פירוש קדמון על ספר חסידים/תתרנז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (המקשר העביר את הדף פירוש קדמון על ספר חסידים/א'נז לשם פירוש קדמון על ספר חסידים/תתרנז) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''כתיב ואם וגו' למה כו' כי השליח מדבר כו'.''' ר"ל כדמסיק שלכך אמר אדונים לשון רבים שהקב"ה נקרא אדון לעליונים אדון לתחתונים אלא שבתחלה מביא ראיות שאין המלאכים נקראים מלך או אדון ומתרץ המקום שיש לפקפק ממנו שנקראים כך וע"ז מסיק והשתא א"ש ואם אדונים אני אים מוראי שאמר לשון רבים נקרא הקב"ה כו' ולא תאמר הלא כתיב ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' דמשמע שהמלאך יש לו רשות והוא אדון ע"ז להרבות דזה אינו רק כי השליח כו'. נ"א שנאמר ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' כאילו כו' וכתיב ותקרא שם ה' הדובר אליה וגו' מזה נראה שדברי המלאך הוא דבר ה' רק כי השליח כו' כנ"ל: | '''כתיב ואם וגו' למה כו' כי השליח מדבר כו'.''' ר"ל כדמסיק שלכך אמר אדונים לשון רבים שהקב"ה נקרא אדון לעליונים אדון לתחתונים אלא שבתחלה מביא ראיות שאין המלאכים נקראים מלך או אדון ומתרץ המקום שיש לפקפק ממנו שנקראים כך וע"ז מסיק והשתא א"ש ואם אדונים אני אים מוראי שאמר לשון רבים נקרא הקב"ה כו' ולא תאמר הלא כתיב ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' דמשמע שהמלאך יש לו רשות והוא אדון ע"ז להרבות דזה אינו רק כי השליח כו'. נ"א שנאמר ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' כאילו כו' וכתיב ותקרא שם ה' הדובר אליה וגו' מזה נראה שדברי המלאך הוא דבר ה' רק כי השליח כו' כנ"ל: | ||
'''ואמר דניאל ואיך וגו' אע"פ כו'''' ר"ל מביא ראיה שהמלאך אינו קורא למלאך אחר אדון אע"פ שהוא ממונה עליו שאמר דניאל ואיך עבד אדוני זה כלומר ואיך אדוני מלאך זה שהוא עבד יוכל לדבר עם אדוני מלאך זה ועיי' דניאל יו"ד ברבינו סעדיה גאון כיון שהוא עבד הוי ליה למימר עם אדוניו אלא ודאי אע"פ שהוא אמר עבד משם שהיה ממונה עליו מ"מ אינו אדון עליו ולא יקראו כו' לפי כו' אלא הקב"ה בלבד ואשר כתיב מלכי וגו' כלומר מלאכים דמשמע שיש לצבאות של מעלה מלכים עליהם כאלו כתיב מלאכי צבאות דהיינו מלאכים שלמעלה ידודון וגו': | '''ואמר דניאל ואיך וגו' אע"פ כו'''' ר"ל מביא ראיה שהמלאך אינו קורא למלאך אחר אדון אע"פ שהוא ממונה עליו שאמר דניאל ואיך עבד אדוני זה כלומר ואיך אדוני מלאך זה שהוא עבד יוכל לדבר עם אדוני מלאך זה ועיי' דניאל יו"ד ברבינו סעדיה גאון כיון שהוא עבד הוי ליה למימר עם אדוניו אלא ודאי אע"פ שהוא אמר עבד משם שהיה ממונה עליו מ"מ אינו אדון עליו ולא יקראו כו' לפי כו' אלא הקב"ה בלבד ואשר כתיב מלכי וגו' כלומר מלאכים דמשמע שיש לצבאות של מעלה מלכים עליהם כאלו כתיב מלאכי צבאות דהיינו מלאכים שלמעלה ידודון וגו': | ||
נ"א '''והממונים על המלאכים אינם אדוני' עליהם''' אע"פ שממונים עליהם אינם אדונים עליהם כנ"ל ואי גי' אינם אדונים על העניינים נמי א"ש שאע"פ שממונים על המלאכים אינם אדונים על ענין אחד מהענינים ולפי גי' זו א"ש טפי מה שאמר והמלאך שאמר להגר הרבה כו' היה ממונה כו' אבל לא היה אדון על זה ואמר וכתיב ה' אדונינו וגו' כלומר ולא שום מלאך הוא אדון שלא יאמר מלאך כו' והמלאך שאמר כו' היה ממונה להרבות זרע ישמעאל ולא אדון על זה אלא כי השליח כו' כנ"ל: | נ"א '''והממונים על המלאכים אינם אדוני' עליהם''' אע"פ שממונים עליהם אינם אדונים עליהם כנ"ל ואי גי' אינם אדונים על העניינים נמי א"ש שאע"פ שממונים על המלאכים אינם אדונים על ענין אחד מהענינים ולפי גי' זו א"ש טפי מה שאמר והמלאך שאמר להגר הרבה כו' היה ממונה כו' אבל לא היה אדון על זה ואמר וכתיב ה' אדונינו וגו' כלומר ולא שום מלאך הוא אדון שלא יאמר מלאך כו' והמלאך שאמר כו' היה ממונה להרבות זרע ישמעאל ולא אדון על זה אלא כי השליח כו' כנ"ל: | ||
'''ואם יקשה כו'''' ר"ל כיון דאמרינן מה שנאמר ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' הוא דברי ה' רק כי השליח כו' כנ"ל וכתיב שם המיוחד שהוא מדת הרחמים וכי מדת הרחמים הוא זה שבישר הקב"ה כו' ולבסוף אין להם חלק באלהי ישראל בשלמא מה שאמר הקב"ה לאברהם ולישמעאל שמעתיך וגו' והרביתי אותו וגו' דשם נגלה אליו ה' בשם אלקים שפירושו אם בדין ראוי לכך כאי' ברש"י תולדות על הפסוק ויתן לך האלקי' ואחר כך יוכל לומר בעשרת השבטי' דאיתא מ"ד בפרק חלק שאין להם חלק לעה"ב וא"כ נמי קשה מה ברכה היה שבישר הקב"ה את יעקב והיה זרעך כעפר הארץ ושם נמי נגלה הקב"ה ליעקב בשם המיוחד אלא שיש לתרץ בימות המשיח כו' ה"ה בי' שבטים אם יחזרו בתשובה יש להם חלק לעה"ב כדאיתא בחלק ומסיק ואמר אם אדוני' אני איה מוראי נקרא הקב"ה כו' כלו' והשתא א"ש הפסוק כנ"ל: | '''ואם יקשה כו'''' ר"ל כיון דאמרינן מה שנאמר ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' הוא דברי ה' רק כי השליח כו' כנ"ל וכתיב שם המיוחד שהוא מדת הרחמים וכי מדת הרחמים הוא זה שבישר הקב"ה כו' ולבסוף אין להם חלק באלהי ישראל בשלמא מה שאמר הקב"ה לאברהם ולישמעאל שמעתיך וגו' והרביתי אותו וגו' דשם נגלה אליו ה' בשם אלקים שפירושו אם בדין ראוי לכך כאי' ברש"י תולדות על הפסוק ויתן לך האלקי' ואחר כך יוכל לומר בעשרת השבטי' דאיתא מ"ד בפרק חלק שאין להם חלק לעה"ב וא"כ נמי קשה מה ברכה היה שבישר הקב"ה את יעקב והיה זרעך כעפר הארץ ושם נמי נגלה הקב"ה ליעקב בשם המיוחד אלא שיש לתרץ בימות המשיח כו' ה"ה בי' שבטים אם יחזרו בתשובה יש להם חלק לעה"ב כדאיתא בחלק ומסיק ואמר אם אדוני' אני איה מוראי נקרא הקב"ה כו' כלו' והשתא א"ש הפסוק כנ"ל: | ||
'''מה שכתוב שר צבא ה' כו'''' ר"ל הפסוק אומר שר צבא ה' וגו' דמשמע שהוא שר ומלך על צבא שלמעלה אע"פ כו' לפי כו' אלא הקב"ה שנא' למלך שמיא מ"מ נקרא כו': | '''מה שכתוב שר צבא ה' כו'''' ר"ל הפסוק אומר שר צבא ה' וגו' דמשמע שהוא שר ומלך על צבא שלמעלה אע"פ כו' לפי כו' אלא הקב"ה שנא' למלך שמיא מ"מ נקרא כו': | ||
{{ | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־23:03, 1 ביולי 2024
|
< הקודם · הבא > |
פירוש קדמון על ספר חסידים
תתרנז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתיב ואם וגו' למה כו' כי השליח מדבר כו'. ר"ל כדמסיק שלכך אמר אדונים לשון רבים שהקב"ה נקרא אדון לעליונים אדון לתחתונים אלא שבתחלה מביא ראיות שאין המלאכים נקראים מלך או אדון ומתרץ המקום שיש לפקפק ממנו שנקראים כך וע"ז מסיק והשתא א"ש ואם אדונים אני אים מוראי שאמר לשון רבים נקרא הקב"ה כו' ולא תאמר הלא כתיב ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' דמשמע שהמלאך יש לו רשות והוא אדון ע"ז להרבות דזה אינו רק כי השליח כו'. נ"א שנאמר ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' כאילו כו' וכתיב ותקרא שם ה' הדובר אליה וגו' מזה נראה שדברי המלאך הוא דבר ה' רק כי השליח כו' כנ"ל:
ואמר דניאל ואיך וגו' אע"פ כו' ר"ל מביא ראיה שהמלאך אינו קורא למלאך אחר אדון אע"פ שהוא ממונה עליו שאמר דניאל ואיך עבד אדוני זה כלומר ואיך אדוני מלאך זה שהוא עבד יוכל לדבר עם אדוני מלאך זה ועיי' דניאל יו"ד ברבינו סעדיה גאון כיון שהוא עבד הוי ליה למימר עם אדוניו אלא ודאי אע"פ שהוא אמר עבד משם שהיה ממונה עליו מ"מ אינו אדון עליו ולא יקראו כו' לפי כו' אלא הקב"ה בלבד ואשר כתיב מלכי וגו' כלומר מלאכים דמשמע שיש לצבאות של מעלה מלכים עליהם כאלו כתיב מלאכי צבאות דהיינו מלאכים שלמעלה ידודון וגו':
נ"א והממונים על המלאכים אינם אדוני' עליהם אע"פ שממונים עליהם אינם אדונים עליהם כנ"ל ואי גי' אינם אדונים על העניינים נמי א"ש שאע"פ שממונים על המלאכים אינם אדונים על ענין אחד מהענינים ולפי גי' זו א"ש טפי מה שאמר והמלאך שאמר להגר הרבה כו' היה ממונה כו' אבל לא היה אדון על זה ואמר וכתיב ה' אדונינו וגו' כלומר ולא שום מלאך הוא אדון שלא יאמר מלאך כו' והמלאך שאמר כו' היה ממונה להרבות זרע ישמעאל ולא אדון על זה אלא כי השליח כו' כנ"ל:
ואם יקשה כו' ר"ל כיון דאמרינן מה שנאמר ויאמר לה מלאך ה' הרבה וגו' הוא דברי ה' רק כי השליח כו' כנ"ל וכתיב שם המיוחד שהוא מדת הרחמים וכי מדת הרחמים הוא זה שבישר הקב"ה כו' ולבסוף אין להם חלק באלהי ישראל בשלמא מה שאמר הקב"ה לאברהם ולישמעאל שמעתיך וגו' והרביתי אותו וגו' דשם נגלה אליו ה' בשם אלקים שפירושו אם בדין ראוי לכך כאי' ברש"י תולדות על הפסוק ויתן לך האלקי' ואחר כך יוכל לומר בעשרת השבטי' דאיתא מ"ד בפרק חלק שאין להם חלק לעה"ב וא"כ נמי קשה מה ברכה היה שבישר הקב"ה את יעקב והיה זרעך כעפר הארץ ושם נמי נגלה הקב"ה ליעקב בשם המיוחד אלא שיש לתרץ בימות המשיח כו' ה"ה בי' שבטים אם יחזרו בתשובה יש להם חלק לעה"ב כדאיתא בחלק ומסיק ואמר אם אדוני' אני איה מוראי נקרא הקב"ה כו' כלו' והשתא א"ש הפסוק כנ"ל:
מה שכתוב שר צבא ה' כו' ר"ל הפסוק אומר שר צבא ה' וגו' דמשמע שהוא שר ומלך על צבא שלמעלה אע"פ כו' לפי כו' אלא הקב"ה שנא' למלך שמיא מ"מ נקרא כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |