גליוני הש"ס/תענית/כד/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ד ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|אשבעתיכו}} במאי עסקיתו.''' נ"ב צריך להבין מה עניין שבועה זאת ואיך אפשר להשביע את חבירו וע"ע מ"ק ט"ז א' ומשבעינן כו' דכתי' ואשביעם וע' רמב"ם ה' שבועות פ"ה ה"ד ובנושאי כלים הכ"מ והלח"מ והמל"מ עש"ה וחידוש שלא העירו ז"ל מהך דכאן ודמ"ק וע' מהרי"ק שורש נ"ב אות ג' מש"ש וזה כי הי' נלע"ד דאע"ג דנשבע על דבר שאין בידו לעשות זו היא שבועת שוא מ"מ אם יזדמן לו האפשריות בעשיית הדבר מחויב הוא לעשותם כו' ע"ש כל הדיבור וע' שו"ת הרא"ש כלל י' אות ג' מש"ש דא"א להשביע את הנולדים לאחר זמן עש"ה ומשמע מדבריו דיש כח לציבור או למלך להשביע את היחיד בתורת שבועה וע"ע שו"ת שתי הלחם סי' ל"ה וע"ע ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ג התחיל יהושע מפייס לעכן ומשבע לי' באלק"י ישראל וע' פתיחת הרמב"ם לס' מורה נבוכים שכ' ואני משביע באלקי ית' כל מי שיקרא מאמרי זה שלא יפרש ממנו כו': | |||
'''{{עוגן1|הרי}} הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל.''' נ"ב מכאן הביאו הראשונים דסתם הקדש בזה"ז הוא הקדש לעניים וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קנ"א וחידוש שלא הביא גמ' דכאן וע"ש שכ' דגם הקדש לעניים יש, בו ב' מינים קדושת דמים וקדושת הגוף היינו המקדיש קרקע לעניים היא קדושת דמים שהכוונה שתמכר ויחלקו דמי' לעניים והמקדיש קרקע לשיקברו בה עניי ישראל זהו קדוה"ג ע"ש ובמטלטלין יש ג"כ ב' מינים אלו וכמובן דמקדיש לדמים הוא קדושת דמים ומקדיש לגופו כהך דכאן דנ' דהקדיש החטים לשיחלקו לעניי ישראל לאכילה הוא קדוה"ג ושוב ראיתי בשו"ת חוט המשולש טור ב' סי' ז' כ' בשם התשב"ץ הראי' מכאן דהקדש לשמים בזה"ז הוא לעניים ועש"ה בחוט המשולש ומצאתיו עוד בתשב"ץ עצמו ח"ג סי' קנ"ב ע"ש: | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|לשמואל}} הרמתי''' כ' '''דצווח וליכא דמשגח בי'.''' נ"ב ל' הגמ' קידושין מ"ד א': | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־04:56, 23 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס תענית כד א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
אשבעתיכו במאי עסקיתו. נ"ב צריך להבין מה עניין שבועה זאת ואיך אפשר להשביע את חבירו וע"ע מ"ק ט"ז א' ומשבעינן כו' דכתי' ואשביעם וע' רמב"ם ה' שבועות פ"ה ה"ד ובנושאי כלים הכ"מ והלח"מ והמל"מ עש"ה וחידוש שלא העירו ז"ל מהך דכאן ודמ"ק וע' מהרי"ק שורש נ"ב אות ג' מש"ש וזה כי הי' נלע"ד דאע"ג דנשבע על דבר שאין בידו לעשות זו היא שבועת שוא מ"מ אם יזדמן לו האפשריות בעשיית הדבר מחויב הוא לעשותם כו' ע"ש כל הדיבור וע' שו"ת הרא"ש כלל י' אות ג' מש"ש דא"א להשביע את הנולדים לאחר זמן עש"ה ומשמע מדבריו דיש כח לציבור או למלך להשביע את היחיד בתורת שבועה וע"ע שו"ת שתי הלחם סי' ל"ה וע"ע ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ג התחיל יהושע מפייס לעכן ומשבע לי' באלק"י ישראל וע' פתיחת הרמב"ם לס' מורה נבוכים שכ' ואני משביע באלקי ית' כל מי שיקרא מאמרי זה שלא יפרש ממנו כו':
הרי הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל. נ"ב מכאן הביאו הראשונים דסתם הקדש בזה"ז הוא הקדש לעניים וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קנ"א וחידוש שלא הביא גמ' דכאן וע"ש שכ' דגם הקדש לעניים יש, בו ב' מינים קדושת דמים וקדושת הגוף היינו המקדיש קרקע לעניים היא קדושת דמים שהכוונה שתמכר ויחלקו דמי' לעניים והמקדיש קרקע לשיקברו בה עניי ישראל זהו קדוה"ג ע"ש ובמטלטלין יש ג"כ ב' מינים אלו וכמובן דמקדיש לדמים הוא קדושת דמים ומקדיש לגופו כהך דכאן דנ' דהקדיש החטים לשיחלקו לעניי ישראל לאכילה הוא קדוה"ג ושוב ראיתי בשו"ת חוט המשולש טור ב' סי' ז' כ' בשם התשב"ץ הראי' מכאן דהקדש לשמים בזה"ז הוא לעניים ועש"ה בחוט המשולש ומצאתיו עוד בתשב"ץ עצמו ח"ג סי' קנ"ב ע"ש:
רש"י ד"ה לשמואל הרמתי כ' דצווח וליכא דמשגח בי'. נ"ב ל' הגמ' קידושין מ"ד א':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |