גליוני הש"ס/סנהדרין/מה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''{{עוגן1|רא"א}} נותן על מקומו ויוצא.''' נ"ב ע' רוקח סי' רי"ט כ' גידם מי שאין לו אלא יד אחת נוטל לולב והאתרוג בזרועו כמו גבי אין לו בהן נותן על מקומו ויוצא עכ"ל וצ"ע דכאן הרי הוא פלוגתא אי בעי' קרא כדכתי' ואילו שם וודאי דלכ"ע כשר דאטו יד כתי' באורייתא: | '''{{עוגן1|רא"א}} נותן על מקומו ויוצא.''' נ"ב ע' רוקח סי' רי"ט כ' גידם מי שאין לו אלא יד אחת נוטל לולב והאתרוג בזרועו כמו גבי אין לו בהן נותן על מקומו ויוצא עכ"ל וצ"ע דכאן הרי הוא פלוגתא אי בעי' קרא כדכתי' ואילו שם וודאי דלכ"ע כשר דאטו יד כתי' באורייתא: | ||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה יד העדים כו' כ' דזו היא יד שלהם.''' נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ד': | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|יד}} העדים כו'''' כ' '''דזו היא יד שלהם.''' נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ד': | ||
'''תוד"ה {{עוגן1|משום}}''' כ' '''ולמ"ד מלמדין איכא עיר הנדחת כו'.''' נ"ב יש עוד מחלל שבת למ"ד דהבערה לחלק יצאת ולא מתפרש לי' מות יומת בממון ואשוגג לחילוק מלאכות כיון דידעי' כבר חילוק מלאכות מהבערה וכן לר' יוסי נמי דיליף חילוק מלאכות מאחת מהנה וא"כ ע"כ מות יומת אמזיד אתי ולומר דאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו תמיתהו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ורק לשמואל דמפרש מות יומת בממון ואשוגג לחילוק מלאכות או למ"ד דברה תורה כלשון ב"א הוא דלא דרשי' מות יומת אאם אי אתה יכול כו' אבל למ"ד דלא דברה כו' אזי אי לית לי' דשמואל רק יליף חילוק מלאכות מהבערה או מאחת מהנה ע"כ מות יומת לאם אי אתה יכול כו' הוא דאתי ע' היטיב שבת ע' א' ובחידושי הרמב"ן שם ד"כ חילוק מלאכות מנ"ל והבן ויש להאריך בזה בפלפול ואכ"מ וע' תוס' מכות ב' ב' ד"ה כל הזוממין דהך דב"כ דכאן היינו רק דשאר חייבי מיתות אין ממיתין אותן בא"א במיתה שלא מד' מיתות ב"ד אבל באחת מד' מיתות ב"ד ממיתין לכל חייבי מיתה אם א"א להמיתן במיתה הכתובה בהן וע' רש"י מנחות ס"ה א' ד"ה בעלי כשפים דכ' על המחויב שריפה דאם א"א להמיתו בשריפה ממיתין אותו בשאר מיתה ומשמע שם שטחיות לשונו דרשאין להמיתו גם במיתה דעלמא שלא מד' מיתות ב"ד עש"ה: | '''תוד"ה {{עוגן1|משום}}''' כ' '''ולמ"ד מלמדין איכא עיר הנדחת כו'.''' נ"ב יש עוד מחלל שבת למ"ד דהבערה לחלק יצאת ולא מתפרש לי' מות יומת בממון ואשוגג לחילוק מלאכות כיון דידעי' כבר חילוק מלאכות מהבערה וכן לר' יוסי נמי דיליף חילוק מלאכות מאחת מהנה וא"כ ע"כ מות יומת אמזיד אתי ולומר דאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו תמיתהו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ורק לשמואל דמפרש מות יומת בממון ואשוגג לחילוק מלאכות או למ"ד דברה תורה כלשון ב"א הוא דלא דרשי' מות יומת אאם אי אתה יכול כו' אבל למ"ד דלא דברה כו' אזי אי לית לי' דשמואל רק יליף חילוק מלאכות מהבערה או מאחת מהנה ע"כ מות יומת לאם אי אתה יכול כו' הוא דאתי ע' היטיב שבת ע' א' ובחידושי הרמב"ן שם ד"כ חילוק מלאכות מנ"ל והבן ויש להאריך בזה בפלפול ואכ"מ וע' תוס' מכות ב' ב' ד"ה כל הזוממין דהך דב"כ דכאן היינו רק דשאר חייבי מיתות אין ממיתין אותן בא"א במיתה שלא מד' מיתות ב"ד אבל באחת מד' מיתות ב"ד ממיתין לכל חייבי מיתה אם א"א להמיתן במיתה הכתובה בהן וע' רש"י מנחות ס"ה א' ד"ה בעלי כשפים דכ' על המחויב שריפה דאם א"א להמיתו בשריפה ממיתין אותו בשאר מיתה ומשמע שם שטחיות לשונו דרשאין להמיתו גם במיתה דעלמא שלא מד' מיתות ב"ד עש"ה: | ||
גרסה אחרונה מ־23:48, 11 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
סנהדרין מה ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל מהר"ם ערוך לנר רש"ש חשק שלמה |
נקטעה יד העדים כו'. נ"ב ע' אריכות בכולה סוגיין בשו"ת חות יאיר סי' קס"ז:
רא"א נותן על מקומו ויוצא. נ"ב ע' רוקח סי' רי"ט כ' גידם מי שאין לו אלא יד אחת נוטל לולב והאתרוג בזרועו כמו גבי אין לו בהן נותן על מקומו ויוצא עכ"ל וצ"ע דכאן הרי הוא פלוגתא אי בעי' קרא כדכתי' ואילו שם וודאי דלכ"ע כשר דאטו יד כתי' באורייתא:
רש"י ד"ה יד העדים כו' כ' דזו היא יד שלהם. נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ד':
תוד"ה משום כ' ולמ"ד מלמדין איכא עיר הנדחת כו'. נ"ב יש עוד מחלל שבת למ"ד דהבערה לחלק יצאת ולא מתפרש לי' מות יומת בממון ואשוגג לחילוק מלאכות כיון דידעי' כבר חילוק מלאכות מהבערה וכן לר' יוסי נמי דיליף חילוק מלאכות מאחת מהנה וא"כ ע"כ מות יומת אמזיד אתי ולומר דאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו תמיתהו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ורק לשמואל דמפרש מות יומת בממון ואשוגג לחילוק מלאכות או למ"ד דברה תורה כלשון ב"א הוא דלא דרשי' מות יומת אאם אי אתה יכול כו' אבל למ"ד דלא דברה כו' אזי אי לית לי' דשמואל רק יליף חילוק מלאכות מהבערה או מאחת מהנה ע"כ מות יומת לאם אי אתה יכול כו' הוא דאתי ע' היטיב שבת ע' א' ובחידושי הרמב"ן שם ד"כ חילוק מלאכות מנ"ל והבן ויש להאריך בזה בפלפול ואכ"מ וע' תוס' מכות ב' ב' ד"ה כל הזוממין דהך דב"כ דכאן היינו רק דשאר חייבי מיתות אין ממיתין אותן בא"א במיתה שלא מד' מיתות ב"ד אבל באחת מד' מיתות ב"ד ממיתין לכל חייבי מיתה אם א"א להמיתן במיתה הכתובה בהן וע' רש"י מנחות ס"ה א' ד"ה בעלי כשפים דכ' על המחויב שריפה דאם א"א להמיתו בשריפה ממיתין אותו בשאר מיתה ומשמע שם שטחיות לשונו דרשאין להמיתו גם במיתה דעלמא שלא מד' מיתות ב"ד עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |