מהר"ם/בבא מציעא/יד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון והדגשת ד"ה)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ד"ה''' הא קאמר להד"מ וכו' ועוד דשמואל לא חייש לפרעון וכו' אע"ג דבדבור זה בסמוך משמע מדברי התוס' דאפילו לשמואל נאמן לומר פרוע כשיש לו מגו דהא במודה בשטר שכתבו סבר שמואל דנאמן לומר פרוע במגו דמזוייף מ"מ ס"ל להתוס' דלא מסתבר לומר דהא דקאמר הגמרא שמואל מוקי לה באין חייב מודה וכן הא דקאמר היא דאמר להד"מ דר"ל דאמר פרעתי במגו דמזוייף דאל"כ ל"ל להגמ' לדחוק לתרץ דטוען פרעתי במגו דמזוייף וכי לא עדיפא ליה לשנויא דטוען טענת מזוייף על עצמו וק"ל:
'''תוס' ד"ה עד שלא החזיק בה וכו' ופי' ריב"א דמיירי כגון שקנאה בקנין גמור כגון בחליפין וכו'.''' זה לשון הרא"ש וכבר קנאה שמעון בקנין סודר או בשטר או בחזקה דהיינו רפק בה כל שהוא ולא נתן המעות וכו' ומאימת הוי חזקה שקבעו חכמים לחזרה אחרי שכבר קנאה בקנין סודר או בשטר או בחזקה דרפק בה פורתא מכי דייש אמצרי פי' שהלך סביב למצרי השדה לראות ולעמוד על ענין השדה שכך נהגו הקונים לקיים המקח לאלתר בא' מדרכי הקנינים ומעכב המעות בידו עד שילך לראות ענין השדה אם הוא באותו ענין שאמר לו המוכר ומתוך שנגמר המקח יצא לו קול ומי שיש לו ערעור יודיע ערעורו ויכול הלוקח לחזור בו עד דדייש אמצרי והקנין לפי המנהג וכו' ע"ש:


'''בא"ד''' וכן מוכח בפ' גט פשוט דרב ושמואל וכו'. ר"ל דמוכיח שם דאפי' טענת מזוייף עצמו טענינן בשביל יתומים דהא רב ס"ל מודה בשטר וכו' וא"כ לא ס"ל דנאמן לומר פרעתי במגו דמזוייף ולכך אין לפרש טעמא דאם לא אמר תנו אין נותנין מטעם דטענינן להו פרוע אלא ע"כ צריך לפרש מטעם דטענינן בשביל היתומים מזוייף וזה ר"ל הא דקאמרה הגמרא לא אמר תנו לא קיימא לשטרא ודברי ספר ח"ש במ"ש בדבור זה אינם מובנים לי וק"ל:
'''בא"ד. וגרסי' בהמוכר פירות וכו'.''' פי' דשם אפליגו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן זה אומר לרדיא קניתיו וזה אומר לטביחה ופריך ולחזי אי דמי רדיא לרדיא וכו' ומשני לא צריכא דאייקור בישרא וקאי אדמי רדיא ואי לית ליה זוזי וכו':


'''בא"ד''' וי"ל ראין זה מגו דטוב וכו'. ואין להקשות מ"מ אמאי קאמר הרי הוא בחזקתו ויחזיר ניחוש שמא מזוייף הוא ולא יחזירנו מטעם טענת מזוייף עצמו בלא מגו די"ל דהתם איירי דהלוה בפנינו ואינו טוען מזוייף אלא אומר פרעתי וממני נפל דומיא דרישא דשנים אדוקים בשטר וכו' וק"ל:
'''בא"ד. וי"ל דהכא מצי אמר ליה לא שוה האי ארעא וכו'.''' כצ"ל:
 
'''ד"ה''' דברי הכל יחזיר וכו' עד א"נ ר' אלעזר נמי סבר דאין בו אחריות גבי ממשעבדי לרבנן וכו'. וצ"ע דהא בהדיא איתא בגמ' בדברי ר' אלעזר מחלוקת כשאין חייב מודה דר' מאיר סבר וכו' ורבנן סברי ממשעבדי הוא דלא גבי מבני חרי מגבא גבי וצ"ל דהתוס' היה להם גיר' אחרת בגמרא:
 
'''ד"ה''' הני תרתי מילי נינהו וכו' אבל מה שמפרש דלר' מאיר אינו גובה כלום וכו' זה לא הזקיקה אותו המשנה לפרש וכו'. וצריך עיון מה קאמר זה לא הזקיקה אותו המשנה לפרש הא בהא תליא כיון דמכח המשנה הוזקק לומר דלפרעון ולקנוניא לא חיישינן אם כן על כרחך היה מוכרח לומר ולוקים פלוגתא דרבי מאיר ורבנן באין חייב מודה וא"כ על כרחך צריך לפרש דלר' מאיר אין גובה כלום באין בו אחריות ונראה לי דכונת התוס' הוא זה דעל כרחך צריך לומר דהא דקאמר שמואל דלרבי מאיר אין גובה כלום באין בו אחריות נכסים סברא זו מדעתו קאמר לה שמואל דאל"כ ה"ל ג"כ לומר דלר"מ נמי גובה מנכסים בני חורין כמו שאמר ר' יוחנן וא"כ היה מוכרח לאוקמא פלוגתא דרבי מאיר ורבנן בחייב מודה ומטעמא דחיישינן לפרעון ולקנוניא וע"כ היה צריך לומר דמתני' דכל מעשה ב"ד דחקה ומוקי נפשה בשטרי חלטתא ואדרכתא אלא ודאי מסברא דנפשיה ס"ל לשמואל דלר' מאיר אינו גובה כלום באין בו אחריות וכיון שכן אפשר לו להעמיד פלוגתא דרבי מאיר ורבנן באין חייב מודה והואיל וכן לא איצטריך ליה לדחוקי נפשיה ולפרש מתני' דכל מעשה ב"ד בשטרי חלטתא ולומר דרבי מאיר ורבנן איירי בין במודה ובין בשאינו מודה דלמה לו לדחוק ולפרש מתניתין דכל מעשה ב"ד בהכי כיון דנוכל לפרשה כפשוטה וק"ל:


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־16:54, 13 בפברואר 2024

מהר"ם TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוס' ד"ה עד שלא החזיק בה וכו' ופי' ריב"א דמיירי כגון שקנאה בקנין גמור כגון בחליפין וכו'. זה לשון הרא"ש וכבר קנאה שמעון בקנין סודר או בשטר או בחזקה דהיינו רפק בה כל שהוא ולא נתן המעות וכו' ומאימת הוי חזקה שקבעו חכמים לחזרה אחרי שכבר קנאה בקנין סודר או בשטר או בחזקה דרפק בה פורתא מכי דייש אמצרי פי' שהלך סביב למצרי השדה לראות ולעמוד על ענין השדה שכך נהגו הקונים לקיים המקח לאלתר בא' מדרכי הקנינים ומעכב המעות בידו עד שילך לראות ענין השדה אם הוא באותו ענין שאמר לו המוכר ומתוך שנגמר המקח יצא לו קול ומי שיש לו ערעור יודיע ערעורו ויכול הלוקח לחזור בו עד דדייש אמצרי והקנין לפי המנהג וכו' ע"ש:

בא"ד. וגרסי' בהמוכר פירות וכו'. פי' דשם אפליגו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן זה אומר לרדיא קניתיו וזה אומר לטביחה ופריך ולחזי אי דמי רדיא לרדיא וכו' ומשני לא צריכא דאייקור בישרא וקאי אדמי רדיא ואי לית ליה זוזי וכו':

בא"ד. וי"ל דהכא מצי אמר ליה לא שוה האי ארעא וכו'. כצ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף