב"ם ותניא רבתי סי' ע"ט מבואר להיפוך יעוי"ש: | |||
'''{{עוגן1|אלא}} כולן תולין ומיתה ממרקת.''' נ"ב בתוספתא פרק ד' אי' אלא תשובה ויוה"כ מכפרין שליש ויסורין מכפרין שליש ומיתה ממרקת: | |||
'''{{עוגן1|כגון}} אנא כו'.''' נ"ב עיין שו"ת חיים שאל [[חיים שאל/ב/מג#ד|ח"ב סי' מ"ג אות ד']] ועיין ספר משנת חכמים למהר"ם חאגיז ז"ל סי' רי"א: | |||
'''{{עוגן1|אמר}} רבינא ומתא מחסיא אתרא דתיבעי הוא.''' נ"ב מעין דוגמא סוף ב"ק אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא: | |||
{{ | '''{{עוגן1|ר'}} יוחנן אמר כגון אנא כו'.''' נ"ב ל' השאלתות פ' וזאת הברכה ר' אבא אמר כגון ת"ח שהולך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ור' יוחנן אמר כגון ת"ח שהוא עומד על המקח בשעה שאין לו דמים ובני אדם רואין ואומרין שמא בדוחק הוא עושה עכ"ל ונ' קצת דאין בו חידוש רק נוסחתו מחולפת מאשר היא כאן בדברי רב ור' יוחנן דהשאלתות מהפך דרב לר"י ודר"י לרב ורב הוא ר' אבא דשאלתות ומ"ש ת"ח שהוא עומד על המקח כו' הוא עצמו דברי רב דאמר אי שקילנא בישרא כו' ולא יהיבנא דמי לאלתר ומ"ש דבני אדם חושדין שבדוחק הוא עושה היינו שבני אדם יחשדוהו שהוא דחוק ואין לו לשלם כלל ומטעה את המוכר וגוזלו ואולי הכוונה עוד שיחשדוהו שהוא דחוק וסומך שעבור כבוד תורתו לא יתבעוהו ול' השאלתות ת"ח שהוא עומד על המקח בשעה שאין לו דמים נלקח מגמ' פסחים קי"ב ב' אל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים וע"ש פי' הרשב"ם ועיין מאירי כאן דכ' כל ת"ח המביא עצמו לידי חשד כגון שלוק בהקפה במקום שאין רגילין בה ועושה עצמו כשוכח כדי שלא יפרע כו' ה"ז חלול השם עכ"ל: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־01:03, 24 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
יומא פו א
חוץ מלא תשא. נ"ב במהרי"ו סי' קצ"ב כ' ומש"ה מונה שבועת שקר גבי חמורות משום דאית ביה חילול השם שנא' ולא תשבעו בשמי לשקר וחללתם עכ"ל וצ"ע דא"כ אין מניינו גם בהדי חמורות דהיינו כריתות ומיתות ב"ד כ"א בהדי חילול השם ראוי שיומנה ויש ליישב וע"ש במהרי"ו עוד שכ' דבכלל שבועה ג"כ המזכיר ש"ש לבטלה ואפי' בלשון אשכנז עכ"ל וע"ע בעניין חומר שבועה בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קי"ח ועמ"ש בגליון שבועות ל"ט א':
עבר על עשה ושב אינו זז כו'. נ"ב לכאורה הטעם דבעשה חסר רק מציאות מעשה העשה לכן בא במקומו מציאות התשובה והחרטה דהוא מצוה ומשלים החסרון משא"כ בל"ת בקו"ע דצריך לעקור מעשה הקדומה אין כח. בתשובה לבד לעקור ומעין דוגמא גמ' סוכה י' ב' התם דלמיפסל סוכה בעשרה הכא דלשוויי' אהלא בצר מעשרה נמי הוי אהלא הרי דכשצריך לבטל אהל אחר צריך חשיבות יותר מלהחשב אהל וה"נ דכוותה ודו"ק ולפי"ז גם בעשה דכרת כפסח ומילה ראוי שתועיל תשובה לבד [ובמילה עדיין יל"ע] אולם ברמב"ם ותניא רבתי סי' ע"ט מבואר להיפוך יעוי"ש:
אלא כולן תולין ומיתה ממרקת. נ"ב בתוספתא פרק ד' אי' אלא תשובה ויוה"כ מכפרין שליש ויסורין מכפרין שליש ומיתה ממרקת:
כגון אנא כו'. נ"ב עיין שו"ת חיים שאל ח"ב סי' מ"ג אות ד' ועיין ספר משנת חכמים למהר"ם חאגיז ז"ל סי' רי"א:
אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתיבעי הוא. נ"ב מעין דוגמא סוף ב"ק אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא:
ר' יוחנן אמר כגון אנא כו'. נ"ב ל' השאלתות פ' וזאת הברכה ר' אבא אמר כגון ת"ח שהולך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ור' יוחנן אמר כגון ת"ח שהוא עומד על המקח בשעה שאין לו דמים ובני אדם רואין ואומרין שמא בדוחק הוא עושה עכ"ל ונ' קצת דאין בו חידוש רק נוסחתו מחולפת מאשר היא כאן בדברי רב ור' יוחנן דהשאלתות מהפך דרב לר"י ודר"י לרב ורב הוא ר' אבא דשאלתות ומ"ש ת"ח שהוא עומד על המקח כו' הוא עצמו דברי רב דאמר אי שקילנא בישרא כו' ולא יהיבנא דמי לאלתר ומ"ש דבני אדם חושדין שבדוחק הוא עושה היינו שבני אדם יחשדוהו שהוא דחוק ואין לו לשלם כלל ומטעה את המוכר וגוזלו ואולי הכוונה עוד שיחשדוהו שהוא דחוק וסומך שעבור כבוד תורתו לא יתבעוהו ול' השאלתות ת"ח שהוא עומד על המקח בשעה שאין לו דמים נלקח מגמ' פסחים קי"ב ב' אל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים וע"ש פי' הרשב"ם ועיין מאירי כאן דכ' כל ת"ח המביא עצמו לידי חשד כגון שלוק בהקפה במקום שאין רגילין בה ועושה עצמו כשוכח כדי שלא יפרע כו' ה"ז חלול השם עכ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |