ערך/חזיר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
אין תקציר עריכה |
(התאמה) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== טעם האיסור == | |||
כתב הרמב"ם: "ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים. וכבר ידעת הקפדת התורה על ראיית הלכלוכים אפילו במדבר במחנה, כל שכן בתוך הערים" {{ממ|[[מורה נבוכים/ג#מח|מורה נבוכים, חלק ג, פרק מח]]}}. | |||
==אם יהיה לו היתר לעתיד לבוא== | |||
בספרים מובא בשם מדרש: למה נקרא שמו חזיר? לפי שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לנו. | בספרים מובא בשם מדרש: למה נקרא שמו חזיר? לפי שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לנו. | ||
"מדרש" זה{{הערה| | "מדרש" זה{{הערה|בבני יששכר {{ממ|אדר מאמר ז אות ב}} כתב: הנה מרגלי בפומיה דאינשי שעתיד חזיר ליטהר, הן אמת לא נודע מקומו איה, כי לא נמצא במדרשי חז"ל שבידינו. ובלקט שנ"ה {{ממ|שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' סי' נ"ח}} מביא דברי יפה תואר {{ממ|יפה תואר ויקרא פי"ג סי' ג}} שלפי דעתו "לא היה ולא נברא, כי לא מצאנוה בשום מדרש, ואחשוב שאיזה מהאחרונים המציאו לדרך הלצה," ע"ש. ובנפש החיים להר"ח פלאג'י {{ממ|מערכת ח' אות ה}} הביא מקור לדבר ממדרש שוחר טוב {{ממ|קמו ד}} ה' מתיר אסורים כל בהמה שנטמאה בעולם הזה מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא וכו' ולעתיד לבוא הוא מתיר כל מה שאסר. אלא שלפי זה הוראה זו נוגעת לכל בעלי החיים האסורים ולא רק לחזיר.}} אי אפשר להבינו כפשוטו, שהרי אחד מי"ג עיקרי האמונה הוא שזאת התורה לא תהא מוחלפת. בהתאם לכך, נאמרו בספרים מספר אופנים לפרש המדרש הנ"ל: | ||
* הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/קידושין/מט/ב|קידושין מט:]]}} כתב שכוונת המדרש למלכות אדום המשולה לחזיר שתמסר בידינו לעתיד לבוא, וכעי"ז מביא בלקט שנ"ה {{ממ|שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' סי' נ"ח}} בשם ראש אמנה {{ממ|פי"ג}} שפי' על ארם{{הערה|אולי צ"ל אדום.}} שנקרא חזיר. וכעי"ז כתב רבינו בחיי {{ממ|[[רבינו בחיי/ויקרא/יא#ד|ויקרא יא ד]]}} שהכוונה לכח של החזיר שהוא מיצר לישראל, ולעתיד לבוא ישוב עם שאר הכוחות לעזור לישראל, וכ"כ הריקאנטי {{ממ|שמיני קלז:.}}. | |||
* לעתיד לבוא יעלה החזיר גרה ויהיה מותר {{ממ|אור החיים ([[אור החיים/ויקרא/יא#ג|ויקרא יא ג]]); עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו (מאמר חיקור הדין ח"ב פי"ז); חת"ס (תורת משה שמיני)}}. | |||
** יש שהקשו הלא היוצא מן הטמא טמא ומה בכך שיתחדשו בו סימני טהרה? | |||
*** בפרדס יוסף {{ממ|שמיני סח}} כתב שאכן רק הדור השני יהיה מותר, ודין יוצא מן הטמא טמא אינו אלא ביוצא מן הטמא ממש אבל היוצא מן היוצא טהור. | |||
*** בשו"ת גנזי יוסף {{ממ|סימן מז}} כתב עפ"ד המקור חיים {{ממ|סימן תסז}} שדבר איסור שהשתנה מברייתו מותר, ואף החזיר כשיהיו בו סימני טהרה הוי בריה חדשה ופנים חדשום באו לכאן ואין בו דין יוצא מן הטמא. | |||
* לעתיד לבוא ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר, אבל לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו {{ממ|פרדס יוסף שמות ו' בשם רדב"ז ([[שו"ת רדב"ז/תתכח|ח"ב סימן תתכח]])}}. | |||
* יש שר ושמו חזריא"ל והוא קטיגר ועתיד להיות סניגר {{ממ|פרדס יוסף שם בשם רדב"ז שם}}. | |||
* כוונתו לדג שיבוטא שטעמו כטעם חזיר {{ממ|פרדס יוסף שם בשם אור יקרות דמ"ז:}}. | |||
* מפני המלחמות להוראת שעה יתירו הקב"ה לישראל כמו שהתירו להם בכיבוש הארץ {{ממ|לקט שנ"ה שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' סי' נ"ח בשם ראש אמנה פי"ג, וכן הציע בבני יששכר (אדר מאמר ז אות ב) שההיתר יהיה רק לעתיד לבא במלחמת כיבוש ישראל כעין שהיה בכיבוש א"י בזמן יהושע שהותר לישראל לאכול קדלי דחזירי, [[בבלי/חולין/יז/א|חולין יז.]]}}. | |||
ובלקט שנ"ה {{ממ|שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' בסי' א' אות ז'}} מציין עוד לס' תורת משה לחת"ס {{ממ|פ' ראה ד"ה את החזיר}}, ולס' שער בת רבים {{ממ|פ' שמיני ד"ה את החזיר}}. וראו מה שמציין עוד בפרדס יוסף {{ממ|פרשת שמות ו'}}. | |||
== דיונים שונים == | |||
=== חזיר שהונדס גנטית === | |||
חזיר שהונדס גנטית וכעת יש בו את כל סימני הטהרה שנחוצים בחיה על מנת שתהיה כשרה, האם עכשיו מותר לאוכלו? [https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=6993&lang=HEB כושרות]. | |||
{{שולי הגליון}} | |||
=== | |||
חזיר שהונדס גנטית וכעת יש בו את כל סימני הטהרה שנחוצים בחיה על מנת שתהיה כשרה, האם עכשיו מותר | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:51, 3 באפריל 2024
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
חזיר
טעם האיסור[עריכה]
כתב הרמב"ם: "ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים. וכבר ידעת הקפדת התורה על ראיית הלכלוכים אפילו במדבר במחנה, כל שכן בתוך הערים" (מורה נבוכים, חלק ג, פרק מח).
אם יהיה לו היתר לעתיד לבוא[עריכה]
בספרים מובא בשם מדרש: למה נקרא שמו חזיר? לפי שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לנו.
"מדרש" זה[1] אי אפשר להבינו כפשוטו, שהרי אחד מי"ג עיקרי האמונה הוא שזאת התורה לא תהא מוחלפת. בהתאם לכך, נאמרו בספרים מספר אופנים לפרש המדרש הנ"ל:
- הריטב"א (קידושין מט:) כתב שכוונת המדרש למלכות אדום המשולה לחזיר שתמסר בידינו לעתיד לבוא, וכעי"ז מביא בלקט שנ"ה (שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' סי' נ"ח) בשם ראש אמנה (פי"ג) שפי' על ארם[2] שנקרא חזיר. וכעי"ז כתב רבינו בחיי (ויקרא יא ד) שהכוונה לכח של החזיר שהוא מיצר לישראל, ולעתיד לבוא ישוב עם שאר הכוחות לעזור לישראל, וכ"כ הריקאנטי (שמיני קלז:.).
- לעתיד לבוא יעלה החזיר גרה ויהיה מותר (אור החיים (ויקרא יא ג); עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו (מאמר חיקור הדין ח"ב פי"ז); חת"ס (תורת משה שמיני)).
- יש שהקשו הלא היוצא מן הטמא טמא ומה בכך שיתחדשו בו סימני טהרה?
- בפרדס יוסף (שמיני סח) כתב שאכן רק הדור השני יהיה מותר, ודין יוצא מן הטמא טמא אינו אלא ביוצא מן הטמא ממש אבל היוצא מן היוצא טהור.
- בשו"ת גנזי יוסף (סימן מז) כתב עפ"ד המקור חיים (סימן תסז) שדבר איסור שהשתנה מברייתו מותר, ואף החזיר כשיהיו בו סימני טהרה הוי בריה חדשה ופנים חדשום באו לכאן ואין בו דין יוצא מן הטמא.
- יש שהקשו הלא היוצא מן הטמא טמא ומה בכך שיתחדשו בו סימני טהרה?
- לעתיד לבוא ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר, אבל לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו (פרדס יוסף שמות ו' בשם רדב"ז (ח"ב סימן תתכח)).
- יש שר ושמו חזריא"ל והוא קטיגר ועתיד להיות סניגר (פרדס יוסף שם בשם רדב"ז שם).
- כוונתו לדג שיבוטא שטעמו כטעם חזיר (פרדס יוסף שם בשם אור יקרות דמ"ז:).
- מפני המלחמות להוראת שעה יתירו הקב"ה לישראל כמו שהתירו להם בכיבוש הארץ (לקט שנ"ה שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' סי' נ"ח בשם ראש אמנה פי"ג, וכן הציע בבני יששכר (אדר מאמר ז אות ב) שההיתר יהיה רק לעתיד לבא במלחמת כיבוש ישראל כעין שהיה בכיבוש א"י בזמן יהושע שהותר לישראל לאכול קדלי דחזירי, חולין יז.).
ובלקט שנ"ה (שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' בסי' א' אות ז') מציין עוד לס' תורת משה לחת"ס (פ' ראה ד"ה את החזיר), ולס' שער בת רבים (פ' שמיני ד"ה את החזיר). וראו מה שמציין עוד בפרדס יוסף (פרשת שמות ו').
דיונים שונים[עריכה]
חזיר שהונדס גנטית[עריכה]
חזיר שהונדס גנטית וכעת יש בו את כל סימני הטהרה שנחוצים בחיה על מנת שתהיה כשרה, האם עכשיו מותר לאוכלו? כושרות.
- ↑ בבני יששכר (אדר מאמר ז אות ב) כתב: הנה מרגלי בפומיה דאינשי שעתיד חזיר ליטהר, הן אמת לא נודע מקומו איה, כי לא נמצא במדרשי חז"ל שבידינו. ובלקט שנ"ה (שנה ז' (שנת ת"ש) גליון א' סי' נ"ח) מביא דברי יפה תואר (יפה תואר ויקרא פי"ג סי' ג) שלפי דעתו "לא היה ולא נברא, כי לא מצאנוה בשום מדרש, ואחשוב שאיזה מהאחרונים המציאו לדרך הלצה," ע"ש. ובנפש החיים להר"ח פלאג'י (מערכת ח' אות ה) הביא מקור לדבר ממדרש שוחר טוב (קמו ד) ה' מתיר אסורים כל בהמה שנטמאה בעולם הזה מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא וכו' ולעתיד לבוא הוא מתיר כל מה שאסר. אלא שלפי זה הוראה זו נוגעת לכל בעלי החיים האסורים ולא רק לחזיר.
- ↑ אולי צ"ל אדום.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |