גליוני הש"ס/תענית/כז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ז ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|אי}} מה משרת בע"מ לא כו'.''' נ"ב ע' ט"ז או"ח סי' קכ"ח ס"ק כ"ז וע"ש בבאיר היטיב ובס' באר יעקב וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' א' וע' בס' בכור שור לעיל ט"ז ב' ד"ה אמר ר' אלעזר זה ש"ץ שאינו הגון: | |||
'''{{עוגן1|הא}} איתקש לנזיר.''' נ"ב ע' תוס' מנחות ק"ט א' ד"ה לא דהביאו גמ' דכאן בזה"ל אי מה משרת בע"מ לא אף מברך בע"מ לא ת"ל לעמוד לשרת לעמידה הקשתיו ולא לדבר אחר עכ"ל: | |||
'''{{עוגן1|והיאך}} קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו.''' נ"ב אין מבואר המקור מנ"ל דבעי' עומד על גביו וע' ס' יריאים סי' ת"ו שכ' בעניין פלוגתא דעל בסמוך וז"ל ויש על דהוי שלא בסמוך לדברי הכל כגון וכפר הכהן על הנפש דבכל היכא דמוכח עניינא דקרא לא פליגי עכ"ל וי"ל דגם בהך דוכפר וגו' מתפרש באמת על בסמוך וזהו עניין עמידה על הקרבן באמת מטעם וכפר הכהן על הנפש דמתפרש על בסמוך וצריך שיעמוד המתכפר בסמיכות לכהן המכפר עליו בהקרבה אולם נזכרתי דרש"י סוטה ח' א' ד"ה אקורבנייהו הביא מקור חיוב העמידה מסיפרי מקרא דתשמרו להקריב לי ע"ש וכזה עוד ברש"י יומא ל"ז ב' ד"ה ואנשי מעמד ע"ש וברש"י מגילה ג' א' ד"ה וישראל במעמדן וברש"י זבחים י"ט א' ד"ה וישראל במעמדן וברש"י יומא נ"ג א' ד"ה וישראל במעמדם ואמנם כיון שעכ"פ יש מצות עמידה של בעל הקרבן על קרבנו א"כ הרי מתפרש שפיר הך וכפר הכהן על הנפש על בסמוך וע' תמורה ל"ב ב' ע"ש ברש"י ד"ה גזברין דגם שם הוזכר מצות עמידה דבעל הקרבן על הקרבן ושם אין שייך הטעם בתורת מתכפר עש"ה וע' שו"ת מהרי"ל סי' צ"ז דמשמע מדבריו דמצות עמידת הבעלים על הקרבן מעכבת דכ' שם דאם אינו עומד לא יצא י"ח ומדמי' לי' היכא דנקרב הקרבן שלא מדעתו דלא יצא י"ח ושם הכוונה בהכרח לעכב דהא התם וודאי דמעכב וא"כ ה"נ הכוונה לעכב עש"ה ודע דיש לספק למ"ד פ"ק דחגיגה דכללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד אי גם מצות עמידת הבעלים על הקרבן הותחלה ג"כ רק מאהל מועד ולא נהגא קודם לכן ושוב מצאתי הדבר מבואר ברש"י זבחים קט"ו ב' ד"ה לישנא אחרינא הכי א"ר אשי ופסקי' ע"ש שכ' ולעמוד עליהם עש"ה ומבואר דנהגא מצות עמידת הבעלים או שלוחן עוד מקודם לכן אפי' למ"ד דלא נאמרו פרטות בסיני עש"ה בסוגי' ודע דל' עומד על גביו דאמר כאן תיבת עומד הוא לאו דווקא ע' תבואות שור ברכות בסדר קרבנות ס"ק י"ב [הגה זו שייכא ללעיל כ"ו א' במשנה]: | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|מעכבין}} את הקרבן''' כ' '''דכלהו בעלים בעי'.''' נ"ב ל' הגמ' ב"מ צ"ו א' כולו בעליו בעי': | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־04:58, 23 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
תענית כז א
אי מה משרת בע"מ לא כו'. נ"ב ע' ט"ז או"ח סי' קכ"ח ס"ק כ"ז וע"ש בבאיר היטיב ובס' באר יעקב וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' א' וע' בס' בכור שור לעיל ט"ז ב' ד"ה אמר ר' אלעזר זה ש"ץ שאינו הגון:
הא איתקש לנזיר. נ"ב ע' תוס' מנחות ק"ט א' ד"ה לא דהביאו גמ' דכאן בזה"ל אי מה משרת בע"מ לא אף מברך בע"מ לא ת"ל לעמוד לשרת לעמידה הקשתיו ולא לדבר אחר עכ"ל:
והיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו. נ"ב אין מבואר המקור מנ"ל דבעי' עומד על גביו וע' ס' יריאים סי' ת"ו שכ' בעניין פלוגתא דעל בסמוך וז"ל ויש על דהוי שלא בסמוך לדברי הכל כגון וכפר הכהן על הנפש דבכל היכא דמוכח עניינא דקרא לא פליגי עכ"ל וי"ל דגם בהך דוכפר וגו' מתפרש באמת על בסמוך וזהו עניין עמידה על הקרבן באמת מטעם וכפר הכהן על הנפש דמתפרש על בסמוך וצריך שיעמוד המתכפר בסמיכות לכהן המכפר עליו בהקרבה אולם נזכרתי דרש"י סוטה ח' א' ד"ה אקורבנייהו הביא מקור חיוב העמידה מסיפרי מקרא דתשמרו להקריב לי ע"ש וכזה עוד ברש"י יומא ל"ז ב' ד"ה ואנשי מעמד ע"ש וברש"י מגילה ג' א' ד"ה וישראל במעמדן וברש"י זבחים י"ט א' ד"ה וישראל במעמדן וברש"י יומא נ"ג א' ד"ה וישראל במעמדם ואמנם כיון שעכ"פ יש מצות עמידה של בעל הקרבן על קרבנו א"כ הרי מתפרש שפיר הך וכפר הכהן על הנפש על בסמוך וע' תמורה ל"ב ב' ע"ש ברש"י ד"ה גזברין דגם שם הוזכר מצות עמידה דבעל הקרבן על הקרבן ושם אין שייך הטעם בתורת מתכפר עש"ה וע' שו"ת מהרי"ל סי' צ"ז דמשמע מדבריו דמצות עמידת הבעלים על הקרבן מעכבת דכ' שם דאם אינו עומד לא יצא י"ח ומדמי' לי' היכא דנקרב הקרבן שלא מדעתו דלא יצא י"ח ושם הכוונה בהכרח לעכב דהא התם וודאי דמעכב וא"כ ה"נ הכוונה לעכב עש"ה ודע דיש לספק למ"ד פ"ק דחגיגה דכללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד אי גם מצות עמידת הבעלים על הקרבן הותחלה ג"כ רק מאהל מועד ולא נהגא קודם לכן ושוב מצאתי הדבר מבואר ברש"י זבחים קט"ו ב' ד"ה לישנא אחרינא הכי א"ר אשי ופסקי' ע"ש שכ' ולעמוד עליהם עש"ה ומבואר דנהגא מצות עמידת הבעלים או שלוחן עוד מקודם לכן אפי' למ"ד דלא נאמרו פרטות בסיני עש"ה בסוגי' ודע דל' עומד על גביו דאמר כאן תיבת עומד הוא לאו דווקא ע' תבואות שור ברכות בסדר קרבנות ס"ק י"ב [הגה זו שייכא ללעיל כ"ו א' במשנה]:
רש"י ד"ה מעכבין את הקרבן כ' דכלהו בעלים בעי'. נ"ב ל' הגמ' ב"מ צ"ו א' כולו בעליו בעי':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |